מה זה טרשת העורקים (אתרוסקלרוזיס)? 

לכולנו יש שומנים בדם, עוד מחיי העוברות ועד חיי הבגרות שלנו. אותם שומנים שוקעים בתהליך דלקתי מורכב בדפנות הפנימיות של העורקים. בהמשך, אותו רובד טרשתי מתקדם ויכול להביא לחסימה חלקית או מלאה של אותו כלי דם.

מתי מתחיל התהליך הזה? תתפלאו, אבל עוד כשאנחנו ברחם אימנו…

מה עוד מעורב בתהליך? גורמי סיכון נוספים כמו נטייה גנטית, מין (זכרים יותר מנקבות), השמנה, עישון ועוד.

לכן שלושה דברים חייבים לעמוד לפנינו כאקסיומות חשובות:

1. העובדה שהתהליך הטרשתי מתחיל כבר בגיל צעיר, ולכן כל מה שחשבנו על מניעת טרשת עורקים אצל מבוגרים צריך להיות נכון ורלוונטי גם לילדים גם בגיל צעיר (בטח ובטח במחשבה לטווח הארוך). ואכן, כבר יש לא מעט ספרות מדעית מתוקפת שמראה את הקשר בין ילדים עם רמות גבוהות של ליפידים לסיכון גבוה בבגרות.

2. העובדה שהיפרליפידמיה הינה גורם סיכון חשוב, אבל לא יחיד, למחלות לב וכלי דם במבוגרים. 

3. העובדה שהיפרליפידמיה הינה גורם סיכון ולא מחלה ולכן אין צורך לפחד מהאבחון. מטרת האבחון וההתערבות הינה למנוע התקפי לב עשורים קדימה ולא לטפל במחלה עכשווית.

מה זה היפרליפידמיה? מה הם הערכים התקינים של שומני הדם?

כולסטרול בילדים

כאשר מדברים על כולסטרול נהוג לחלק אותו לשניים:

כולסטרול "טוב" נקרא גם HDL ובאנגלית High-density lipoprotein – כולסטרול זה מגן על העורקים מפני התפתחות טרשת עורקים ולכן כמה שיותר, יותר טוב.

כולסטרול "רע" נקרא גם LDL ובאנגלית Low-density lipoprotein.

כאשר אנחנו מדברים על ערכים תקינים/גבוליים/מוגברים אנחנו מדברים על ערכי LDL כדלקמן:

תקין – ערך כולסטרול LDL – מתחת ל-110 מיליגרם לדציליטר (מ"ג/דצ"ל).

גבולי – ערך כולסטרול LDL – בין 110 ל-130 מ"ג לדצ"ל.

מוגבר – ערך כולסטרול LDL – מעל 130 מ"ג לדצ"ל.

שימו לב, שמדובר על כל אוכלוסיית הילדים מגיל שנתיים ועד 18. מאידך ברור שניתן להגיע אפילו לרמת דיוק גבוהה מזה אם תלכו לטבלאות משרד הבריאות שמחשבות את הערכים בצורה מדויקת לפי המין והגיל. 

זכרו שכשהערכים של LDL אינם תקינים, חשוב להיוועץ במומחה לשומנים בדם בגיל הילדות משום שלא כל ערך גבוה מחייב התייחסות וגורמים כגון סיפור משפחתי של התקף לב בגיל צעיר, היפרליפידמיה אצל ההורים, מין, גיל, משקל ורמת HDL חשובים גם כן.

טריגליצרידים בילדים

כאשר אנחנו מדברים על ערכים תקינים/גבוליים/מוגברים אנחנו מדברים על כדלקמן:

תקין – ערך טריגליצרידים – מתחת ל-170 מיליגרם לדציליטר (מ"ג/דצ"ל).

גבולי – ערך טריגליצרידים– בין 170 ל-200 מ"ג לדצ"ל.

מוגבר – ערך טריגליצרידים– מעל 200 מ"ג לדצ"ל.

גם הערכים הללו נכונים לכל אוכלוסיית הילדים מגיל שנתיים ועד 18. וגם כאן ניתן להגיע אפילו לרמת דיוק גבוהה מזה אם תלכו לטבלאות משרד הבריאות שמחשבות את הערכים בצורה מדויקת לפי המין והגיל.

אבל בבדיקת הדם שעשיתי לא ראיתי ערך של LDL, מה עושים?

נכון. ערך ה-LDL יכול להיבדק בצורה ישירה ואז תראו את התשובה בבדיקת הדם או להיות מחושב.

איך מחשבים? היעזרו במחשבון הבא. 

האם כדאי לבדוק ליפידים (כולסטרול וטריגליצרידים) בילדים ולמי?

אחרי כל מה שהזכרנו – ברור שכדאי לבדוק, אבל השאלה היא למי ואיך. 

לשאלה הזו של מי ואיך אין תשובה חד משמעית וישנו ויכוח בין שתי גישות. גישת הסקר הממוקד באוכלוסייה בסיכון וגישת הסקר בכלל אוכלוסיית הילדים.

סקר ממוקד באוכלוסייה בסיכון – ההיגיון ברור. ניקח את כל הילדים שבקבוצת סיכון, משפחתית או אישית ונסקור רק אותם. ואם נדע לאתר את גורמי הסיכון החשובים, בגישה זו נאתר ונתערב רק באותה אוכלוסייה גדולה אבל מדויקת הזקוקה לאותה התערבות.

סקר בכלל האוכלוסייה – בגישה זו יסקרו כל הילדים המגיעים לגיל מסוים. כך לא יתפספסו מקרים, בהשוואה לגישת הסקר הממוקד. אכן, מחקרים מראים שרבים מהילדים שהיו צריכים להיות מאותרים בגישת הסיקור הממוקד, בפועל לא מאותרים לרבות ילדים שההורים שלהם צעירים שלא מודעים להמצאות טרשת עורקים אצלם או אלו עם בעיה גנטית. 

למרות שישנם יתרונות נוספים לגישת הסקר בכלל האוכלוסייה, עד כה גישה זו לא אומצה על ידי ארגוני בריאות ברחבי העולם. מדוע? מכיוון שטרם הובהרה הסוגיה באם קיום היפרליפידמיה בילדות חוזה באופן חד משמעי מחלות לב וכלי דם במבוגרים.

שימו לב לנקודה אחת ספציפית – מכיוון וקיימת נטייה גנטית להיפרכולסטרולמיה, ומכיוון שבמקרים אלה טיפול מומלץ בגיל צעיר (8 שנים), יש מקומות בעולם שבודקים לכלל הילדים גנים להיפרכולסטרולמיה משפחתית (שכיחותם באוכלוסייה 1:500). בישראל גישה יקרה זו לא מקובלת.

מה הן ההמלצות של האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים?

האקדמיה האמריקאית ממליצה על סקר ממוקד בלבד בילדים שלהם גורמי סיכון למחלת לב כלילית טרשתית לרבות:

סיפור משפחתי למחלות לב וכלי דם, עודף משקל והשמנת יתר, סוכרת נעורים, עישון ויתר לחץ דם. לאחרונה הוצע להוסיף לרשימת הקריטריונים לעיל גם ילדים עם עודף משקל (BMI באחוזון בין 85-95) הנמצאים בסיכון יתר ללא תלות בהיסטוריה המשפחתית.

מתי? לאחר גיל שנתיים ולפני גיל עשר שנים. 

מה ההמלצות בישראל, אילו ילדים יש לסקור להיפרליפידמיה?

ההמלצה הינה על סיקור של אוכלוסיית ילדים בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם לרבות:

• סיפור משפחתי של מחלת לב וכלי דם אצל ההורים או סבים בגיל צעיר (מתחת לגיל 55 בגברים או לפני גיל 65 בנשים).

• ילדים אשר להוריהם ערכי כולסטרול כללי הגבוהים מ 240 מ"ג/דצ"ל, או כל דיסליפידמיה אחרת.

• בנוכחות גורמי הסיכון הבאים: השמנת יתר, סוכרת (סוג 1 וסוג 2), יתר לחץ דם, תסמונת מטבולית, עישון או חוסר פעילות גופנית.

מה ההמלצות בישראל, מתי לסקור להיפרליפידמיה בילדים?

על פי הקווים המנחים, ילדים עם גורמי סיכון צריכים לעבור סקירה בין גיל שנתיים ל-10 שנים. כאשר המעקב צריך להתבצע אחת לשלוש עד חמש שנים.

עם זאת, מכיוון שתזונה בריאה מומלצת בכל גיל, וטיפול תרופתי, כפי שתראו בהמשך מומלץ מעל גיל 10 שנים (בהעדר סיפור משפחתי), אנו ממליצים על סקר ליפידים לאוכלוסייה בסיכון סביב גיל 10 שנים.

שימו לב, זוהי אמירה משמעותית ביותר. במידה ולילד שלכם יש את אחד מגורמי הסיכון שהוזכרו, יש לקחת לו בדיקת ליפידים בצום סביב גיל 10 שנים.

איך עושים בפועל בדיקת דם לליפידים בילדים (כולסטרול וטריגליצרידים)?

ניגשים לרופא הילדים בקהילה ומבקשים ממנו בדיקות דם הכוללות הבדיקות האמורות.

יש לזכור שעל מנת לבדוק את שומני הדם, על הילד להיות בצום של 12 שעות, ככתוב במאמר הבא.

מה לעשות עם ילד שהערכים יצאו מחוץ לנורמה שהוזכרה?

מספר דברים:

1. לקרוא את הפרק על טיפול לא תרופתי בילדים, בקישור הבא.

2. לקרוא את הפרק באתר על טיפול תרופתי בהיפרליפידמיה בילדים, בקישור הבא.

אז לסיכום חברים, למדנו נושא חשוב ביותר ברפואת ילדים, שמתכתב עם הבגרות של הילדים שלנו בצורה ישירה.

ממליץ לנהוג על פי הכתוב כאן ולסקור את הילדים שבקבוצת הסיכון שהוזכרה להיפרליפידמיה.