מהי ההתיצגות של פילוריק סטנוזיס?

לרוב ההיצרות אינה נמצאת בלידה ולכן ההתיצגות היא בשבועות הראשונים לחים, בעיקר סביב גיל 3 שבועות.

הקאות, הקאות ועוד הקאות. בדרך כלל מייד אחרי האוכל.

לרוב מדובר במצב הדרגתי – ביום הראשון הקאה אחת, למחרת שתיים, בהמשך שלוש ואז הקאה כמעט אחרי כל ארוחה (בגלל חסימה מלאה שהתפתחה).

התינוק רעב ורוצה לאכול שוב. 

בחלק מן המקרים ישנה צהבת עקשנית של התינוק (קיראו עוד על צהבת ילודים בקישור הבא).

איך מבדילים הקאה מפליטה?

הקאה זה בקשת, דהיינו השפרצה של האוכל החוצה, רחוק מהפה של התינוק. פליטה זה משהו שהוא יותר מווסת ויותר נשפך מהפה של התינוק. אם יש ספק צלמו וגשו לרופא הילדים להערכה. 

מדוע חשוב לאתר מוקדם פילוריק סטנוזיס בתינוקות?

בעיקר על מנת למנוע סיבוכים של התייבשות בגלל אובדן הנוזלים והחומצה בהקאות. 

כיצד מתבצעת האבחנה של היצרות השוער בתינוקות?

קודם כל חשד של הרופא המטפל או של ההורים.

בהמשך בדיקה גופנית – על פי ספרי הלימוד ניתן למשש את שוער הקיבה כאיבר דמוי זית בבטן אמצעית מימין, בעיקר אחרי האכלה והקאה. עכשיו, יתכן ובעבר כאשר תינוקות היו מגיעים בגיל מאוחר יותר ניתן היה למשש זיתים בבטן, אבל בעידן הנוכחי כאשר התינוק עושה אפצ'י והוא למחרת באולטרסאונד בטן, לא שכיח למצוא ממצא זה.

בדיקת הבחירה לאבחון היא אולטרסאונד בטן.

מה עוד אסור לפספס בתינוק מקיא?

יש מצבים רפואיים אחרים שיכולים להתבטא בהקאות בתינוקות והם לא פחות חשובים מאבחנה של היצרות השוער.

1. דבר ראשון יש להבדיל פליטות מהקאות. שוב, פליטות זה בקטנה על הבגד. הקאות זה בקשת. ניתן להרחיב קריאה על הקאות בילדים בקישור הבא.

2. רפלוקס (פליטות) – שכיח מאוד אבל לרוב באמת לא נראה ממש הקאות חוזרות. קיראו עוד על רפלוקס בתינוקות בקישור הבא.

3. רגישות לחלבון חלב פרה – לא שכיח שיתבטא בהקאות אבל מתואר, קיראו בקישור הבא.

4. שלשולים והקאות – לא שכיח בתינוקות בגיל הזה. 

5. מצבים אחרים קשוחים למדי – חסימות מעיים, בעיות אנדוקרינולוגיות ועוד.

זיכרו, אין מקום ללחץ. רוב התינוקות הפולטים וגם אלה המקיאים לא מחביאים אף אחד מהמצבים הללו. אבל גשו לרופא לבדיקה.

מהו הטיפול בפילוריק סטנוזיס?

בתחילה ייצוב התינוק בעזרת נוזלים והפסקת מתן אוכל ובהמשך ניתוחון הנקרא פילורומיוטומי. ניתן לבצע בגישה פתוחה או בלפרוסקופיה.