איך מטפלים באטופיק דרמטיטיס בילדים? 

למרות שאין נכון להיום טיפול המביא לריפוי מלא של המחלה ולהיעלמותה, בהרבה מהמקרים המחלה נוטה לדעוך במהלך שנות הילדות. לכן הטיפול מכוון להקלה ולהפחתת הסימפטומים, עד שבשאיפה היא דועכת מעצמה. 

הטיפול בדלקת עור אטופית מכוון לשלושת המרכיבים העיקריים של המחלה – יובש העור, גרד ודלקת. טיפול רק באחד מהמרכיבים, או הזנחה בטיפול של אחד מהמרכיבים לא תביא להטבה משמעותית.

טיפול ביובש העור/ תכשירי לחות – עור יבש הוא אחד מהמאפיינים העיקריים ועל כן שימוש קבוע בתכשירי לחות מומלץ כטיפול בסיסי ושגרתי בכל דרגות החומרה של המחלה ומומלץ לשימוש במקביל לטיפול תרופתי, אם ניתן. לשימוש קבוע בתכשירי לחות חשיבות רבה במניעה והפחתה בתדירות ההתלקחויות של המחלה, מניעת תחושת יובש העור, שיפור התגובה לטיפול התרופתי ואף הפחתה בשימוש בתכשירים סטרואידלים מקומיים (קיראו בהמשך). 

מומלץ  להשתמש באופן קבוע ויומיומי בתכשירי לחות לעור, לפחות פעמיים ביום, כמו מריחה של קרמים ותחליבים שונים שמחדירים לעור לחות ובכך מרככים אותו ומפחיתים גרד ודלקת לדוגמה קרם לחות א-דרמה אקסאומגה קונטרול. 

ניקוי ורחצה - מומלץ לעשות מקלחת פעם אחת ביום ויש להימנע ממקלחות חמות וארוכות מידי. חשוב להקפיד על סיבון עדין ולהימנע משפשוף של העור. כמו-כן, יש להשתמש בסבון טיפולי/שמני אמבט המיועדים לעור אטופי לדוגמה שמן רחצה אקסאומגה קונטרול.

המנעות מגירויים חיצונים – ככל הניתן חשוב להימנע מגירויים שמחמירים את המחלה כמו אקלים קיצוני, חום קיצוני/חימום יתר של הבית, שימוש בסבונים ותכשירים מבושמים, לבישת בדים מסוימים, מגע עם צמחיה ועוד. היות וגרד עלול לגרום לאי שקט, עצבנות, וסיבוכים כפי שתוארו לעיל, אז במקרה של גרד בלתי נשלט מומלץ להשתמש בתרופה אנטיהיסטמינית במרשם רופא דוגמת פניסטיל בטיפות (בעיקר בגלל האפקט הסדטיבי של תרופה זו) ולגזור הציפורניים של הילד שפוצע את עצמו. 

טיפולים מקומיים – באזורי עור מודלקים ומגרדים במיוחד רצוי להוסיף לתקופות קצובות קרמים או משחות המכילות סטרואידים. לסטרואידים תכונות אנטי דלקתיות בזכותן נראה שיפור משמעותי. ההחלטה על סוג הסטרואיד ומשך הטיפול נתונה בידי הרופא. חשוב לזכור, שימוש בתכשירי לחות ישירות על העור המגורה עלול להיות מלווה בתחושת צריבה, ולכן, במקרים של פריחה פעילה מומלץ למרוח תכשיר תרופתי אנטי דלקתי ורק לאחר רגיעה של הפריחה ממשיכים במריחה של תכשירי לחות!  לעיתים, נזקקים לטיפול קבוע בתכשירים אנטי דלקתיים שאינם סטרואידים.

כפי שכבר הסברנו, זיהומים בעור עלולים להחמיר את מהלך המחלה ולכן במקרים אלו אנחנו מטפלים בתכשירים אנטיביוטיים שמסייעים במניעת הזיהום וגם מפחיתים את עוצמת הדלקת בעור.

מה עושים כשהטיפולים המקומיים אינם מספקים והאם יש חידושים אחרונים בטיפול במחלה?

במקרים בהם לא רואים הטבה כתוצאה משימוש מקומי של תכשירים על גבי העור אנחנו יכולים להציע כמה צורות טיפול נוספות.
הראשונה היא טיפול בפוטותרפיה. זהו טיפול באמצעות קרני שמש מלאכותיות המתבצע במכוני פוטותרפיה במרכזים רפואיים. טיפול זה מדכא את הדלקת בעור ומפחית את הגרד. במקרים מסוימים נותנים תרופות אנטי דלקתיות, לדוגמה "מטוטרקסט" שניתנות דרך הפה או בזריקה.
לשמחתנו, קיימים חידושים רבים בתחום הטיפול באטופיק דרמטיטיס. בשנים האחרונות נוספו מספר תרופות חדשות ומתקדמות שניתנות לשימוש בילדים המספקות מענה למחלה בדרגת חומרה בינונית עד קשה. מדובר בתרופות שמעכבות תהליכים דלקתיים ספציפיים במחלה והודות לתרופות אלה חולים המתמודדים עם המחלה חווים הפחתה משמעותית בתחושת הגרד, צמצום שטח הפריחה ושיפור בתפקוד היומיומי של הילד ושל המשפחה כולה!

מהי דרגת החומרה של המחלה? איך נדע מה הטיפול הנכון עבורי?

מדד חומרת המחלה יקבע על ידי רופא העור לאחר תשאול ההורים או המטופל לגבי מהלך המחלה, חומרת הגרד, בדיקה גופנית, תגובה לטיפול מקומי והשפעת המחלה על איכות ותפקוד יומיומי של המטופל. מחלה בדרגת חומרה קלה עד בינונית לרוב מגיבה לטיפול בתכשירים מקומיים המכילים סטרואידים (קרמים/משחות). במצבים קשים יותר, בהם לא קיים שיפור מספק עם מריחה של תכשירים אלו, מתקדמים לטיפולים סיסטמיים כפי שכבר הזכרנו כדוגמת פוטותרפיה או טיפולים אחרים שניתנים בבליעה או באמצעות זריקות. במידה וילדכם סובל מהמחלה גשו לרופא עור כדי להתעדכן האם הטיפולים החדשים מתאימים לילדכם .

האם ניתן להחלים מדלקת עור אטופית?

במרבית המקרים המחלה הולכת ודועכת עם הגיל, אך לרוב קשה לתת מסגרת זמן לריפוי. כך או כך, ניהול נכון יכול להקטין הסבל שגורמת דלקת עור אטופית בילד.

האם יש קשר בין אטופיק דרמטיטיס לרגישויות אחרות למזון ואם כן, מהי ההמלצה למניעה?

תינוקות עם דלקת עור אטופית נמצאים בקבוצת סיכון לפתח רגישות / אלרגיה למזונות שונים. לפיכך, בתינוקות אלה יש מקום לשקול הצגה מוקדמת של מזונות החל מגיל ארבעה חודשים. קראו את הפרק החשוב על התחלת טעימות בקישור הבא, ובליווי רופא הילדים שלכם התחילו להציג לתינוקות הללו אנטיגנים שונים החל מגיל צעיר. הצגה מוקדמת יכולה להוריד שכיחות רגישות למזונות בילדים אלה.