פס שחור על הציפורן (מלנוניכיה)

פס שחור (או חום) לאורך הציפורן אינה תופעה נדירה. מקורו בנוכחות פיגמנט מלנין בציפורן או במיטת הציפורן – המקום בו נוצרות הציפורניים.

מי שילמד אותנו על הנושא החשוב הזה הוא פרופסור דני בן אמתי, בכיר רופאי העור לילדים.

כיצד נקראת התופעה ומה שכיחותה?

לתופעה קוראים מלנוניכיה או באנגלית Melanonychia Striata.

התופעה שכיחה בבעלי עור כהה ולכמעט כל אוכלוסיית האפרו-אמריקנים תופיע מלנוניכיה עד הגיעם לגיל  50. באוכלוסייה הלבנה התופעה נדירה יחסית ושיעורה כ-1%. 

 
פס שחור על הציפורן (מלנוניכיה)

היכן שכיח למצוא פס שחור על הציפורן (מלנוניכיה)?

מלנוניכיה מופיעה בעיקר באצבעות 1,2 בידיים (אגודל ואצבע) ובאצבע מספר 1 ברגל (בוהן).

כיצד נגרמת מלנוניכיה?

פיגמנט המלנין נוצר על ידי תאים יוצרי מלנין (מלנוציטים) הממוקמים במיטת הציפורן. במצב שגרתי, המלנוציטים אינם פעילים ואינם יוצרים פיגמנט.
ריבוי פיגמנט ואותו פס כהה נוצר כאשר המלנוציטים מופעלים ויוצרים מלנין, או במצבים בהם יש ריבוי מלנוציטים.

מלנוניכיה עקב הפעלת מלנוציטים

סיבות פיזיולוגית – כפי שכבר הזכרנו בבעלי עור כהה, או במהלך הריון – בעקבות פעילות הורמוני ההיריון על המלנוציטים.
סיבות פתולוגיות – עקב חבלה בציפורן, מחלות עור כמו פטרת או פסוריאזיס, מחלות סיסטמיות כמו קושינג או אדיסון או יתר פעילות בלוטת התריס, ובעקבות נטילת תרופות שונות.

מלנוניכיה עקב ריבוי מלנוציטים

שתי סיבות למעשה:
א. שומה פיגמנטרית במיטת הציפורן.
ב. מלנומה.

רגע. אמרת מלנומה?

כן.
נכון שבמרבית המקרים מלנוניכיה הינה תופעה שפירה, אך לעיתים הינה ביטוי של גידול ממאיר הנקרא מלנומה.
למעשה ב- 2/3 ממקרי מלנומה של הציפורן, הביטוי הראשון הינו פס שחור.
עובדה זו מדגישה את חשיבות האבחנה המוקדמת של מקרי מלנוניכיה המעידים על קיומו של גידול ממאיר, לבין אלה השכיחים יותר שהינם ביטוי של נגע שפיר.
ברור שאבחון שגוי ואחור באבחנה של מלנומה פוגע בסיכויי ההחלמה של המטופל.
נזכור יחד ששכיחות מלנומה בילדים הינה נמוכה אך אפשרית, ויש להביאה בחשבון.
לכן מלנוניכיה גם בגיל ילדות מחייבת בדיקה.

אז מה עושים במקרה של פס שחור בציפורן?

ניגשים במהירות לרופא עור המומחה בתחום ושומעים לעצתו.
הרופא יברר מולכם פרטים בנוגע להופעת הנגע בציפורן ויערוך בדיקה קפדנית של הנגע כולל שימוש בדרמטוסקופ. סתם לדוגמה, נגע שהינו בצורת משולש, בו הבסיס בקצה המקורב של הציפורן הינו רחב יותר – מעיד על תהליך שגדל. גם מעורבות של העור מעל מיטת הציפורן – מעלים חשד לקיומה של מלנומה.
לכן, במקרים בהם לא ניתן לשלול באופן חד משמעי קיומה של מלנומה – יש צורך בביצוע ביופסיה מאזור מיטת הציפורן.

לסיכום ומכל הנאמר, אנו למדים על החשיבות הרבה של פניה לבדיקת רופא לשם אבחון מוקדם ונכון של הממצא המתואר.
בילדים ובמבוגרים.
בהצלחה.