למה שמראש הילד ימצוץ את האצבע? מה עומד מאחורי ההרגל הזה?

יש לזכור שההרגל הזה יכול להתחיל עוד בתוך הרחם, ראו הפרק הקצר באתר על שלפוחית מציצה שניתן לראות בגפיים של תינוקות שנולדו.
בגיל הצעיר עומדים מאחורי ההרגל הזה שני רפלקסים של היילוד שנקראים:
Rooting / רפלקס הגישוש – כאשר נוגעים לתינוק בזווית של הפה בצד אחד, הוא יפנה את הראש ואת השפתיים לאותו צד בניסיון לתפוס את הפטמה. הרפלקס הזה מופיע בלידה ונחלש ונעלם בהדרגה החל מגיל חודש.
Sucking / רפלקס המציצה -  הכנסת משהו לפה של התינוק, מביאה להפעלת רפלקס מציצה, כמו באכילה. הרפלקס הזה מופיע בלידה ונעלם בהדרגה עד גיל 4 חודשים.
אחרי גיל זה, זה הופך להיות הרגל כי זה נעים וזה גורם להם להרגיש בטוחים בשעות מסוימות ביום או לאורך כל היום.

מה לגבי ילד שכבר הפסיק למצוץ אצבע אבל חזר לכך?

גם קורה הרבה, בעיקר אחרי חוויה של סטרס (כדוגמת לידה של אח קטן…).

מה הבעיה בהרגל זה?

לרוב אין בזה בעיה. עם זאת שני דברים עלולים לצוץ בהקשר זה:
פרוניכיה (זיהום במיטת הציפורן) – דמיינו שיש פצע מיקרוסקופי על העור, אז המציצה, לפעמים יותר ולפעמים פחות בכוח, פוצעים עוד וחיידקים מחלל הפה של הילד גורמים לזיהום. יש לנו פרק מצוין באתר על פרוניכיה, הרחיבו קריאה שם.
שינויים במבנה הפה והשיניים –  לרבות מנשך פתוח בו כשהפה סגור יש עדיין רווח בין השיניים הקדמיות התחתונות והעליונות.

אז באיזה גיל זה לא תקין למצוץ אצבע?

בגדול אין בעיה רפואית עם מציצת אצבע לפחות עד גיל חמש שנים.
החל מגיל חמש שנים, ההרגל עלול להביא למפתח פה לא תקין ולשינויים נוספים בדנטציה, שחלקם יצדיקו התערבות אורתודונטית בהמשך.

אז איך מטפלים במציצת אצבע?

קודם כל, בילדים קטנים שם מציצת אצבע אינה בעיה ממשית, אין סיבה לטפל ואני ממליץ לכל ההורים לנקוט בגישה של התעלמות. או במילים אחרות, הורה שרוצה שההרגל הזה יעלם, עדיף לו להתעלם ולא להעיר לילד. כמה שיותר תעירו לילדים, סיכוי גבוה יותר שההרגל יתקבע.
בגילאים הנכונים, ניתן לעודד בצורה חיובית כמובן להתנהגויות אחרות או לתת פרס לדוגמה למי שמצליך להחזיק פרק זמן מסוים בלי מציצת האצבע (שיטת המדבקות). רק לא להגזים כמובן עם הפרסים כי אחרי שבוע תמצאו את עצמכם מחלקים מכונית כל יום.

במקרה של ילד שחזר למצוץ אצבע, שווה להתמקד בלמצוא את הבעיה הגורמת למתח אצל הילד ולנסות להפיג את המתח בו הוא שרוי.

איך לא מטפלים במציצת אצבע?

לא כועסים, לא מעירים, לא מכים בעדינות את היד ובכלל כמה שפחות תתעסקו עם זה יותר טוב.

מה לגבי מריחת משהו מר על האצבע או מכשירים למיניהם?

לא הוכח שיש התערבות מסוימת שעוזרת ולכן אני חייב להגיד שהייתי שומר את זה רק למקרים עקשניים שבהם יש חשש לבעיה אורתודונטית ובהמלצה ישירה של בעל מקצוע.

לסיכום, לרובנו יש הרגלים, שחלקם טובים פחות ושהיינו רוצים להיפרד מהם. מציצת אצבע היא הרגל שלרוב לא מביא לנזק בילדים קטנים, אז שווה לבחור את המלחמות שלנו ולרוב, להתעלם.

קל להגיד, קשה לעשות, אני יודע.