- 19/03/2026
הידראדניטיס סופורוטיבה – מחלת עור כרונית שחשוב להכיר
הידראדניטיס סופורוטיבה היא אחת ממחלות העור שממש חשוב להכיר.
חשוב להכיר גם בשביל לא לטפל כזיהום פשוט (וללכת בדרך הלא נכונה), וגם בשביל להבין את הכרוניות של המצב הרפואי הזה והכי חשוב – לטפל בהתאם.
אז מטרת הפרק הזה היא להעלות מודעות למצב רפואי לא נדיר בכלל שרואים ברפואת ילדים וברפואת מבוגרים.
מי שכתב את הפרק הוא ד"ר פריד סבאח, מומחה בכיר ברפואת עור בבית החולים שניידר.
מה זה הידראדניטיס סופורטיבה?
הידראדניטיס סופורטיבה הינה מחלת עור כרונית המתאפיינת בפצעים כואבים ומפרישים בעיקר בבתי שחי ומפשעות. פצעים אלה מחלימים עם הותרת צלקות ובמקביל השלכה בריאותית שלילית. גם במובן הפיזי וגם במובן הנפשי.
במי שכיחה הידראדניטיס סופורטיבה ובאיזה גיל מתפרצת?
המחלה נפוצה יותר בקרב נשים, בדרך כלל מתחילה בגיל 18-30 שנים. ב-25% מהמקרים מתחילה בילדים בגיל ההתבגרות.
למה זה קורה?
מדובר במחלה בה הגוף מייצר תהליך דלקתי ספונטני בעור, לעתים לתהליך זה נוסף תהליך זיהומי חיידקי שתורם להעצמת התהליך. יחד עם זאת חשוב להדגיש שזו לא מחלה זיהומית אלא דלקתית, וכמובן אינה מחלה מדבקת.
ללוקים במחלה זו נטיה אישית מולדת לפתח את המחלה. בחלק מהמקרים זוהו גנים שונים המעודדים דלקת כאשר ב-40% נמצא בן משפחה לוקה במחלה.
במקרים אחרים יש שכיחות יתר של מחלות דלקתיות אחרות כמו פסוריאזיס, מחלת מעי דלקתית, דלקת פרקים ועוד אצל אותו החולה או אצל אחד מבני משפחתו.
מה גורם להידראדניטיס?
כאמור, הגורמים למחלה הם מרובים ולא לגמרי ברורים.
באופן טבעי יש בעור פתחים דרכם צומחת השיערה. אותו פתח משמש גם לבלוטות החלב להפריש שומן לעור.
בהידראדניטיס סופורטיבה פתחים אלה נסתמים בשל תהליך דלקתי. זה מוביל לכליאת חיידקים ושומן ולהתחלת תהליך דלקתי בעור שיכול לכלול כאמור מרכיב זיהומי (שגשוג של חיידקים).
התהליך הדלקתי שנוצר גורם להרס של זקיק השיערה והתפתחות גושים מתחת לעור שלעתים מכילים מוגלה. בסוף התהליך הזה נוצר נזק בלתי הפיך לעור והווצרות צלקות ותעלות מפרישות (פיסטולות).
מה ניתן לראות בהידראדניטיס סופורטיבה?
אם נסתכל על הנגעים בחולים אלה נוכל לזהות אחד או יותר מהמרכיבים הבאים (או במילים אחרות סוגי פצעים שיכולים להיות).
# קומדונים – שהם בעצם אותם ראשים שחורים שאנחנו מכירים מפנים של מתבגרים (שם זה טבעי). מדובר בסתימה בפתח השערה ממנו מתפתחת בהמשך דלקת.
# פפולות – בליטות קטנות בעור.
# נודולים – גושים מתחת לעור.
# אבצס – מלאות מוגלתית.
# פיסטולה – פתח מפריש.
# צלקת – חלק מהנגעים הופכים לצלקות בהמשך ולכן אצל החולים אתה יכול לראות צלקות בגילאים שונים כמו גם פצעים חדשים.
מה המיקום של הנגעים במצב רפואי זה?
המיקומים האופיינים הם בתי השחי, מפשעות, עכוזים ומתחת (או בין) החזה בנשים. לעיתים רחוקות אני רואה מעורבות באזורים אחרים כמו פנים, צואר בטן וגפיים.
מה המהלך הצפוי?
יש לזכור כי הידראדניטיס סופורטיבה היא מחלה כרונית עם אירועים של החמרה ורגיעה.
בהתחלה מופיעים נגעים בולטים מעל ומתחת לעור מלווים בכאב, בהמשך הפרשה של מוגלה ודם בעלי ריח מסריח, עם הזמן, בחלק מהמקרים, נוצרות תעלות מפרישות בצורה מתמשכת וכן צלקות.
הרבה פעמים במופעים הראשונים של התסמינים, כאשר החולה עדיין לא מאובחן, עולה חשד לזיהום חיידקי "פשוט" ורוב החולים מקבלים אנטיביוטיקה המכסה חיידקי עור ו/או עוברים ניקוזים חוזרים של האבצסים.
כיצד ניתן לחשוד ולאבחן מוקדם בהידראדניטיס?
נזכור שחשוב לאבחן נכון מוקדם ככל האפשר וחשוב לטפל נכון ברגע שהאבחון כבר נעשה.
יש לחשוד במחלה כאשר רואים קומודונים (ראשים שחורים) מחוץ לפנים/ גב עליון.
יש לחשוד כאשר רואים באיזור המפשעות ובתי השחי פצעונים כואבים, עם ראשים צהובים או כגושים מתחת לעור עם או בלי הפרשת מוגלה.
יש לחשוד כאשר אירועים אלה חוזרים על עצמם.
במקרים אלה מומלץ לפנות לבדיקה אצל רופא עור מומחה לנושא זה.
מה ואיך החולה מרגיש?
אחלק את התשובה לחלק הפיזי ולחלק הנפשי.
בחלק הפיזי כאבים הפרשות ודימומים כאשר דרגת החומרה משתנה בין מטופל למטופל. במקרים קלים יש מיעוט פצעים ונזק קל לעור אבל אצל אחרים ריבוי פצעים, הפרשות ועיוות ניכר של האיזור הפגוע.
בחלק הנפשי הרבה מהמטופלים חשים תסכול, מבוכה ופגיעה בביטחון העצמי.
מה הטיפול בהידראדניטיס?
התשובה מורכבת מכיוון שיש לא מעט טיפולים, וכל חולה צריך את הטיפול המדויק שלו.
למעשה, קיימים טיפולים מקומיים, טיפולים בכדורים דרך הפה או בזריקות וכן טיפולים התערבותיים כולל לייזר וניתוחים.
לפני שממליצים על טיפול בחולה ספציפי צריך לזכור שהטיפול הינו מותאם אישית ולוקח בחשבון גורמים שונים ביניהם חומרת המחלה, מצב פעילות המחלה באותו רגע כולל סוג וכמות הנגעים הקיים והנזק שנוצר.
מה מטרות הטיפול בהידראדניטיס?
בואו נגדיר מטרות חשובות.
- שליטה במחלה ומניעת סיבוכים לרבות מניעת הופעת נגעים חדשים. נזכור כי נגע חדש עלול להיגמר בצלקת.
- קיצור משך הזמן בו הנגע נמצא על העור.
- טיפול בצלקות ובתעלות מפרישות.
- שליטה בכאב והתיחסות לסבל הנפשי.
האם יש טיפול לא תרופתי בהידראדניטיס סופורטיבה?
כמו המון מחלות כרוניות אורח חיים נכון וסביבה מתאימה מהווים אבן בסיס בטיפול (עוד לפני שמדברים על טיפול תרופתי).
מומלץ להקפיד על בגדים קלים לא לוחצים ולהימנע מחימום יתר של האיזור.
יש לשמור על משקל גוף תקין ולא לעשן – ידוע שהשמנת יתר ועישון משפיעים מאוד לרעה על המחלה ומצד שני הפסקת עישון והורדה במשקל מביאים לשיפור.
מומלץ לבצע טיפול להסרת שיער בלייזר במפשעות ובבתי שחי בזמן שהמקום רגוע (יש להימנע מטיפול על אזורים בהם קיימת דלקת פעילה).
טיפול תרופתי מקומי בהידראדניטיס
טיפול מקומי הוא חובה אצל כל המטופלים וכולל שטיפה יומיומית עם סבון אנטיספטי ומריחת משחה אנטיביוטית. שגרה זו נועדה כדי להקטין את כמות החיידקים על פני שטח העור ובכך למנוע חדירתם אל פתח השערה. זהו טיפול שגרתי קבוע לצורך מניעה.
במקרים התחתלתיים בהם קיים מספר בודד של נגעים ניתן להוסיף טיפול מקומי במשחות שונות כמו איכטמול או להזריק סטרואידים אל תוך הנגע עצמו.
טיפול תרופתי סיסטמי
כאשר מספר הנגעים גדול ניתן טיפול אנטיביוטי דרך הפה. האנטיביוטיקות שנמצאות בשימוש הן כדוגמת מינוציקלין, דוקסילין או רספרים. במקרים יותר קשים או שלא מגיבים ניתן לשלב אנטיביוטיקות אחרות כדוגמת קלינדהמיצין וריפאמפין.
הטיפול באנטיביוטיקות במחלה זו הוא ממושך ויכול להגיע למספר חודשים ברצף.
לעתים הוספת סטרואידים דרך הפה לכמה ימים גורמת להקלה ומסיע בשליטה מהירה יותר על התסמינים.
במקרים של חולים צעירים הסובלים בו זמנית גם מאקנה, טיפול ברואקוטן יכול להיות יעיל.
ארצה לציין כי במקרים של התחלת המחלה לפי גיל ההתבגרות דורשת בירור הורמונלי להתבגרות מוקדמת.
טיפול ביולוגי בהידראדניטיס סופורטיבה
מקרים שלא הגיבו מספיק לטיפולים אנטיביוטים שונים יכולים לקבל טיפול בילוגי בזריקות.
כאמור, עד לפני מספר שנים עיקר הטיפול נשען על מתן קורסים של אנטיביוטיקה למספר חודשים מספר רב של פעמים , טיפול זה הוא בעייתי בפני עצמו כרוך בתופעות לוואי ואינו מביא לשליטה אמיתית לטווח ארוך במחלה.
בשנים האחורנות חלה מהפכה בטיפול, נמצאו יעילות ואושרו לטיפול מספר תרופות ביולוגיות אשר פועלות לדכא את יצור הדלקת בעור ובכך למנוע הופעת נגעים חדשים ולשלוט בתסמיני המחלה והתקדמותה.
בישראל, בילדים מעל גיל 12 שנים מאושרת תרופה בשם הומירה. לאחרונה, בארה"ב אושרה לילדים תרופה נוספת בשם קוסינטקס גם כן בבני 12 שנים ומעלה ואני בטוח שהיא תאושר לטיפול בילדים בהמשך גם אצלנו.
במבוגרים מאושר טיפול בהומירה וקוסינטקס.
במקרים שלא מגיבים לטיפולים המאושרים, ניתן לבקש אישור לתרופות ביולוגיות אחרות כמו רמיקיד, סטלרה ועוד.
מה לגבי התערבות ניתוחית בהידראדניטיס?
ככלל לא מומלץ לבצע פתיחה כירורגית לניקוז אבצס כשגרה, זה כרוך בצלקות ולא משפיע לטובה על מהלך המחלה.
במקרים מתקדמים בהם נוצרו תעלות מפרישות נדרשות פעולות התערבותיות ניתוחית או באמצעות לייזר.
לסיכום, הידראדניטיס סופורטיבה היא מחלה כרונית היכולה להיות מאתגרת פיזית ונפשית. לכן לדעתי כל מטופל חייב לווי רפואי על ידי רופא עור מומחה בצורה סדירה על מנת לשלוט במחלה כמה שיותר מוקדם וכמה שיותר טוב.
חשוב לזכור ולשים דגש על העובדה כי היום קיים מגוון הולך וגדל של טיפולים כולל תרופות ביולוגיות מתקדמות עם תוצאות טובות מכפי שהיו בעבר.
בהצלחה.
הרפס לביאליס (הרפס בשפתיים/ פצע חום/ פצע קור)
כיליטיס – יובש בזווית הפה וכיצד הוא נגרם
קרם הגנה מהשמש לילדים – המדריך המלא להורה האחראי
נשיכת עכביש בילדים ובמבוגרים (שישן חום)

פטריית שמש בילדים ובמבוגרים – כל מה שצריך לדעת
פטרת הציפורניים בילדים – איך אפשר לטפל ומתי צריך?
סקרלטינה (שנית) בילדים – גורמים, אבחון וטיפול
אקנה (פצעי בגרות) – כל מה שרציתם לדעת

קרבונקל – זיהום עורי
שערה כרוכה בתינוקות – איך מטפלים?
נבוס סבצאוס – איך מזהים ומה צריך לעשות?
שיער שלא ניתן לסירוק (תסמונת קיפי בן קיפוד)

כאבים בעקב בילדים – דורבן ומחלת סבר
הרפס על האף – התייצגות שונה שאסור לפספס

שינויים בעור בהריון – איך מאבחנים ומה עושים?

