הייתי הילד הכי קטן בכיתה
בתאריך העשרים לאפריל 2023 התבשרנו על לכתו של עוד ענק תרבות מאיתנו, המשורר והפזמונאי (בין עוד הרבה סגולות), יהונתן גפן.
אם הייתי צריך להגדיר את היצירות שלו, המגוונות כל כך, במילה אחת, אז המילה הייתה "שנינות".
הוא פשוט היה שנון. כאשר כל מילה וכל שורה היו יכולות להיות מובנות בכמה אופנים, לעתים הפוכים זה מזה.
הוא כתב כמובן מאות שירים ופזמונים לילדים, ואחד השירים היפים ביותר הוא "הייתי הילד הכי קטן בכיתה", שהלחין עוזי חיטמן המוכשר, ובתור ילד מזוהה אצלי עם הביצוע של ציפי שביט. השיר הזה נולד בספר שירים שהוציא יהונתן גפן בשנת 1974. שזו גם שנת הלידה שלי…
השיר הזה עצוב? השיר הזה שמח? גם וגם? אני תמיד חשבתי לעצמי אחרי שהשיר נגמר אם הילד התגבר על "הטראומה" והאם הוא מבוגר עכשיו ומאושר?
אבל עוד דוגמה לכך שהחיים השתנו היא שהיום ילדים נמוכים עוברים הערכה אנדוקרינולוגית מסודרת והיום יש בנמצא הורמון גדילה. אז כבר לא צריך לחכות להשגחה עליונה כפי שכתוב בשיר ואפשר לשקול מתן הורמון גדילה.
אז לזכרו של יהונתן גפן, היוצר המופלא, שהרגשתי בתור ילד שהוא כתב עלי, בגובה העיניים שלי.
לילדים – יהונתן גפן כותב שהילד היה "הכי קטן" בכתה, בשיעור ובהפסקה. זה לא ברור שאם הוא הכי קטן בכתה אז הוא גם הכי קטן בשיעור ובהפסקה? למה הוא חוזר על זה שלוש פעמים?
הייתי הילד הכי קטן בכיתה
הָיִיתִי הַיֶּלֶד הֲכִי קָטָן בָּכְתָה,
הֲכִי קָטָן בַּשִּׁעוּר,
וַהֲכִי קָטָן בַּהַפְסָקָה.
בְּסוֹף הַשָּׁנָה,
כְּשֶׁהָיוּ מְצַלְּמִים,
וַאֲנִי, הַנָּמוּךְ,
תָּמִיד עוֹמֵד בְּסוֹף הַיְּלָדִים
עַל אַרְגַּז הָפוּךְ.
הַיְּלָדִים הַגְּבוֹהִים עוֹמְדִים בְּשׁוּרָה,
וּפִתְאוֹם אֲנִי מָטָר וַעֲשָׂרָה,
רֹאשִׁי נוֹגֵעַ בַּחֲגוֹרָה שֶׁל הַמּוֹרֶה.
בַּלַּיְלָה הָיִיתִי בּוֹכֶה לִי
בְּתוֹךְ הַשְּׂמִיכוֹת.
אֱלוֹהִים, תַּעֲשֶׂה שֶׁלֹּא יַסְתִּירוּ לִי
וְשֶׁאוּכַל לִרְאוֹת!
אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁמִּישֶׁהוּ לְמַעְלָה
שָׁמַע אֶת הַדְּבָרִים,
כִּי עַכְשָׁו אֲנִי גַּם בֶּן שֶׁבַע
וְגַם מֶטֶר וְעֶשְׂרִים.
