חום בילדים - כל התשובות

שאלות נפוצות על חום בילדים

בנושא חום בילדים יש המון שאלות חשובות שלא נתתי עליהן מענה בחלקים האחרים באתר, שהם יותר ספציפיים ומכוונים לאיך בדיוק להוריד החום.

שאלות עקרוניות ומעניינות כמו "האם בקיעת שיניים גורמת לחום בילדים?" או "מה לעשות עם ילד שיש לו המון מחלות חום?", הן שאלות שכל ההורים מתחבטים בהן ואני תקוה כי התשובות תמצאנה בחלק זה.

אם יש לכם ההורים שאלה נוספת בנושא שלא מצאתם עליה מענה ראוי, אשמח אם תכתבו לי ואשתדל לענות, גם באופן אישי, וגם כאן באתר.

מספר דברים ששווה לזכור:

  • לתרופות מורידות חום לוקח זמן לעבוד. לפראצטמול ולאיבופרון לוקח כחצי שעה עד שעה לעבוד. כך שיש לצפות לירידת החום אחרי פרק זמן זה ולא לפני.
  • לא צריכה להיות תמיד ציפיה שחום הגוף ירד לרמה תקינה. רוצה לומר, אם לילד יש 40 חום וקיבל מינון הולם של אחת התרופות, אזי יתכן וחום גופו ירד ל-38.5. מזכיר לקרוא את הפרק שעוסק במתי והאם בכלל יש להוריד חום בילדים, ומזכיר שהורדת החום לרוב אינה המטרה, אלא שהילד ירגיש טוב יותר. ולכן, אם חום הגוף ירד לערך שבו הילד נינוח ולא כאוב, אזי אין צורך "לרדוף אחרי החום".
  • במתן מינונים נכונים של תרופות מורידות חום מאוד לא שכיח לראות שחום הגוף כלל לא ירד. יתכן שהחום היה במגמת עליה ובין המדידה שלפני מוריד החום למדידה של 45 דקות אחרי חום הגוף עוד עלה ואז ירד. חשוב לתת מינונים נכונים ולא נמוכים מדי (וכמובן לא גבוהים מדי) וזאת על מנת למקסם את הורדת החום.

הורים רבים מגיעים ואומרים שבאו להיבדק בגלל שהפעם, במחלה הנוכחי, הילד לא מגיב כראוי למורידי החום.  יש לזכור, שאין עבודה בספרות הרפואית שהדגימה שהתגובה למורידי חום מנבאת שכיחות זיהום חיידקי משמעותי.

ולכן ממליץ, למקסם הורדת חום על ידי תרופות ומינונים מתאימים אך מצד שני לזכור שלרוב חום הוא רק מספר ואם הילד חיוני, דיינו.

על מנת להימנע ממצב של מינון יתר (overdose) של אחת התרופות אזי באופן כללי אין לחזור על מנה נוספת של תרופה שניתנה אלא רק אחרי פרק הזמן המותר בין מנה למנה (ראו בפרק הספציפי). מדוע? מכיוון שלא תמיד אנחנו יכולים לדעת בוודאות אם הילד פלט את כל התרופה שניתנה, ובאם ההקאה/פליטה לא הייתה מידית אזי יתכן וחלק מן התרופה כבר נספג.

עם זאת, במידה ותרופה שניתנה מיד (מול העיניים) נפלטה החוצה אזי מותר באופן חד פעמי לחזור על אותה מנה בשתי הגבלות:

  • כל התרופה שנתנו נפלטה מיד אחרי המתן ולא אחרי מספר דקות.
  • מדובר בארוע בודד ולא במשהו שקורה באופן רציף מספר פעמים ביום.

אז מה לעשות במידה ונתנו והתינוק פלט/הקיא אחרי מספר דקות? נחשיב תרופה זו כתרופה שניתנה ואפשר או לחכות כחצי שעה עד 45 דקות ולקוות שחלק מהתרופה שנספג יוריד החום או שניתן לתת מייד תרופה ממשפחה אחרת (ראו בפרק הספציפי הבדל בין פראצטמול ל איבופרופן).

איך אפשר להקטין הסיכוי לפליטת התרופה?

מעבר לדברים הבסיסיים (בחירת טעם שהילד אוהב, כמות קטנה וכדומה), אזי ניתן לתת את התרופה באיטיות בהזלפה עם מזרק לכיוון הלחי הפנימית ובטח לא לדחוף המזרק עמוק לגרון, מה שמייצר מיד רפלקס הקאה.

מניסיון, אסרטיביות של ההורים במתן תרופה דרך הפה בגיל הצעיר תביא להקלה במתן תרופות בהמשך הילדות. הורים שמהססים, בעיקר בילדים נבונים וחובבי שליטה (כבר בגיל המאוד צעיר) יתקשו גם בגיל מאוחר יותר במתן תרופות דרך הפה לילדים.

בתינוקות או בילדים קטנים ניתן כמובן להשתמש בנרות.

אחת מהסוגיות ברפואת ילדים.

האם יש באמת הבדל בין ילד עם חום 38.5 לילד עם חום 39.5?

התשובה כנראה קצת מורכבת ומבלבלת.

מצד אחד לא. אין אף עבודה מדעית טובה ואיכותית שהצליחה להוכיח שככל שדרגת החום גבוהה יותר אזי המצב "מסוכן" יותר או הסיכוי של הילד החולה להיות עם מחלה זיהומיות חיידקית חמורה גבוה יותר. לדוגמא, כמעט כל ילד סביב גיל שנה חולה באדמדמת. מחלה שבה לרוב החומים גבוהים מאוד סביב 40 מעלות. אבל זוהי מחלה ברוב רובם של המקרים יחסית פשוטה, וירלית וללא סיבוכים.  מהכיוון השני, לכל רופא ילדים מנוסה זכורים מקרים של זיהומים חיידקיים חמורים שבהם דרגת החום לא הייתה גבוהה מאוד.

מצד שני אולי כן. משתי סיבות:

  • ברוב רובם של המקרים כאשר החום של הילד הינו עד 38.5 ולא יותר, בכל זאת לא תסתתר מחלה משמעותית. גם בדרגת חום לא גבוהה זו ניתן לגלות דלקת אוזניים או מחלה חיידקית קלה אחרת, אבל לרוב בדרגת חום זו לא תהיה דלקת ריאות מאיימת או זיהומים חיידקים חמורים יותר.
  • ישנה דרגת חום בילדים שנקראת היפרפירקסיה. ראו בפרק "הגדרת חום בילדים". מדובר על חומים שהם מעל 40 מעלות צליוס. יש יש ויכוח ניצחי בספרות המדעית אם דרגת חום שכזו הינה גורם סיכון למחלה זיהומית חיידקית חמורה. אין תשובה ברורה לשאלה זו.

פרקטית – מציע שבדרגת חום גבוהה בילדים להיות "עם אצבע על הדופק" ולהגיע לבדיקת רופא ילדים מוקדם יותר מכפי שהייתם עושים בדרגת חום נמוכה יותר.

תנו לרופא הילדים לבדוק הילד וקבלו המלצתו.

למרות שבספרות גם היפותרמיה (חום מתחת ל-36 מעלות צלזיוס) יכולה להיות קשורה לזיהומים קשים, בחיי היום יום רוב המקרים קשורים או למדידות לא מדויקות או לשימוש ביתר של מורידי חום.

לעתים אני רואה גם ילדים שסיימו מחלת חום עם תקופה של תת חום שלעתים נמשכת (בעיקר בלילות) אפילו מספר שבועות. לרוב הילדים הללו מסתדרים ללא כל טיפול ספציפי.

עם זאת ילדים אלה צריכים להיבדק רפואית.

ישנם סימפטומים שראוי להורים ולמטפלים להקדיש להם תשומת לב מיוחדת, ביניהם אנחות, צמרמורת ושינויי צבע. להלן עמדתי לגבי הסימפטומים הללו:

אנחות בילדים – קול שמשמיע הילד בעת הוצאת האוויר (נשיפה). ברוב רובם של המקרים אנחות הן ביטוי לחום גבוה בילדים מסוימים (אצל ביתי הבכורה היינו יודעים שהיא מעלה חום כי הייתה מתחילה להיאנח…) והן אינן כשלעצמן מדאיגות. עם זאת אנחות יכולות לכוון לקוצר נשימה (ובמקרים קיצוניים גם לדלקת ריאות חיידקית), לכאב (לרוב כאב בטן) או לבעיה לבבית (נדיר, נדיר, נדיר).

אם הילד נאנח וכאשר יורד לו החום הוא חיוני וחמוד, אני פחות מודאג.

אם הילד נאנח ולא נראה טוב, גם לא כשיורד החום, יש לפנות בהקדם לרופא להערכה.

צמרמורת בילדים – כאשר לילדים עולה החום הם יכולים להגיב ברעד. כאשר זה מלווה גם בנקישת שיניים (או לפני בקיעת השיניים…) אזי מדובר בצמרמורת אמיתית. שוב, זה לא שיש באמת עבודה טובה ברפואת ילדים שקשרה בצורה ישירה צמרמורת בילדים למחלה זו או אחרת אבל מבחינתי צמרמורת אמיתית הינה משמעותית וראוי לגשת לרופא הילדים לבדיקה ולספר על סימפטום זה. באם מדובר בילד (בדרך כלל בנות) עם רקע של דלקות בדרכי השתן אזי בנוכחות צמרמורת עולה החשד לזיהום בדרכי השתן וראוי לשקול דגימת שתן.

שינויי צבע בילדים – כאן קצת קשה לי להיות ספציפי, אבל אנסה.

חיוורון – הרבה ילדים חולים מקבלים גוון עור חיוור. שווה בדיקה, אבל בדרך כלל זו לא סימן שמכוון אותי למחלה קשה יותר (כמו מחלה חיידקית לדוגמא).

כחלון – מדאיג ביותר ומצריך פניה מיידית לבדיקה, לרבות בדיקת ריווי חמצן בדם (סאטורציה).

צהבת – למעט בילוד, תמיד מדאיג בנוכחות חום ומחייב הערכה רפואית בהקדם.

זו כמובן שאלה שאין עליה תשובת ספר. אין הגיון במחלות.

בעוד שרוב המחלות הוירליות הן קצרות באופן יחסי (יום עד שלושה או ארבעה ימים) ישנם וירוסים שיכולים לתת סימני מחלה וחום גם למשך של שבוע ומעלה.

זיהום חיידקי? לרוב מצדיק התערבות וטיפול אנטיביוטי וללא טיפול שכזה החום יכול להיות אפילו ממושך עוד יותר.

לסיכום, אין תשובת ספר לשאלה הזו. אני ממליץ לפנות להערכת רופא ילדים אחרי יומיים או שלושה של חום, גם במקרים שבהם הילד נראה טוב וחיוני. במידה והילד אינו חיוני או במידה ומופיעים אחד מהסימנים המתוארים בפרק של "סימנים שבגינם צריך לגשת לבדיקה רפואית בהקדם", אז יש לנהוג אחרת ולגשת לבדיקה בהקדם.

יש להבדיל עליית חום וירידת החום.

בזמן עליית החום הרבה ילדים ינקשו בשיניים ויתלוננו שקר להם. בשלב זה, במקביל למתן מוריד חום, ניתן לכסות הילד עם שמיכה.

אחרי מתן תרופה להורדת חום הילד יתחיל להזיע וזהו זמן טוב להוריד שמיכה או שכבות לבוש מהילד על מנת לאפשר הזעה ונידוף החום.

שאלה מצוינת נוספת, שגם עליה אין תשובת ספר אבל יש הגיון בריא.

לדעתי, בילד שישן סך הכול בנינוחות, ושאינו באי שקט ניכר או כאוב, ושאין לו היסטוריה של פרכוסי חום, אזי ניתן לתת לישון ולחכות עם מורידי החום לכשיתעורר.

מזכיר, שאנו לא מטפלים רק בחום אלא בעיקר בתסמיניו ולכן ילד ישן לא חובה להעיר גם אם הרושם של ההורים לחום גבוה.

אם הילד מתעורר תכופות, זז במיטה באי שקט ניכר או נראה כאוב, ניתן להעיר ולתת מוריד חום כלשהו.

אין לתת לילד ישן תרופה דרך הפה.

אם יש משהו שאני לא מתכוון לעשות זה להתווכח עם אימהות…

אבל בניגוד לכל מה שכולנו חשבנו, מחקרים טובים מדגימים שבקיעת שיניים (בעיקר ראשונות, בעיקר חותכות קדמיות) מביאה לעליה קלה בחום הגוף של ילדים, אבל לא לטווח של 38 מעלות ומעלה.

בקיעת שיניים מוכחת כקשורה לאי שקט בילדים, לרגישות חניכיים ולריור, אך לא לחום.

אם כך, חום של 38 מעלות ומעלה, לא צריך להיות מיוחס לבקיעת שיניים אלא תמיד יש לחפש את הסיבה האמיתית (לרוב זיהום, לרוב זיהום וירלי) לחום בילדים.

Massignan C, Cardoso M, Porporatti AL, Aydinoz S, Canto Gde L, Mezzomo LA, Bolan M. Signs and Symptoms of Primary Tooth Eruption: A Meta-analysis. Pediatrics. 2016 Mar;137(3):e20153501.

כפי שקראנו בשאלה הקודמת, בקיעת שיניים אינה באמת מעלה חום לערכי חום "אמיתיים". עם זאת, בקיעת שיניים גורמת לסבל משמעותי ולאי נוחות רבה אצל הילד. ולכן, ניתן בהחלט לתת התרופות האמורות (פראצטמול או איבופרופן) לפרקים סביב בקיעת שיניים בילד שסובל. רוב ההורים, נותנים מנה לקראת השינה או במהלכה בלילות קשים. זה לגיטימי לחלוטין.