למי שרוצה את הכי הכי טוב עבור הילדון שלו

איך אפשר להפוך את טיפת חלב המסורתית לטובה יותר עבור ילדכם?

אני באמת ובתמים מאמין שטיפת חלב היא שירות מצוין וחשוב לילדי מדינת ישראל. אבל במערכת גדולה וציבורית, כמו במערכת גדולה וציבורית, ישנם אזורים שהיה אפשר מעט לטייב.
ובכן, אלו מבחינתי עשרה נושאים שבהם ניתן אפילו לשפר את טיפת החלב המסורתית.
סידרתי פחות או יותר לפי הסדר הכרונולוגי של המפגשים:

מהן עשרת התוספות הנחוצות לטיפת חלב?

1. אל תוותרו על בדיקת רופא מומחה ברפואת ילדים – במפגשי טיפת חלב שמורות מספר פגישות שבהן יש צורך גם בבדיקת רופא ילדים, מעבר לאחות טיפת החלב. פגישת גיל חודשיים, פגישת ההתפתחות בגיל 9 חודשים ופגישה בגיל שנה וחצי. אני יודע שגם בפגישות שאחרי גיל שנתיים (גיל 3 שנים וגיל 5 שנים), יש הוראה לבדיקת רופא ילדים, אבל הדגש החשוב הוא בבדיקה בגילאים הצעירים.
ובכן, אחות טיפת חלב היא נכס, אבל עין נוספת של איש מקצוע מקנה יתרון נוסף.
לצערי, בשל אילוצים חלק מהפגישות עם הרופא לא מתבצעות, ולעתים כשמתבצעות מי שעורך את הבדיקה הוא רופא ילדים שאינו בעל ניסיון בדקויות הנדרשות בכל גיל וגיל. לטעמי, טיפת חלב טובה מתבצעת במרפאה שגם רופאי הילדים שנוטלים בה חלק הם מומחים ברפואת ילדים, שאינם סתם ממלאים חורים, שיודעים מה הם מחפשים ומה אסור לפספס בתינוק בכל גיל.

איך אפשר להפוך את טיפת חלב המסורתית לטובה יותר עבור ילדכם?

2. שקלו תוספת חיסון למנינגוקוק B בשנת החיים הראשונה – ניתן להרחיב קריאה בקישור הבא. בכל התלבטות, התייעצו עם רופא הילדים או אחות טיפת החלב.

3. אל תוותרו על שקילת התחלת טעימות בגיל מוקדם – יש לשקול, במשפחות עם אטופיה, התחלה מוקדמת יותר מאשר סביב גיל שישה חודשים. יש לא מעט עדויות שהתחלה מוקדמת יותר טומנת בחובה יתרונות רבים. ניתן להרחיב קריאה בקישור הבא.

4. אל תוותרו על חיסון פוליו חי מוחלש בילדים מתחת לגיל שנתיים אבל עשו זאת מהסיבה הנכונה – כידוע הילד שלכם יתחסן בחיסון המומת 4 פעמים בשנת החיים הראשונה, מה שיקנה לו הגנה מלאה מפני פוליו. התוספת של החיסון החי מוחלש הוא חלק "מחוזה חברתי" בלתי כתוב שיש בין כולנו ומטרתו לעזור במניעת הפצת הווירוס. זה צריך להיות ההסבר וזו צריכה להיות הסיבה למתן החיסון בגיל חצי שנה. מי שרוצה להרחיב קריאה מוזמן בקישור הבא.

5. אל תוותרו על מנת חיסון פרבנר נוספת בגיל חצי שנה בילדים עם מחלות כרוניות – ישנה רשימה מסודרת של מצבים רפואיים השמים את הילדים לקבוצת סיכון לחלות במחלה פנאומוקוקלית, וילדים אלה זכאים למנה נוספת של חיסון בגיל חצי שנה. חלק מהמחלות נדירות ואינן שכיחות בתינוקות קטנים, אבל ברשימה מופיעות גם אבחנות של מחלת ריאות או לב שישנם אוכלוסיות של ילדים שעונים להגדרה זו. בכל מקרה של ספק, התייעצו עם אחות טיפת החלב.

6. ברזל – כאמור מומלץ על תוספת ברזל לכל התינוקות, לרוב החל מגיל 4 חודשים. הקפידו על ביצוע ספירת דם החל מגיל תשעה חודשים, לצורך איתור תינוקות הסובלים מאנמיה מחסר ברזל החלטה על המשך התוספת, כאשר ברירה המחדל היא המשך מתן ברזל עד גיל שנה וחצי.

7. אל תוותרו על בדיקת עיניים אצל רופא עיניים המומחה לילדים בגיל שנה – במסגרת מעקב טיפת חלב יתבצעו מספר מעקבים הקשורים לעיניים ולראיה. אבל בדיקה שמתבצעת על ידי רופא ילדים או אחות טיפת חלב אינה משתווה לבדיקת רופא עיניים המומחה בילדים. זהו גיל שבו ניתן למצוא מספר ממצאים חשובים ולכן לטעמי זוהי תוספת חשובה ביותר לכל טיפת חלב, בהתאם להמלצת האיגוד הישראלי לרפואת עיניים בילדים. כמובן שאם יש חשד לבעיית עיניים, ראוי לפנות לרופא עיניים המומחה בילדים עוד לפני גיל שנה.

8. הקדמת החיסון של כיתה א' – כפי שכתבתי באזור אחר באתר, החיסון של כיתה א' הוא המנה השנייה (והאחרונה) של החיסון המרובע הניתן בגיל שנה (חצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות רוח). הזמן המינימלי בין שתי מנות החיסון הזה הינו חודש ובמדינות רבות בעולם החיסון השני ניתן בגילאים 3-4 שנים. למרות שהכיס שמשלם עבור החיסון בכיתה א' הוא לא הכיס שנותן את החיסון בטיפת חלב, אם יש באפשרותכם להקדים המנה השניה אני מאמין שתגנו על ילדכם מוקדם יותר ובצורה מלאה עוד לפני שיעלה לכיתה א'.

9. פחות פיצולים בחיסונים – חסנו במועד שבו החיסונים מומלצים, פחות פיצולים ושטיקים. ניתן להרחיב קריאה בקישור הבא

10. אל תוותרו על בדיקת רופא שיניים המומחה לילדים – ישנה המלצה של האיגוד הישראלי לרפואת שיניים לילדים (כמו גם איגודים בינלאומיים אחרים) לביקור ראשון אצל רופא שיניים המומחה לילדים בגיל שנה, כחצי שנה לאחר בקיעת השן הראשונה. המטרה היא פחות טיפול בשיניים אלא יותר המלצות שיכולות לעזור במניעת מחלות דנטליות. קראו עוד בנושא זה בקישור הבא.

אז קראו בעיון, והחליטו – מה הכי טוב עבור התינוק שלכם?