מה הקשר בין הממצא על פני העור לעמוד השדרה?  

עמוד השדרה בחלקו הגרמי בנוי מגופי חוליות ואלמנטים אחוריים (קשת, למינה ופדיקלז) היוצרים תעלת שדרה גרמית ובתוכה קרומי המעטפת וחוט השדרה. 

בתחילת ההתפתחות העוברית ישנם שלושה סוגי תאי אב ראשוניים האחראים להתפתחות הרקמות השונות (תאי  אנדודרם, מזודרם ואקטודרם). 

תאי האקטודרם הראשוניים מייצרים את מערכת העצבים המרכזית והפריפרית וכן את רקמת העור ופה מונח הקשר. ממצא על פני עור הגב בילוד יכול לרמוז על הפרעת נדידה מולדת בהתפתחות חוט וקרומי השדרה. 

אפשרות נוספת הינה הפרעה בהתפתחות המבנה הגרמי לדוגמה העדר סגירה של הקשת האחורית (ספינה ביפידה) עם או בלי מעורבות קרומי חוט השדרה. במקרה שכזה הביטוי העורי יכול להיות מוקד שיעור יתר. 

אז כל פעם שנראה משהו קטן בגב סביר להניח שיש בעיה בעמוד השדרה?

לא. ברוב המקרים בדיקת האולטרסאונד תהיה תקינה וממצא לאורך תעלת השדרה או הפרעה מבנית בנוכחות ממצא עורי אינה שכיחה וקיימת רק ב 1-1.5% מכלל הילודים, וב-5-6% מאלו עם נגע לאורך הגב.

מאידך, באם קיימת הפרעה התפתחותית מבנית שכזו ישנה חשיבות עליונה באבחון מוקדם טרם סגירת המבנה הגרמי לטובת המשך הערכה וטיפול.

אבל עשינו סקירת מערכות בהריון ולא ראו כלום – האם יש סיכוי לממצא משמעותי?

התשובה לשאלה זו היא מעט מורכבת בשל העובדה כי לסקירת המערכות בהריון ישנן מספר מגבלות, בהשוואה לבדיקת אולטרסאונד של תינוק.

ראשית הסקירה השגרתית מבוצעת בשבועות יחסית צעירים של ההיריון (בשבועות 20-22) וחשוב להבין שבשלב זה, לא כל המבנים של עמוד השדרה, חוט השדרה, והמבנים הסמוכים לו הבשילו לצורתם הסופית של תינוק, הרי יש עוד חצי הריון לעבור אחרי סקירת המערכות!

שנית, הרזולוציה של בדיקת עובר נמוכה מזו של בדיקת יילוד מהסיבה הפשוטה שהעובר קטן בהרבה מהתינוק ונמצא בתוך שק מי שפיר, רחוק ממכשיר האולטרסאונד, בעוד שהתינוק נמצא "מתחת לידיים של הרופא " קרוב מאוד למתמר של מכשיר האולטרסאונד.

ושלישית, נדרשת מיומנות גבוהה והתמחות בביצוע סקירת מערכות עובר מורחבת ומפורטת, של עמוד השדרה של העובר, מעבר לבדיקת הסקירה השגרתית.

אז, כן.

יכול בהחלט להתרחש מצב בו סקירת מערכות רגילה בשבוע 20 היתה תקינה, ולאחר הלידה תתגלה בעיה בעמוד השדרה. הדרכים שעשויות להקטין את הסיכוי למצב זה היא לעבור סקירת מערכות מורחבת ומפורטת יותר על ידי מומחה בתחום, ולבצע בדיקת אולטרסאונד נוספת בטרימסטר השלישי אשר במהלכה ניתן לנסות ולהדגים שוב את עמוד השדרה. בדיקה זו אינה בסל הבריאות ונקראת לעיתים גם "סקירה שלישית".

מתי נכון לעשות בדיקת עמוד שדרה לתינוק אחרי הלידה?

טווח הזמנים אידיאלי לביצוע בדיקה הינו מלידה ועד גיל 4-5 חודשים כאשר לעיתים ניתן להעריך עד 6 חודשים באם התינוק נולד פג. לאחר פרק זמן זה האלמנטים האחוריים נסגרים חלקית או לחלוטין מה שמגביל או ממסך את מבני תעלת השדרה ומוריד את יכולתה האבחנתית של הבדיקה.

מאידך, למרות חלון זמנים ארוך זה (באופן יחסי) ההמלצה שלי היא לעשות מוקדם אחרי הלידה ולא לחכות לגיל מספר חודשים.

בנוסף, ניתן לבצע את בדיקת האולטרסאונד של עמוד השדרה יחד עם בדיקת האולטרסאונד של מפרקי הירכיים בתינוקות, בדיקה חשובה שניתן לקרוא עליה בקישור הבא. אז בהחלט נכון לתפוס פה שתי ציפורים במכה אחת.

כיצד מתבצעת הבדיקה?

אין צורך בהכנות מוקדמות כגון צום וכו'.

לרוב משכיבים את התינוק על הבטן פרקדן ומתחתיו מניחים כרית או מצע רך עם נפח על מנת לייצר קשתיות של עמוד השדרה. צורה נוספת אפשרית הינה הנחת התינוק על צידו בצורה עוברית כאשר הברכיים מכופפות לכיוון הבטן. יש לוודא שהתינוק נינוח ושקט ואז חושפים את חלקי הגב העליון והתחתון. 

בהמשך, מורחים מעט ג'ל על השטח הרצוי ומתחילים בביצוע הבדיקה. רופא מיומן בהעדר ממצא חשוד אמור לבצע הבדיקה בזמן של עד 15-20 דקות. 

מה בדיוק בודקים באולטרסאונד עמוד שדרה? 

כמו כל בדיקת אולטרסאונד חשוב לבצע בדיקה על פי פרוטוקול וקריטריונים ("צ'ק ליסט"), על מנת לוודא שראינו את כל המרכיבים הנדרשים ושלא פוספס שום פרט.

מטרת הבדיקה העיקרית הינה שלילת עגינת חוט השדרה – זהו מצב שבו חוט השדרה מסתיים במיקום נמוך לא תקין ולעיתים מעוגן על ידי רקמה חריגה מתחת לגוף חוליה L3. בנוסף, חשוב לבצע הערכת טיבם של מעטפת וחוט השדרה לשלילת הימצאות נגעים \ גושים או רקמות חריגות לאורך התעלה ולוודא תנועתיות חופשית של קצה עצבי חוט השדרה (QAUDA EQUINA).

בהמשך, הערכת המבנה הגרמי – יש לוודא כי המבנה הגרמי בהתאם לגיל הנבדק, במנח ומראה תקין ללא חוסרים. 

לבסוף נעריך את הרקמות הרכות סביב עמוד השדרה כמו העור ורקמת השומן התת עורית ונוודא כי ישנה הפרדה תקינה של הרקמות הרכות ממבני עמוד שדרה.

מה קורה אם יש ממצא לא תקין בבדיקה?

כפי שצוין קודם השכיחות לממצא חריג בבדיקה אינה גבוהה.

באם נצפתה הפרעה מבנית גרמית או לאורך מבני חוט השדרה נדרשת הערכה נוירוכירורגית או אורטופדית בהתאם לממצא החשוד. זאת בנוסף לברור הדמייתי מתקדם לדוגמת MRI לאפיון בעיה לאורך תעלת השדרה או צילום \ CT  באם חשד לבעיה גרמית מבנית. 

לסיכום, ממצא עורי לאורך הגב התחתון  בילוד הינו שכיח ומהווה הסיבה העיקרית לבדיקת אולטרסאונד עמוד שדרה בילודים. בדיקת אולטרסאונד בילודים הינה בדיקה ייחודית לרדיולוג ילדים הדורשת ידע וניסיון ומוגבלת לטווח של עד 4-5 חודשים לאחר הלידה. השכיחות למציאת ממצא חריג או הפרעה התפתחותית לאורך עמוד השדרה לא גבוהה, אך באם ישנה כזו דורשת המשך ברור הדמייתי מתקדם וטיפול על-ידי רופא מומחה בהתאם לבעיה בהקדם.

בברכת בריאות שלמה.