איך עושים משאפים בילדים?

כמו שכתבתי בפרק החשוב "אינהלציה או משאף – מדריך חשוב למתחילים", למשאפים יש יתרון על אינהלציות כמעט בכל אינדיקציה רפואית. 

אז אני גאה בכם שאתם קוראים את הפרק של המשאפים ולא את הפרק של האינהלציות.

אבל חשוב להדגיש – יש דרך לעשות נכון גם את המשאפים על מנת לקבל תגובה מקסימלית ומיטבית עבור התינוק שלכם.

קדימה. הסדירו נשימה ובואו נצא לדרך.

מהו בעצם ספייסר ולמה צריך אותו? 

הספייסר הוא מכל שעוזר להעביר את חלקיקי התרופה לריאות של הילד. מדוע צריך אותו בילדים? מכיוון שילדים קטנים לא יכולים לשים ישירות בפה משאף ולסנכרן את השאיפה יחד עם הלחיצה.

בקצה אחד של הספייסר מתחברים סוגי המשאפים השונים ובקצה השני מסיכה שמכסה את הפנים ואת האף של הילד.

השימוש בספייסר מבטל את הצורך בסנכרון ההכרחי של השאיפה והלחיצה על המשאף בעת מתן משאפים בצורה ישירה בילדים.

איך עושים משאפים בילדים?

מה הסדר הנכון של המשאפים? וכיצד עושים משאפים בילדים?

היצמדו להוראות המדויקות של הרופא שהמליץ אבל לרוב הסדר יהיה כדלקמן:

אל תשכחו לערבב את המשאפים לפני השימוש, על מנת שהחומר הפעיל יתערבב היטב עם חומר השימור במשאף (וגם על מנת לוודא שנשאר חומר במשאף).

תמיד מתחילים במשאף הונטולין/סלבותרים (משאף כחול), שתמיד המינון שלו הוא 100 מיקרוגרם.

אוטמים את הפה ואת האף של הילד בעזרת המסכה, עדיף שהילד יהיה רגוע אבל זה לא סוף העולם אם הוא לא.

לוחצים לחיצה על המשאף שמחובר לצד השני של הספייסר ומחכים עם המסכה על הפנים כ-10 שניות (יש כאלה שסופרים 3-5 נשימות כתלות בגיל של הילד).

מערבבים שוב את המשאף (כן, כן, על מנת שיהיה ערבוב בשנית של החומר הפעיל עם חומר השימור) ואז לוחצים לחיצה שניה על הונטולין/סלבותרים ומחכים שוב עשר שניות.

עוברים למשאך הפליקסוטייד (משאף בשלושה גוונים של בז' כתלות במינון) – המינון יכול להיות 50/125/250 מיקרוגרם, זו החלטה של הרופא המטפל. לצערי לא הצלחתי לגבש החלטה של מינונים לפי גיל, העלון לצרכן (והחברה) מאוד עמומים בנושא זה. מה אני עושה? בתינוקות קטנים (לרוב מתחת לגיל שנה) אני ממליץ על מינון הוא 50 מיקרוגרם, בגדולים יותר (שנה עד 4 שנים) 125 מיקרוגרם, ובילדים גדולים יותר מעל גיל 4 שנים, בהם יש לרוב גם אלטרנטיבות אחרות למשאף זה, אני ממליץ 250 מיקרוגרם.

שוב, עושים את אותו תהליך כפי שעשינו עם המשאף של הונטולין דהיינו שתי לחיצות המופרדות זו מזו ב-10 שניות ובערבוב לפני כל לחיצה.

האם הילד חייב לשבת או לשכב בעת הטיפול במשאפים?

עדיף להשתמש במשאפים עם ספייסר כאשר הילד בישיבה זקופה או בעמידה ולא בשכיבה.

מה חייבים לעשות אחרי טיפול במשאף בילדים?

בסוף כל טיפול יש לתת לילד לשתות קצת מים (או פורמולה) על מנת לנקות שאריות הסטרואידים מחלל הפה על מנת שלא תתפתח קנדידה בפה. המהדרין גם שוטפים את האזור מסביב לפה במים זורמים.

כמה פעמים ביום נותנים משאף בילדים?

לרוב הטיפול במשאפים יינתן כפעמיים ביום.

במידת הצורך, הרופא ימליץ על טיפול (או טיפולים) נוספים במהלך היום אבל לרוב התוספת השלישית תהיה רק ונטולין / סלבותרים, ללא סטרואידים.

איך מתקדמים אחרי השימוש במשאפים?

שימו לב אחרי השימוש במשאפים אם יש או אין שיפור בעיקר בשיעול ובקוצר הנשימה של הילד. דווחו לרופא על מנת לגבש החלטה איך ממשיכים ומה נכון לעשות באם יש ארוע דומה בעתיד.

אני מאוד ממליץ לא להפסיק מוקדם מדי השימוש במשאפים אלא לחכות עוד יום-יומיים אחרי שיש שיפור, כאשר ניתן לרדת למשטר טיפולי של לחיצה ולחיצה (הכוונה ללחיצה אחת מהוונטולין / סלבותרים הכחול ולאחריה לחיצה אחת מהפליקוסוטייד הכתום) למשך מספר ימים נוסף.

איך לטפל בספייסר?

לפחות פעם בשבוע שיטפו את הספייסר במים פושרים עם מעט סבון כלים והשאירו אותו ליבוש באוויר. 

נהוג להחליף ספייסר פעם בשנה או כאשר הילד גדל וצריך לעבור לגודל מסיכה / ספייסר הבא.

לסיכום, מקווה שהפרק הזה מיקד אתכם איך לעשות משאפים נכון בילדים. נזכור שאם אתם מטפלים בילד בכלל שהוא "סתם" צפצפן המשיכו לקרוא כאן, ואם אתם בענייני אסתמה "אמיתית" קראו כאן.

בהצלחה אלופים.