סגור לתגובות על ספירת דם בילדים ובמבוגרים
  • 30/10/2024

ספירת דם בילדים ובמבוגרים

בעברית ספירת דם, באנגלית Complete blood count, או בקיצור – CBC. סביב 25 שורות לדף תשובה, הרוב בשלוש אותיות ומאוד מבלבל.

אבל על שלושה דברים בסך הכול עומדת ספירת הדם בילדים ובמבוגרים:
על השורה הלבנה – דהיינו תאי הדם הלבנים. תפקידם, במקביל להרבה מערכות אחרות בגוף, לשמור עלינו מזיהומים. בספירת הדם ניתן לראות כמות כוללת של תאים לבנים ומה שנקרא מבדלת (או דיפרנציאל) – כמה תאים לבנים מכל סוג, באחוזים ובמספר אבסולוטי.
על השורה האדומה – דהיינו ההמוגלובין ונגזרותיו. בספירת הדם ניתן לראות את ערך ההמוגלובין האבסולוטי והרבה ערכים אחרים שקשורים בעיקר לכדוריות הדם ובאינטרפטציה נכונה נותנים מידע נוסף על אותה שורה האדומה.
על טסיות הדם – לוחיות שתפקידן, במקביל להרבה מערכות אחרות בגוף, לעזור במניעת דימום.
זיכרו שמטרת הפרק הזה היא לתת לכם ההורים כלים להבין מה חשוב יותר ומה חשוב פחות בספירת הדם של הילד, ובעיקר להרגיע.
אין שום אפשרות, ולטעמי גם לא נכון, לדבר על שלל המחלות והמצבים הרפואיים שאפשר לגלות באמצעות ספירת דם.
זיכרו – Keep it simple כי זו רפואת ילדים.

מהם העקרונות שחשוב לדעת כשקוראים ספירת דם?

טווח ערכים – מבלבל. הטווח, למעשה מה תקין ומה מחוץ לנורמה, משתנה בגילאים השונים, משתנה בין גברים לנשים ואפילו יכול להיות שונה בין קופות חולים שונות. לכן, לא כל מה שאדום ומחוץ לטווח מייד מהווה סכנה ברורה ומידיית ומצדיק החסרת דופק. לא מכיר מישהו בריא שיעשה ספירת דם וכל הערכים יהיו בטווח. אם אתם מוצאים מישהו כזה, כדאי לשלוח אותו לרופא דחוף.
בנוסף, יש מצבים בהם לדוגמה כמות כדוריות לבנות מעל הנורמה זה תקין מבחינתי  בעוד שיש מצבים קליניים בהם זה ירגש אותי.
לכן חשוב להבין – התוצאות של ספירת הדם צריכות לעבור הערכה בקונטקסט הקליני המתאים על ידי בעל מקצוע. ולא לקפוץ מכל פיפס שמחוץ לטווח.
בנוסף, כפי שכתבתי חלק מהערכים שנבדקים בספירת דם יכולים להיות שונים בין קופה לקופה או בין מעבדה למעבדה. זאת אומרת, יתכן ויש ערך כלשהו שמופיע בספירת הדם של השכן, אבל לא אצלכם.
בנוסף, לעתים יש שונות בין יחידות המדידה בין מעבדה למעבדה, בדרך כלל ביחידות של אלפים כך שערך של 5 K/micl במעבדה אחת הוא בעצם 5000 micl במעבדה אחרת. אז לא ליפול בפח.

ספירת דם בילדים ובמבוגרים

איך עושים ספירת דם בילדים או במבוגרים והאם מחויבים בצום?

ניתן לבצע ספירת דם בדקירה מהאצבע או בלקיחת דם מהווריד בדרך כלל באזור המרפק הקידמי במסגרת לקיחת בדיקות נוספות.
אם רוצים, מסיבה זו או אחרת, לקחת רק ספירת דם ללא מבחנות או בדיקות נוספות, ניתן לעשות דקירה באצבע בלבד ולקחת כמות קטנה של דם למבחנה.
אם ספירת הדם נלקחת כחלק מבירור גדול יותר, עם בדיקת כימיה ועוד בדיקות דם אחרות, אז ידקר ככל הנראה וריד באזור המרפק לרוב ומבחנת ספירת הדם תהיה אחת מהמבחנות שתילקחה.
מה לגבי צום? במידה ומדובר רק על ספירת דם ולא על בדיקה אחרת, אין כל משמעות לצום. מתי צריך צום לפני בדיקות דם? היעזרו בקישור הבא.

מתי צריך לעשות ספירת דם בילדים?

פרקטית יש שתי אינדיקציות עיקריות לביצוע ספירת דם בלבד בילדים כבדיקה בודדת.
א. ספירת הדם של גיל שנה – אינדיקציה שכיחה מאוד והסיבה היא הערכת השורה האדומה (המוגלובין). אנא קראו בקישור הבא על הצורך בבדיקה זו. 
ב. בעת חום, לצורך הערכה האם מדובר במחלה חיידקית או וירלית – בפועל, רופא הילדים או הרופא במוקד מפנה לבדיקה זו, בדרך כלל אחרי מספר ימים של חום בנסיון להעריך אם מדובר במחלה חיידקית או וירלית.
אם מדובר במחלה חיידקית יש צפי שהכדוריות הלבנות יעלו. וירלית – פחות. היות ולא רוצים לדקור וריד, ומחפשים בדיקה קלה ומהירה, נבחרה הבדיקה הזו. האם מדויקת? בצורה גסה. לצערי יש ילדים עם מחלה זיהומית חיידקית חשובה שהשורה הלבנה בהם לא משתנה, וילדים עם זיהום וירלי שהספירה בהם מבלבלת ועולה לערכים גבוהים. אבל בינתיים, זה מה שיש ועד שיכניסו מדד דלקת מדויק יותר (מי אמר CRP? אני אמרתי CRP, קראו פה על מדד הרבה יותר מדויק מספירת דם), גם ברמת הקהילה/מוקד נסתפק בספירת דם.
כמובן שכחלק מבירור רפואי יותר מורכב לצד עוד כמה בדיקות ומבחנות אחרות שנלקחות לילד, תמיד תילקח גם ספירת דם.

מה הערכים שרואים בספירת הדם?

שוב, על מנת להקל נכון לחלק הערכים לשלוש השורות הנבדקות:

ערכים הקשורים לשורה הלבנה:

מספר כדוריות הדם הלבנות / White blood cells / WBC – אחת הסיבות העיקריות לשמה התכנסנו. כמה כדוריות לבנות יש בדמו של הנבדק. הערכים משתנים לפי הגיל ובגדול כפי שאמרתי קודם ערכים גבוהים עלולים להעיד על זיהום חיידקי.
ערך גבוה של תאי דם לבנים נקרא לויקוציטוזיס.
ערך נמוך של תאי דם לבנים נקרא לויקופניה.
כאשר מבצעים הערכה למספר הכדוריות הלבנות חייבים תמיד להמשיך ולהסתכל על המבדלת (דיפרנציאל).
המבדלת היא בעצם הסוגים השונים של התאים הלבנים שבסופו של דבר סוכמים את ערך ה- WBC. כל תא נקרא בשם אחר וברוב ספירות הדם התוצאה תהיה גם באחוזים וגם בערך אבסולוטי.
אחוז נויטרופילים / Neutrophils% / NEUT – נויטרופילים הם תאים לבנים שתפקידם בגדול להילחם בזיהומים חידקיים. הערך שניתן הוא באחוזים מתוך כל התאים הלבנים. כאשר ספירת הדם מבוצעת בחשד לזיהום זהו אחד הערכים החשובים להסתכל עליהם. עכשיו, אם יש לנו WBC כערך מספרי ואחוז נויטרופילים ניתן להבין גם את השורה הנוספת בדף הבדיקה והיא ערך הנויטרופילים האבסולוטי.
כמות הנויטרופילים / Neutrophils absolute / NEUT.abs / Absolute neutrophil count / ANC – לא משנה מהו השם, אנחנו מבינים שמדובר בערך האבסולוטי החשבוני של אחוז הנויטורפילים מתוך ערך הספירה הלבנה, ולמעשה היינו יכולים להגיע לזה לבד בעזרת הראש או שימוש במחשבון.
מדוע בעצם יש כל ערך פעמיים? פעם באחוזים מתוך התאים הלבנים ופעם כערך אבסולוטי? אלו שתי זויות ראיה שנותנות מידע קצת שונה.
ערך גבוה של נויטרופילים נקרא נויטרופיליה.
ערך נמוך של נויטרופילים נקרא נוטירופניה.
אם הבנו את הנויטרופילים, נוכל לקבל בקלות שיש עוד סוגים של תאים לבנים והשמות המשונים שלהם הם:
לימפוציטים / Lympocytes% / LYM – עולים בעיקר בזיהומים וירליים.
מונוציטים / Monocytes% / MONO – סוג של תאים לבנים שכמותם עולה בזיהומים וירלים שונים (לדוגמה, מחלת הנשיקה הנקראת גם מונוציטוזיס, קיראו בקישור הבא).
אאוזינופילים / Eosinophils% / EOS – לרוב עליה קלה ניתן לראות בילדים עם אלרגיה כלשהי (עור אטופי, אסתמה וכו') ולעתים בזיהום של פרזיטים. מאידך, ברוב רובם המוחלט של ערכי אאוזינופילים גבוהים הדבר חסר משמעות.
בזופילים/ Basophils% /BASO – בלי לזלזל באף בזופיל, פחות חשובים בקונסטלציה שלנו. 

לוקים / Large unstained cells% / LUC – למעשה צורות של תאים לבנים שאינן אחד מהסוגים האחרים. ערך גבוה ביותר יכול להעיד על זיהום וירלי או על מחלת דם.

שימו לב שלכל אחד מסוגי התאים הללו יש, בדיוק כמו בנויטרופילים, ערך באחוזים וערך אבסולוטי.

ערכים הקשורים לשורה האדומה:

השורה האדומה תופסת הכי הרבה מקום בספירת הדם, ותפקידם של הרבה מהערכים הוא לספק זווית ראיה שונה לבעל המקצוע בעת הערכה של בעיה בשורה זו.
המוגלובין / Hemoglobin / HGB / HB – הערך החשוב ביותר שקשור לשורה האדומה בספירת הדם. ערכים תקינים משתנים לפי הגיל וגם בין גברים ונשים. ערך נמוך שווה אנמיה, מכל סיבה שהיא (דימום, חסר ברזל, חסר ויטמין B12 ועוד ועוד). על אנמיה מחסר ברזל בתינוקות ובילדים בקישור הבא.

מספר כדוריות הדם האדומות / Red blood cells / RBC – על הכדורית האדומה נמצאת המולקולה שנקראת המוגלובין שאחראית על נשיאת חמצן. זאת אומרת שמספר הכדוריות האדומות הוא עוד ערך שאנחנו מסתכלים עליו כאשר ערך ההמוגלובין נמוך. לדוגמה, במצבי חסר ברזל גם ערך ההמוגלובין נמוך וגם מספר הכדוריות האדומות צפוי שיהיה נמוך. במצבי תלסמיה מסוימים להבדיל ערך ההמוגלובין נמוך אבל ערך ה-RBC תקין.
המטוקריט / Hematocrit / HCT – שיעור נפח הכדוריות האדומות מנפח הדם. לרוב תמונת ראי של ערך ההמוגלובין וערך נמוך מעיד על אנמיה.
הערכים הבאים הקשורים לשורה האדומה בספירת הדם נותנים לרופא המטפל מידע נוסף, בחיתוכים שונים על השורה האדומה. יש הרבה חפיפה בין המידע שניתן להשיג בחיתוכים השונים הללו ולכן אתמקד בדברים החשובים:
הנפח הממוצע של כדורית הדם האדומה / Mean cellular volume / MCV – במצבי חסר ברזל הערך הזה קטן. דוגמה חשובה הקשורה לערך זה היא באותה ספירת דם שתינוקות עוברים בגיל שנה. לדוגמה, באותה בדיקה של גיל סביב גיל שנה ערך MCV הנמוך מ-70 יכול להעיד על חסר ברזל (עם או בלי אנמיה).
ערך זה קשור גם לערכים נוספים שנבדקים בספירת הדם:
מיקרו %, מקרו %, היפו % והיפר % – כל אלה ערכים נוספים שבודקים השורה האדומה ועוזרים לרופא להחליט על הסיבה לבעיה, בדרך כלל אנמיה.
כנ"ל ערכים נוספים כגון MCH או MCHC שמעריכים כמות ההמוגלובין בכל כדורית.
Red Cell Distribution Width / RDW – שונות בגודל של הכדוריות האדומות.

שוב, נכון שלכל ערך שכזה יש חשיבות מסוימת, אבל באמת שלא צריך להיכנס לזה בפרק זה.

ערכים הקשורים לטסיות הדם:

זוהי "השורה" השלישית הנבדקת בספירת הדם.
מספר הטסיות / Platelets / PLT – בגדול ערך של 150 עד 450 אלף נחשב לתקין. שכיח לראות ערכים מעט מחוץ לנורמה גם בבריאים וגם במצבי חולי וחום.
נפח הטסיות הממוצע / Mean platelet volume / MPV – בדיקה שיש לה משמעות כמעט אך ורק שמספר הטסיות עצמו נמוך מאוד. היות וגודלן של טסיות צעירות גדול מטסיות מבוגרות יותר, נוכחות של יותר טסיות צעירות יביא לעליה בערך זה.
ערך גבוה של טסיות הדם נקרא טרומבוציטוזיס.
ערך נמוך של טסיות הדם לבנים נקרא טרומבוציטופניה.

אז איך נסכם?

דף תשובות עם 25 שורות, נמצא בשימוש יומיומי ברפואת הילדים ובידיים הנכונות יכול להיות לעזר רב לרופא המטפל ולמשפחה בזיהוי של מצבים רפואיים חשובים. מאידך, ערכים מוזרים שמעט חורגים מהטווח הם מאוד שכיחים ועל הרופא המנוסה לדעת מה חשוב יותר, ומה חשוב פחות.
במקביל, אני תקוה שהפרק הזה יעזור להורים להבין מה כל שורה חשובה אומרת, ומעבר לזה מה מחפשים ומה חשוב יותר בספירת הדם.