כמה זה שכיח?

ברור ששכיח מאוד. בעיקר אצל ילדים שם האזור נוטה להיות מלוכלך יותר.

חיידקים ופטריות מתים על האווירה והאקלים של האזור הזה.

הילדים מגרדים את האזור תכופות וגורמים לפציעת העור.

בקיצור, חגיגה.

מיהם הפתוגנים (חיידקים ופטריות) הספציפיים שגורמים לדרמטיטיס פריאנלית?

תראו. לא צריך מעורבות חיידק או פטריה בשביל לגרום לאודם וגירוי עור. מספיק קצת צואה שנארה מספיק זמן באזור או סתם סתם חול שנכנס מארגז החול בגן ונתקע באזור. פלוס ילד שמגרד כמובן.

בהמשך, על העור המגורה, מתיישבים חיידקים, לרוב חיידקי צואה (חיידקים גרם שליליים) על סוגיהם השונים.

גם קנדידות יודעות להתרבות באזור זה, אם כי זה יותר המנגנון בתינוקות הסובלים מפריחת חיתולים ופחות בילדים גדולים יותר.

וגם סרפטטוקוק מקבוצה A.

סטרפטוקוק מקבוצה A כמזהם של דרמטיטיס פרינאלית?

כן. הוא בעצמו.

מה הסימנים של דרמטיטיס שכזה?

בעיקר אי נוחות וגרד, בכל שעות היום.

בהסתכלות ניתן לראות אודם מקומי וסימני יובש.

אז מה הקשר לתולעים?

הקשר היחיד הוא שילדים הסובלים מתולעים (אנטרוביאזיס) נוטים להתעורר באמצע הלילה ולגרד באזור.

אבל, שלושה אבלים גדולים:

1. הגרד בילדים עם דרמטיטיס באזור קורה לאורך כל שעות היממה ופחות בלילה אם בכלל.

2. האזור בילדים עם פריאנל דרמטיטיס מגורה ואדום. לא תמיד כמו בתמונה אבל האזור גרוי.

3. לא רואים תולעים מטיילות.

אז לא לטפל בוורמוקס בכל פעם שהילד מגרד בטוסיק?

לא.

קודם כל תקראו את הפרק החשוב באתר על תולעים.

דבר שני, אם הגרד קורה בשעות היום או הערב, סביר יותר להניח שמדובר בדרמטיטיס ופה הטיפול שונה לגמרי.

מה הטיפול בדרמטיטיס פריאנלית?

טיפול במשחה מרגיעה מקומית. תזכרו שיש לנו כמה מרכיבים במשחות:

מרכיב אנטיביוטי – תמיד חשוב שיהיה בטיפול המקומי כי לרוב יש קשר לחיידקים.

מרכיב סטרואידלי – תמיד עוזר בדרמטיטיס.

מרכיב אנטי פטרייתי – לטעמי לא נחוץ בטיפול.

לכן, אני מניח שכמעט כל משחה עם אנטיביוטיקה שיש לכן בבית תעזור, בטח ובטח אם היא גם מכילה סטרואידים.

איך מזהים ומה הטיפול בדרמטיטיס פריאנלית הנגרמת מסטפרטוקוק מקבוצה A?

לא תמיד ניתן להבדיל בין הסוגים השונים אבל הדרמטיטיס הזו לרוב מאוד אופיינית לרבות אודם ניכר ועגול באזור.

ניתן להשתמש במשטחי הגרון המהירים על מנת לזהות את הסטרפטוקוק באזור הזה (פשוט גלגלו המטוש על האזור האדום).

הטיפול מבחינתי לא שונה מכל דרמטיטיס אחר. משחה אנטיביוטית.

אני אף פעם לא נתתי טיפול דרך הפה בדרמטיטיס פריאנלית, הנגרמת מסטרפ או שלא. אני יודע שיש רופאים שממליצים על אמוקסיצילין (מוקסיפן) למספר ימים. לטעמי מיותר. תמיד נפטרים מזה בשילוב של הגיינה ואנטיביוטיה מקומית.

חוץ ממשחה מקומית איך עוד ניפטר מזה?

הגיינה.

שמירה על האזור נקי וללא צואה אחרי הניגוב.

החלפת תחתונים סדורה.

שטיפה של האזור והספגתו בעדינות בהמשך.

גזירת ציפורניים לילד המגרד.

בכל מקרה של החמרה או חוסר שיפור פנו לרופא ליעוץ.

לסיכום, נושא חביב ושכיח בתחומי מרפאת הילדים כאשר יש לי שני מסרים עיקריים:

א. אל תדמיינו תולעים.

ב. תנו טיפול המכוון לבעיה.

בהצלחה.