היצרות תעלת הדמעות בתינוקות – מה חשוב לדעת?

היצרות תעלת הדמעות הוא נושא סופר שכיח בתינוקות שמדאיג הורים רבים.

לדעתנו, הורה שיבין האנטומיה הפשוטה של העין ויבין את המצב הרפואי המאוד לא מורכב הזה, ידע לנהל את המקרה הפרטי שלו ולתת לתינוק שלו טיפול יותר טוב.

מי שכתבה את הפרק הזה היא רופאת עיניים מומחית לילדים בשם דר' מרים ארנברג. היא רופאת עיניים מעולה וכמובן שנמצאת בנבחרת המומחים של האתר, בקישור הבא. 

מה זה תעלת הדמעות והיכן היא נמצאת?

או שתסתכלו בציור ליד (עין ימין של מישהו) או שתיגשו למראה.

בכל אחת מהעיניים, בחלק הקרוב יותר לאף, יש שני חורים קטנטנים, אחד באזור העפעף התחתון והשני באזור העפעף העליון. באופן טבעי, מופרשות דמעות כל הזמן (לא רק כשבוכים) ומתנקזות דרך החרירים הקטנים לתעלה, שמובילה לאף, שם הן נספגות ברירית האף.

אם אותה תעלה או אותם חורים קצת מוצרים, ניקוז הדמעות לא יהיה טוב והעין תהיה רטובה.

היצרות תעלת הדמעות בתינוקות

למה נגרמת היצרות תעלת הדמעות?

מראש, תעלת הדמעות מאוד צרה בתינוקות. ולכן כל היצרות קלה נוספת או משהו שיפריע לניקוז יחמיר את ההיצרות. 

בכ-20% מהתינוקות ישנו קרום עדין שחוסם את הניקוז של תעלת הדמעות לאף. הקרום אמור להיעלם לפני הלידה אבל לפעמים זה קורה רק לאחר הלידה, ואז מופיעים סימנים של דמעות והפרשות בעין אחת או בשתיהן.

לעתים ניתן לאבחן ההיצרות מייד אחרי הלידה ולעתים רק בהמשך, כאשר יצור הדמעות בתינוק מתגבר.

שימו לב שבחלק מהמקרים החסימה אינה באה לידי ביטוי בשיגרה, אבל כאשר התינוק מצטנן, והאף שלו גדוש, ההורים שמים לב לדמעת היתר.

מה הסימנים של תעלת דמעות מוצרת?

כולנו מייצרים דמעות כל היום, בעצם זהו הנוזל ששומר על העין ומסכך אותה. לכן, כשהניקוז לא תקין נראה הצטברות של דמעות אצל התינוק. עין שהיא תמיד רטובה, בעיקר בחלק התחתון ולא פעם יש גם הפרשות צהובות או שקופות שמתלוות לדמעות.

בגלל הגירוי המתמשך יתכן שהתינוק יגע ויגרד הרבה באזור זה, מה שיוביל לאי שקט ולאדמומיות באזור. 

בהמשך, חיידקים שנמצאים אצל כולנו על העור, יכולים לגרום לזיהום שיתבטא בהפרשות צהובות או ירוקות.

אצל חלק מהתינוקות המצב הינו חד צדדי, בעוד אצל אחרים ההיצרות היא דו צדדית. לפעמים כמות החסימה דומה בין שתי העיניים ולפעמים המצב אסימטרי, כך שעין אחת הרבה יותר דומעת ומפרישה מהשניה.

מהו הטיפול בתעלת דמעות מוצרת?

קודם כל לא תמיד חייבים לטפל. עין שהיא מעט רטובה, בעיקר בעת חשיפה לקור, רוח או שמש, לא בהכרח דורשת טיפול.

במידה ונדרש טיפול, הטיפול החשוב ביותר הוא ניקוי של ההפרשות, בעיקר בבוקר או לאחר שהתינוק מתעורר משינה. ההפרשות והדמעות כשלעצמן יכולות לגרום לגירוי העור העדין שסביב לעין, לאדמומיות ואי נעימות לתינוק. אפשר לנקות את ההפרשות עם צמר גפן ומים חמימים או עם מגבוני עיניים. בנוסף, במקרים שהחסימה משמעותית ניתן לעשות מסז' (עיסוי בעברית צחה) לאזור שק הדמעות. ראו בהמשך איך עושים.

טיפות או משחת עיניים שמורים רק למקרים בהם מתפתח זיהום משנית להיצרות. 

הבשורה הטובה היא שרוב רובם של המקרים מסתדרים עם הזמן וחולפים ספונטנית עד גיל שנה.

כיצד עושים עיסוי לתעלת הדמעות?

שוטפים את הידיים (שלכם).

שמים את האצבע על האזור שבין הקצה הפנימי של העין לגשר האף, ממש מעל האזור של שק הדמעות ויוצרים לחץ עדין כלפי מטה.

לעתים כשעושים את זה לתינוק עם תעלת דמעות מוצרת, יוצאת הפרשה או לכיוון העין או מהאף. זה טוב.

מומלץ לעשות את זה פעמיים או שלוש ביום בכל פעם כמה לחיצות.

מה יקרה לתעלת דמעות מוצרת בטווח של מספר חודשים?

התינוק גדל, התעלה גדלה ו/או הקרום שחסם את התעלה נפתח והבעיה נעלמת ברוב רובם של המקרים.
באותם מקרים שבהם הבעיה לא נפתרת עד גיל 10-11 חודשים, יש מקום לפנות לבדיקת רופא עיניים המומחה בילדים להערה בשאלה האם התינוק נזקק להתערבות כירורגית לפתיחת ההיצרות בתעלה.

בכל מקרה זיכרו שאנחנו ממליצים על בדיקת רופא עיניים מומחה לילדים אצל כל תינוק סביב גיל שנה, גם ללא מחלת עיניים מוגדרת. ממש כבדיקת סקר.

בהצלחה!