טיפוס הבטן והחיסון שכנגד – מי? מה? מתי? למה?

טוב, אז במסגרת האזור באתר שמיועד למשפחות ולילדים המטיילות (קישור כאן), אשמח להציג מחלה וחיסון לא חדשים, שיש עדיין בלבול רב לגבי מי צריך להתחסן ומתי.

לבלבול הזה יש סיבות רבות, לרבות הוראות לא חד משמעיות של משרד הבריאות (תוקן לאחרונה, אני מברך על כך), ואינטרסים כלכליים. אז זה בדיוק המקום שבו האתר נכנס ומנסה לעזור לכם לקבל ההחלטות הכי נכונות, גם לפני טיול.

טיפוס הבטן? מה זה בכלל?

מכירים סלמונלה? מכירים. 

הרי הייתה לנו סוג של התפרצות במדינת ישראל של סלמונלה מסוימת בשוקולד (ראו כאן), ובפרק ההוא כתבנו שסלמונלה היא משפחה של הרבה סוגי חיידקים שנקראים על שם ווטרינר אמריקאי שגילה אותם בשם דניאל סלמון.

אז המשפחה הזו של חיידקי הסלמונלה מחולקת, בין השאר, לקבוצה של סלמונלות טיפי וסלמונלות שאינן טיפי.

הסלמונלה שגורמת לטיפוס הבטן (או בלועזית Enteric fever) נקראת כאמור סלמונלה טיפי (וגם פרהטיפי) ורק כנגדה החיסון המדובר.

המחלה מתאפיינת בחום, לרוב גבוה, כאבי ראש ובטן, חולשה, עייפות, חוסר תאבון, פריחה אופיינית ב-30% מהמקרים, שלשולים ועוד. המחלה כשלעצמה אינה נעימה בכלל בלשון המעטה וסיבוכיה מרובים. 

אחד המורים הקודמים שלי, פרופסור מרווין שפירא זכרו לברכה, שהיה אחד מהמומחים הטובים ביותר למחלות זיהומיות שהכרתי, סיפר כהלצה על איך אבחנו בעבר טיפוס הבטן באמצעות מבחן הזבוב.

במילותיו, כשאתה רואה חולה, שיושב לו זבוב על האף, ואין לו אפילו כוח להרים את היד ולסלק את הזבוב, זה טיפוס הבטן.

אתם לא רוצים לחלות בטיפוס הבטן.

טיפוס הבטן והחיסון שכנגד – מי מה מתי למה

היכן אפשר לחלות בטיפוס הבטן?

בכל מקום, גם בישראל, אם כי שכיחות המחלה בישראל וברוב המדינות המערביות נמוכה ביותר.

הסיכוי לחלות גדול יותר במדינות מתפתחות בהם שכיחות המחלה גבוהה יותר, בעיקר באסיה.

איך עובר הזיהום בסלמונלה טיפי?

העברה הינה פקלית אורלית. דהיינו, אכילת מזון או שתיית מים נגועים בחיידק ממישהו שהוא או חולה בחיידק או נשא שלו.

היות ונשאות באנשים בריאים יכולה להימשך גם שנה לאחר ההדבקה הראשונית, תבינו שגם אדם שמרגיש טוב יכול להעביר זיהום בחיידק.

מהי תקופת האינקובציה לזיהום בחיידק ולמה זה חשוב?

תקופת האינקובציה היא ביטוי חשוב בתחום המחלות הזיהומיות שמטרתו לתאר את הזמן שעובר מרגע ההדבקה (במקרה זה בליעה של חיידקי סלמונלה) ועד לפרוץ התסמינים.

בטיפוס הבטן משך זמן זה עומד על ממוצע של 7-14 ימים והטווח הינו 3-60 ימים.

מדוע זה חשוב? אם מישהו היה בנפאל, ו-30 יום אחרי שחזר לישראל פיתח מחלת חום ושלשולים, ישנה אפשרות שמדובר בזיהום זה ועלינו לחשוב על איך לאבחן.

איך אפשר להימנע מטיפוס הבטן?

בשני אמצעים המשלימים אחד את השני, היגיינה וחיסון.

היגיינה – בעיקר בהקשר להכנת ואכילת מזון ושתיית מים, לרבות היגיינת ידיים לפני האוכל ואחרי ביקור בשירותים.

חיסון – לפני נסיעה למדינות מתפתחות.

מי צריך ומי לא צריך לקבל החיסון? בהמשך.

מיהם המטיילים שלא צריכים לקבל חיסון כנגד טיפוס הבטן?

סליחה, אני יודע שזה קצת מבלבל להתחיל בקבוצת האנשים שלא צריכים לקבל החיסון, אבל הקבוצה השנייה, של האנשים שצריכים לקבל החיסון נגזרת מהקבוצה הזו, אז סורי וריכוז.

לא צריכים להתחסן:

# נוסעים לתקופה קצרה, כאשר היעד הוא ישוב עירוני והשהייה בבתי מלון מדרגה גבוהה.

# אנשי עסקים.

# טיול מאורגן של עד 4 שבועות, הכולל "גיחות" לטיולים יומיים (לא מאורגנים).

מיהם המטיילים שצריכים לקבל חיסון כנגד טיפוס הבטן?

# אנשים, מהקבוצה הקודמת, שהנסיעה שלהם כוללת "גיחות" לאזורים בהם קיימת אפשרות ממשית למחלות זיהומיות עקב תנאים תברואיים ירודים או מגע הדוק עם אוכלוסייה מקומית.

# אנשים מהקבוצה הקודמת שהם הרפתקני מזון האוהבים להתנסות באכילת מזון מקומי.

# אנשים מהקבוצה הראשונה הנוסעים להודו או לנפאל. רוצה לומר שכל נסיעה להודו או נפאל מחייבת חיסון.

# טיול תרמילאים או טיול מאורגן שנמשך יותר מ-4 שבועות בעל אופי של טיול תרמילאים.

# היוצאים לביקורים חוזרים ותכופים לארצות אנדמיות, בין אם לצורך עבודה או עסקים ובין אם לצורך ביקורי קרובים.

איפה הבעיה בהגדרות משרד הבריאות?

קודם כל אני חייב להגיד מילה טובה על הנחיות משרד הבריאות האחרונות (יצאו ביוני 2023) שעושות סוג של סדר בשוק שהיה פרוץ לחלוטין.

מה בכל זאת בעייתי? כמובן, שהעובדה שההגדרות אינן מדויקות עד תום. מה זה הרפתקני מזון? פעם אחת לאכול בשוק בוויאטנם מרק פו זה הרפתקנות מזון? מה זה בעל אופי של טיול תרמילאים?

אז ברור לכולנו שאי אפשר לנסח משהו מדוייק ל-100% מהנוסעים, כך ששאלות כמו "אני נוסע לטיול מאורגן ל-4.5 שבועות, אבל לא הולך להיות כלל במגע עם אוכלוסיה מקומית, אז האם אני חייב חיסון?" או אני נוסע לשבועיים לתאילנד ואהיה ליומיים בצפון, מגיע לי חיסון?".

בקיצור, מי שיש לו שאלות נקודתיות כאלה יכול להתייעץ עם הרופא שלו ובמקרה הצורך עם מרפאת מטיילים. 

אני אפילו ארחיק עוד ואגיד שבכל מקרה של ספק ראוי להתייעץ עם מומחה בתחום שמבין ברפואת מטיילים ומזכיר שהדברים הם דינמיים. התפרצויות של סלמונלה טיפי עלולות להתרחש במקומות שונים בעולם, גם מקומות שבהם עד לפני חודש השכיחות הייתה נמוכה, ולכן בכל נסיעה "אקזוטית" ראוי לקבל יעוץ הולם.

מהם החיסונים שישנם כנגד טיפוס הבטן?

חיסון פוליסכרידי שאינו חי מוחלש (פרקטית מומת) שנקרא Typhim Vi – מיועד לילדים מעל גיל שנתיים ולמבוגרים. החיסון ניתן במנה אחת.

חיסון חי מוחלש הנקרא ויווטיף (Vivotif) – החיסון מכיל תאים חיים של חיידקי סלמונלה טיפי ומיועד לשימוש במדינת ישראל במבוגרים ובילדים בני 5 שנים ומעלה. את הקפסולות יש לקחת על בטן ריקה ולפחות שעה לפני הארוחה הבאה. יש לקחת שלוש קפסולות, ראשונה ביממה הראשונה (זהו יום 1), קפסולה שנייה ביממה 3 ושלישית ואחרונה ביום 5. אין לרסק או ללעוס את הקפסולה, לכן החיסון הזה רלוונטי רק לילדים שיודעים לבלוע כדורים. 

אנקדוטה מעניינת היא שבמדינות שונות בעלון גיל מתן חיסון זה יכול להשתנות, בארצות הברית לדוגמה החיסון החי מוחלש רשום מגיל 6 והוא ניתן ב-4 קפסולות (ולא בשלוש).

אני מזכיר שאנשים עם בעיה מולדת או נרכשת במערכת החיסון אינם יכולים להתחסן בחיסונים חיים מוחלשים.

חיסון מצומד שאינו חי מוחלש (פרקטית מומת) הנקרא Typbar – חיסון המיוצר בהודו ויכול להינתן החל מגילאי חצי שנה. רלוונטי רק למשפחות שנוסעות לטיול הרפתקני בהודו עם ילדים מתחת לגיל שנתיים. החיסון ניתן בזריקה אחת ואינו זמין בארצות מערביות אם כי יעילותו גבוהה יותר משני החיסונים האחרים שהוזכרו. 

מהן תופעות הלוואי של החיסונים לטיפוס הבטן?

לשמחתי לשני סוגי החיסונים הזמינים אין שכיחות יתר משמעותי של תופעות לוואי. בכל זאת:

החיסון הפוליסכרידי הניתן בזריקה – בעיקר רגישות במקום ההזרקה אבל גם חום, כאב ראש, כאבי שרירים ועייפות.

החיסון החי מוחלש הניתן בקפסולות – מעט כאבי בטן, הקאות, שלשולים, חום, כאב ראש ופריחה.

מתי מומלץ להתחסן לפני הנסיעה? 

על מנת לאפשר לגוף לפתח נוגדנים בכמות נאותה לפני הנסיעה, מומלץ להתחסן בחיסון הפוליסכרידי לפחות שבועיים לפני הנסיעה ובחיסון החי מוחלש לפחות כשבוע לפני הנסיעה.

גם אם הצלחתם להגיע למרפאת מטיילים זמן קצר יותר מזה לפני הנסיעה ואתם טסים למקום בו שכיחות החיידק גבוהה, כמובן ששווה להתחסן.

מה לגבי נשים בהריון?

לאור העובדה שאין מידע על בטיחות מתן החיסון הפוליסכרידי בהריון, יש לשקול מתן החיסון תוך התחשבות בתועלת לעומת הסיכון. 

לגבי החיסון החי מוחלש – אסור בהריוניות.

מה יעילות החיסונים?

יעילות החיסונים נעה בין 50 ל-80%. 

מה זה אומר? שגם המתחסנים צריכים לשמור על היגיינה ולהיזהר מהדבקה.

מהו תוקף החיסון? 

שוב, התשובה לשאלה הזו תלויה בהיכן אתם מתגוררים. 

בישראל, תוקף שני החיסונים הינו 3 שנים. זאת אומרת שאם עברו 3 שנים ומעלה מהחיסון הקודם עליכם להתחסן מחדש, לא משנה באיזה חיסון קודם התחסנתם.

בארצות הברית לדוגמה, תוקף החיסון הפוליסכרידי המומת הינו שנתיים והחי מוחלש 5 שנים.

מהו מחיר החיסון כנגד טיפוס הבטן?

מחיר החיסון תלוי בהסכם שיש לקופת החולים בו אתם מבוטחים ומרפאת המטיילים אליה הגעתם ונע לרוב בממוצע של כמה עשרות שקלים בודדים, ללא הבדל משמעותי בין שני סוגי החיסונים.

מה לעשות אם חליתי בנסיעה בשלשולים ואני חושד שחטפתי טיפות הבטן?

קודם כל זיכרו שיש הרבה סיבות לשלשל בעיקר בביקור במדינות אנדמיות, אבל אם אתם עם חום גבוה ושלשולים משמעותיים גשו לרופא/מרפאה לבדיקה. שימו לב גם אם מדובר בשלשול רירי או דמי. למה? קראו כאן.

יש מטיילים היוצאים מהארץ עם אנטיביוטיקה המתאימה לזיהום בחיידק זה, ניתן לשקול, אחרי יעוץ רפואי הולם, גם שימוש באנטיביוטיקה נכונה שהבאתם אתכם מהארץ.

לסיכום.

למדנו על זמן אינקובציה.

למדנו על מבחן הזבוב.

למדנו על שני חיסונים כנגד מחלה משמעותית ביותר שלשמחתנו אינה שכיחה בישראל.

למדנו שיש להיות מסודרים ולהגיע ליעוץ מרפאה המתמחה ברפואת מטיילים לפני נסיעות אקזוטיות.

תהנו בטיול שלכם.