באיזה מקרה של הפרשה וגינלית צריך להיבדק?

בנסיבות הבאות יש מקום לבדיקה רפואית בשאלה של הפרשה נרתיקית לא תקינה:

א. אם יש הפרשה בכמות רבה.

ב. אם צבע ההפרשה אינו שקוף (לרוב ירוק או צהבהב). 

ג. אם יש הפרשה עם ריח רע.

ד. אם יש הפרשה דמית.

ההפרשות יכולות להיות מלוות בתלונות על גרד, כאבים בפות ואף צריבה או שריפה במתן שתן. 

מה הסיבה השכיחה ביותר להפרשה נרתיקית שאינה תקינה?

ב-80% מהמקרים מדובר בהפרשה על רקע היגיינה ירודה וגירוי משני של הנרתיק והפות משני לצואה, לחיידקים שבצואה או לשתן. זו למעשה דלקת לא ספציפית שנקראת וולבו-ווגיניטיס.

לא מדובר חלילה בילדה "לא נקייה", אלא פשוט על רקע קירבה בין פי הטבעת והצואה שעשירים בחיידקים, לפתח הפות.

לילדות יש עור עדין מאוד והשילוב בין העור העדין, והעדר שיער ערווה, מותיר את הפות והנרתיק ללא הגנה מספקת מול חיידקי הצואה.

גם חשיפה לחומרים שונים יכולה לגרום לדלקת ממגע (נקרא Contact dermatitis) באזור הפות והנרתיק. 

מה יכולות להיות שאר הסיבות להפרשות נרתיקיות?  

הפרשה נרתיקית ירוקה/צהובה בכמות רבה עם או בלי ריח רע יכולה להיגרם עקב זיהום. חיידק הסטרפטוקוק מקבוצה A, שאנחנו מכירים מזיהומים אחרים שכיחים ברפואת ילדים, הוא החיידק השכיח שגורם לזיהום והפרשות באזור. 

אם הילדה מתלוננת על גרד עז שמעיר משינה, באזור פי הטבעת והפות אזי יש מקום לחשוד בתולעים ולפנות לרופא הילדים בשאלה של טיפול תרופתי. קיראו עוד על תולעים בילדים בקישור הבא.

פטריה נרתיקית, קנדידה, השכיחה מאוד בגיל המבוגר יותר אינה תוקפת לרוב ילדות ורק לעתים נדירות היא הגורמת לתלונות ולכן אין לטפל באגיסטן/תרופות אנטי פטריוטיות בכל מקרה אלא לאחר בדיקה והחלטה מושכלת.

בנוסף, ישנן מחלות של העור אשר יכולות להופיע גם בפות. המצבים הללו יכולים לגרום לכאבים, גרד והפרשה חריגה בילדות. בין המחלות השכיחות גם עור אטופי בילדים (קיראו בקישור הבא), פסוריאזיס וליכן סקלרוזיס. לכן במקרים מסוימים, בטח ובטח אם מדובר בפריחה גם באזורי עור אחרים, יש מקום לפנות גם לרופא עור ילדים להערכה.

סיבה נוספת שיש לשלול, בוודאי אם מדובר בהפרשה עם ריח רע ו/או בהפרשה דמית, היא גוף זר שנמצא בנרתיק.

אז איך מטפלים בהפרשה נרתיקית בילדות שטרם קיבלו ווסת? 

במקרים של חשד לוולבו-ווגינטיס (דלקת של העריה והנרתיק), יש מקום לקחת תרבית בצורה טובה מפתח הנרתיק ובמידה ויש צמיחה של חיידק פתוגן, מומלץ לטפל באנטיביוטיקה.  

במקרה של חשד לתולעים יש מקום לטיפול בוורמוקס ככתוב בקישור הבא.

כל שאר המקרים יטופלו באופן שונה לפי הסיבה להפרשה/לגרד/לכאבים.

איך מונעים גרד והפרשה וגינלית? 

זיכרו שברוב המקרים מדובר על דלקת לא ספציפית באזור ועל כן המניעה הטובה ביותר הינה על ידי שמירה על הרגלי היגיינה טובים לאזור הפות כדוגמת:

יש לוודא שהילדה יודעת לנגב את הצואה בכיוון הנכון. מקדימה (אזור הפות) לאחורה (אזור פי הטבעת).

יש לוודא שהילדה משתינה ברגליים מפוסקות. מדוע? מכיוון ששתן (ואף רטיבות) על הפות ובין הירכיים יצור גירוי וקונטקט דרמטיטיס, בדומה לגירוי עקב חיתול שלא הוחלף זמן ממושך אצל פעוט. 

מומלץ לא להשתמש במגבונים לחים או בנייר טואלט מבושם אשר יכולים לגרות את העור ולהזיק לו. מומלץ להימנע משטיפת הפות בסבונים, וגם להימנע מאמבטיות קצף. 

מומלץ ללבוש תחתוני כותנה בלבד ולהימנע מבגדים צמודים ו/או רטובים לאורך זמן.

אפשר ואף מומלץ לאוורר את הפות ולישון בלי תחתונים. 

ניתן למרוח להרגעה משחת החתלה שומנית ליצירת חיץ בין העור לסביבה וכן להרגעה של העור.  

על מי לבדוק את אזור הפות במקרה של חשד לזיהום/הפרשה?

בדיקת הפות בילדות צריכה להיעשות על ידי רופא/ה שמומחים לכך. הבדיקה צריכה להיעשות בנעימים ולא בלחץ, תוך שימת דגש על האוטונומיה של הילדה על גופה, כיבוד פרטיותה ומתן הסבר ידידותי על חשיבות הבדיקה. 

יש לזכור שברוב רובם של המקרים הבדיקה אינה פולשנית כבבדיקת אשה בוגרת.

מומלץ לקחת את הילדה שלכם לאיש מקצוע שאתם סומכים עליו ושיוכל לתת מענה מקיף לבעיה ובמקרה הצורך, להגיע לגניקולוג/ית שמתמחים בילדות ובנערות.

לסיכום, בעיה שכיחה שלרוב ניתנת למניעה ולטיפול על ידי שמירה על כללי הגיינה בסיסיים. במקרים עקשניים או חריגים עליכם לפנות למומחה בתחום.