03/11/2024

זיהום בווירוס הקורונה בתינוקות וילדים בישראל – כל המידע

וואו, איזה פרק מיתולוגי. כמה שהוא היה רלוונטי ומעודכן בעבר.

אז האמת שהפרק הזה קצת נזנח ואפילו עמוק בלב קיוויתי שלא אצטרך לעדכן אותו יותר.

המטרה הייתה (ועדיין) לתת להורים ולילדים מידע אמיתי ומהימן בנושא קורונה בילדים. זה היה בקונטרה לכל מני גופים אחרים שהאג'נדה שלהם הייתה להפחיד.

נכון, יהיו בפרק הזה מילים מאיימות כמו PIMS ו-Long קורונה, אבל האמת תיכתב על כל אחד מהמצבים הללו.

קחו שבע דקות מטכ"לי וקראו ברוגע, גם אם המגפה כבר מאחורינו.

האם ילדים ותינוקות נדבקים או חולים בווירוס קורונה?

למרות ששיעורי ההדבקה של ילדים ומבוגרים הם דומים, יש לזכור שילדים חולים הרבה פחות ממבוגרים!

גם עכשיו, אחרי יותר משני מיליון ילדים במדינת ישראל שנדבקו באופן רשמי (תכפילו בשתיים לדעתי ותקבלו את המספר הלא רשמי), התחלואה האמיתית בילדים הינה נדירה.

למדנו בשנים האחרונות על תסמונת דלקתית חדשה בילדים אחרי שנדבקו בקורונה. ראו התייחסות בהמשך.

למדנו גם על long קורונה, ראו התייחסות בהמשך.

למדנו שילדים נפגעו בצורה עקיפה מקורונה, וזו אולי הייתה הפגיעה הממשית מכולן.

אז בבקשה קיראו את הפרק הזה עד הסוף וזיכרו,

זה לא שלא היו וזה לא שלא יהיו עוד בישראל כלל חולים בינוניים וקשים גם מקרב הילדים, אבל ברור היום שאלו יהיו מקרים סופר יוצאים מן הכלל שלא מעידים על הכלל.

כמה ילדים ותינוקות יש בין המאובחנים עם קורונה במדינת ישראל?

מעל שני מיליון מקרים של זיהום בצעירים מתחת לגיל 20 שנים, רוב רובם של הילדים הם אתסמיניים או חולים במחלה קלה.

הרבה מהילדים נסקרו כמגעים של אדם אחר שנתגלה כחיובי (בן משפחה מבוגר או חבר לבית הספר לדוגמה) ולא כי היו סימפטומטיים.

כל כך הרבה ילדים שנדבקו וכל כך מעט חולים? אכן, רוב רובם של הילדים אסימפטומטיים.

מדוע חומרת המחלה בילדים פחותה?

אין הסבר מוכח.

ההיגיון הרפואי אפילו ציפה לתופעה הפוכה בה ילדים היו האוכלוסייה הפגיעה ביותר, כמו בשפעת לדוגמה. אז מהם ההסברים האפשריים?

אפשרות ראשונה היא שהתגובה הדלקתית לזיהומים וירליים, שהיא שונה בילדים ומבוגרים, חלשה יותר בגיל המבוגר. אופציה זו כבר הוכחה בעבר, לרבות הוכחה של מנגנונים ספציפיים במערכת החיסון, בהקשר לזיהום בווירוסים אחרים ממשפחת הקורונה ולכן אני מניח שזה יהיה הכיוון שיסביר המנגנון גם בווירוס הקורונה החדש.

אופציה נוספת ופשטנית יותר היא שכמה שאתה יותר חולה, אתה פחות בריא. רוצה לומר, הווירוס פוגע יותר באנשים עם מחלות רקע, שפחות שכיחות ילדים.

עם זאת, עדיין אין תשובה ניצחת מדעית לשאלה מסקרנת זו.

מהי התסמונת הדלקתית (PIMS) המתוארת בילדים אחרי קורונה?

במהלך חודש מאי 2020 הופיעו תיאורים של מחלה "חדשה" בילדים. מחלה קשה שקורה בילדים בכל טווח הגילאים (בחלק מן המקרים בעשור השלישי לחיים) אחרי שנדבקו בקורונה. לא מחלה נשימתית כפי שקורה במבוגרים (ונדירה בילדים), אלא תסמונת של דלקת כלשהי שמביאה הילדים לאשפוז ולתחלואה משמעותית.

הבריטים נתנו לתסמונת הזו את השם Paeditric inflammatory multisystem syndrome temporally associated with covid-19 או בקיצור PIMS-TS, בהמשך האמריקאים נקבו בשם Multisystem inflammatory syndrome in children (MIS-C) associated with COVID-19.

אם לסכם את הידע הרב שנצבר מאז, על פי הדיווחים ילדים מופיעים בתמונה של דלקת משמעותית ובהתייצגות שהיא בין תסמונת הלם רעלני למחלת קאווסקי שהיא דוגמה לדלקת בכלי דם השכיחה בילדים (ניתן להרחיב קריאה על מחלת קוואסקי בקישור). חלק מהילדים חיוביים לווירוס ב-PCR וחלקם לא. רוב הילדים כן חיוביים בבדיקה סרולוגית, דבר המעיד שיכול להעיד שמדובר בתופעה של דלקת עצמונית המתווכת על ידי נוגדנים שהטריגר לה היה הזיהום בווירוס כמה שבועות לפני.

חלק מהילדים, בעיקר הצעירים שבהם, מקיימים הקריטריונים של מחלת קוואסקי במלואם (חום גבוה, פריחה, דלקת עיניים, הגדלת קשרית לימפה ושינויים ברירית הפה). חלק אחר מהילדים, בעיקר הגדולים יותר, קרובים יותר במאפייני מחלתם לתסמונת הלם רעלני (שוק חם).

חלק מהילדים אושפזו ביחידות לטיפול נמרץ ונזקקו לטיפול אנטי דלקתי אינטנסיבי, לרבות נוגדנים (IVIG), סטרואידים ועוד. רוב הילדים השתפרו מאוד אחרי טיפולים אלה.

האם יש סיבה להיבהל בשל PIMS בישראל?

חישבו על הנקודות הבאות:

א. למרות ריבוי המקרים בעולם, ברור לנו שהשכיחות בישראל אינה מן הגבוהות. ברור שכאשר כל כך הרבה נערים ונערות בגילאים 12-16 נדבקו, ראינו יותר ויותר מקרי PIMS. מאידך, בגלים של הדבקות בילדים צעירים יותר השכיחות תרד.

ב. למרות שמדובר בתסמונת "חדשה" וחדש זה תמיד מפחיד יותר, אזי אנחנו מכירים היטב את שתי התסמונות שעליהן התסמונת החדשה נשענת. לשתיהן יש טיפול.

ג. מספר הילדים הישראלים שאובחנו עד כה בתסמונת זו הינו עדיין נמוך (אפשר להתווכח אבל בטווח של עד כמה מאות בודדות). הדיווח שהופיע על כמות גדולה יותר של ילדים בישראל היה פשוט לא מדויק.

ד. שכיחות מחלה שונה במדינות או אוכלוסיות שונות – כפי שתסמונת קאווסקי שכיחה יותר באסייתים, הרושם הוא שיש אוכלוסיות שונות שתהיה בהן שכיחות שונה של התסמונת החדשה, רוצה לומר שיש יותר מקרים במדינות מסוימות ופחות באחרות. ואכן, הוכח שהתסמונת החדשה שכיחה יותר בילדים אפרו אמריקאים. אם כך, גם בזה, ילדי ישראל האלופים ישארו באזור הפחות חולה.

ה. חיסוני הילדים – מאז שהחלו חיסוני הילדים, בעיקר אלו שמעל גיל 12 שנים, הרושם הוא שמספר המקרים ירד משמעותית.

ו. וריאנטים חדשים – מוכח מדעית שהווריאנטים השולטים כיום בעולם הינם "פחות אלימים" לרבות פחות שכיחות PIMS.

אז האם התסמונת החדשה היא סיבה להישאר בבית ולהיכנס לסגר מחודש? בוודאי שלא.

האם זו סיבה לגשת עם ילד שיש לו 3 ימי חום גבוה לרופא להיבדק? בהחלט כן, בעיקר אם אתם יודעים שנדבק בקורונה בחודש שלפני. אם כי אני מקווה שניגשתם לרופא אחרי 3 ימי חום עוד לפני עידן הקורונה.

האם זו סיבה להתחסן במי שיכול? בהחלט כן. חיסון גילאי 12-16 מונע PIMS, ואני מניח שזה נכון גם בגילאים הצעירים יותר, שם הסיבוך הזה נדיר יותר.

ובנוסף זו בטח סיבה טובה לשבת על הספרות המדעית (ולא התקשורת הקונבנציונלית) על מנת להתעניין ולהתעדכן.

מה לגבי תסמונת long קורונה?

מעניין מאוד. זהו השם שניתןלתסמונת הדומה לתסמונת "העייפות הכרונית" בילדים ומבוגרים אחרי שעברו קורונה. אחרי הרבה ספרות בנושא ניתן להגיד שזהו מצב רפואי שבהחלט קורה גם אצל ילדים, ללא קשר אם היו חולים או אסימפטומטיים.

מדובר בשילוב של תלונות הממשיכות מספר שבועות או מספר חודשים אחרי הדבקה בקורונה והכוללות עייפות, כאבי ראש, קשיים במאמץ ועוד תלונות מסוג זה.

אין לתסמונת זו פתרון חד משמעי למעט זמן וניסיון להחזיר לפעילות שגרתית כמה שיותר מהר את הילדים הסובלים ממנה.

זוהי אינה מחלה הנמצאת בראשו של הילד והוא גם לא בדיכאון, זהו מצב רפואי אמיתי ללא הסבר פיזיולוגי או פתרון בשלב זה.

לשמחתנו, שכיחות תסמונת זו בילדים הינה נמוכה ביותר, בטח ובטח בקטנים יותר.

מה לגבי האומיקרון וילדים?

במהלך השנתיים האחרונות היינו חשופים אין סוף להפחדות, מהמחלה עצמה, מווריאנטים, מחיסונים וממה לא.

נכון שגם פורסם על מקרים ראשונים של PIMS מהאומיקרון. טוב, מישהו חשב שלא יהיו כלל מקרים? ברור שכאשר נדבקו בחודש 250 אלף ילדים בקורונה נראה גם מקרי PIMS. עם זאת, הוכח מחקרית שהאומיקרון והווריאנטים שלו גורמים לפחות PIMS.

אבל לשמחתנו גם האומיקרון לא עושה מחלה משמעותית יותר בילדים ולא משנה אם יספרו לנו שמחלקות הילדים באיזה שהוא מקום בעולם מתמלאות.

תמיד חשוב לעקוב אחרי דיווחים ממקומות שונים בעולם וחשוב להיות עם אצבע על הדופק אבל לשמחתנו גם האומיקרון אינו גורם לתחלואה משמעותית יותר באוכלוסיית הילדים.

מהי התחלואה העקיפה הנגרמת בילדים בגלל הקורונה?

תקצר היריעה. קטונתי באמת.

פספוסים של מחלות אחרות – ראיתי מקרים מחרידים של ילדים עם מחלות אמיתיות (מדלקת באוזן ועד תסביב אשך) שנמנעו לגשת לרופא, או שנמנעה מהם הגישה לרופא בגלל בידודי קורונה.

יציאה מהשיגרה/בידודים/קפסולות – איום ונורא.

תחלואה נפשית – עליה בשכיחות כל ההפרעות, מדכאון ועד הפרעות חברתיות והפרעות אכילה.

רוצה לומר שהפגיעה העיקרית בילדים לא הייתה הווירוס עצמו, אלא המסביב. ועל המסביב כולנו יכולים להיות יותר אחראיים ולשדר "שהשד אינו נורא כל כך". בילדים כמובן.

אז מה עשתה/עושה קורונה בילדים?

1. מחלה חריפה – קלה מאוד אם בכלל.

2. תסמונת PIMS – נדירה.

3. תסמונת Long COVID - אינה שכיחה.

4. תחלואה עקיפה – הייתה שכיחה ומשמעותית. לשמחתי היום פחות.

אפשר להגיד שאוכלוסיית הילדים יצאה מאוד בזול, באופן יחסי, מהזיהום בווירוס זה.

אז שאיש לא יפחיד אותנו ההורים. הילדים באופן ישיר לפחות, היו מחוץ למגיפה הזו.

ועכשיו במרחק של זמן, וכשאיש לא מתרגש יותר מקורונה, אני רוצה לחדד את ההמלצה כפי שהייתה כתובה פה בשנים האחרונות "המשיכו לשדר לילדים עסקים כרגיל, קחו אותם לאכול גלידה ולהופעות תרבות, תנו להם להיפגש עם חברים, תחבקו ותנשקו המון".

כי הם עדיין זקוקים לזה יותר מאי פעם.