כל מה שצריך לדעת על חיסונים בהריון

אילו חיסונים? למה? והכי חשוב - מתי?

נושא סופר דופר חשוב, שקשור כמובן בעקיפין גם לרפואת ילדים.

אם כבר שאלתם, אגלה לכם סוד. החלום שלי בעבר היה להקים מרפאה למחלות זיהומיות בהריון, בדגש על חיסונים בהריון. אפילו הרחקתי במחשבה על מתנה שאפשר לתת לזוג שמתחתן – תור למרפאה.

זה בכדי להדגיש שבצורה אופטימלית ובמידת האפשר, חשיבה על מחלות זיהומיות וחיסונים בהריון, צריכה להתבצע עוד לפני הכניסה להריון. בנוסף, יש מקום לחשוב לא רק על האם אלא גם למקסם חיסונים אצל האב.

לסיכום רוצה לומר, הכי טוב היה אם זוג שמתכנן יגיע לרופא המשפחה כחצי שנה לפני המועד המתכונן לכניסה להריון, יחד עם פנקס החיסונים של שני בני הזוג וביחד יבנו תוכנית חיסונים מסודרת.

PREGNANCY

שימו לב, זהו לא סיכום על כל המחלות הזיהומיות הפוטנציאליות בהריון, אלא רק על אותן מחלות שאפשר למנוע על ידי חיסון. יש להרחיב קריאה גם לגבי מניעת שתי מחלות חשובות נוספות בהריון – זיהום בציטומגלווירוס (מסוכם באתר בלינק הבא) וטוקסופלזמה (בלינק הבא).

מספר נקודות בסיסיות שחשוב להבין:

מהן הסיבות להתחסן בהריון?

מספר סיבות:

הגנה ישירה על האם ההרה – הריון הוא סוג של מצב רפואי ששם את האישה ההרה בסיכון יתר לזיהומים שונים ולסיבוכים שונים. ישנן מחלות זיהומיות, שבגלל ההריון הן קשות יותר, ולכן אנחנו רוצים להגן על האישה ההרה מכל זיהום אפשרי.

הגנה ישירה על העובר – האם ההרה מעבירה נוגדנים כנגד מזהמים רבים לילוד, בעיקר בטרימסטר השלישי אבל גם בהנקה. לדוגמא, חיסון של אישה הרה כנגד שעלת יגרום לה לייצר נוגדנים כנגד הפתוגן. הנוגדנים יעברו לעובר בצורה פסיבית ויגנו עליו לתקופה מסוימת מזיהום במחלה.

הגנה מתסמונת מולדת – ישנן מספר מחלות זיהומיות בהריון, שיש כנגדן חיסון, שזיהום אימהי בהן עלול להוביל לתסמונות מולדות לא נעימות אצל העובר. דוגמאות: אדמת ואבעבועות רוח.

מניעת פגות – מחלות זיהומיות רבות בהריון, למעשה כמעט כל מחלת חום בהריון, נקשרו לפגות. ואם אפשר למנוע, מה טוב.

האם ניתן לתת את כל החיסונים בהריון?

לא. יש להימנע ממתן חיסונים חיים מוחלשים לאישה הרה. לכן הרעיון הוא לתכנן מראש ולחסן בחלק מהחיסונים עוד לפני ההריון.

מהן המחלות שיש כנגדן חיסון שעל כל אישה הרה להיות מחוסנת כנגדן?

ראו בהמשך פירוט לגבי על אחת מהמחלות הבאות:

הפטיטיס בי.

שעלת (ועל הדרך גם טטנוס ודיפתריה).

אבעבועות רוח.

אדמת (ועל הדרך גם חצבת וחזרת).

שפעת.

 

חיסון הפטיטיס בי (Hepatitis B) בהריון

המחלה היחידה ברת החיסון שעל פי משרד הבריאות חובה לבדוק בהריון. מזכיר שמשנת 1992 כל ילדי מדינת ישראל מתחסנים ברוטינה להפטיטיס בי. אבל פה ושם יש משתחלים שלא חוסנו ופה ושם יש גם אנשים שחלו, הפכו לנשאים כרוניים ואינם יודעים שהם נשאים. לכן, על מי שאין בידה תיעוד על קבלת 3 מנות חיסון כנגד הפטיטיס בי ומי שאין בידה בדיקת נוגדנים בכייל מחסן כנגד הפטיטיס בי, להתחיל סידרת חיסונים חדשה. עדיף להתחסן לפני ההריון, אבל החיסון מותר במתן גם בהריון.

ראו מה קרה לשמעון חמרה, שהגיע לאי ספיקת כבד וניזקק להשתלת כבד (אווז), אומנם לא מהפטיטיס בי…

שעלת (ועל הדרך גם טטנוס ודיפתריה)

גאונות. הרי שעלת בהריון היא מחלה סופר לא נעימה. אני במו עיני ראיתי נשים בהריון ששברו צלע בגלל השיעול הקשה. אז ממש שווה להגן על האישה ההרה.

אבל לא פחות חשוב – מטרת החיסון הוא להגן על התינוק. זאת מכיוון ששעלת בגיל שמתחת לגיל חצי שנה היא מחלה פוטנציאלית קשה. היות והתינוקות במדינת ישראל מקבלים חיסון כנגע שעלת בגיל חודשיים ו-4 חודשים (ובהמשך בגיל חצי שנה ושנה), אבל חלקם לא מפתחים נוגדנים מספיק מהר בשביל להיות מוגנים באותה חצי שנה ראשונה. בעבודה מדעית יפה מאוד נמצא כי מתן חיסון בתחילת טרימסטר שלישי לנשים הרות מוריד שכיחות המחלה אצל התינוקות שלהם אחרי הלידה. כיצד? גם בגלל שאמא שלהם לא חולה ולא מדביקה אותם וגם בגלל אותה העברת נוגדנים פסיבית שכתבתי עליה מקודם.

במדינת ישראל מומלץ לנשים הרות לקבל חיסון לשעלת, בכל הריון וללא קשר למספר השנים שעברו מההריון הקודם בין השבועות 27 ל-36 להריון. אני ממליץ מוקדם סביב שבוע 27 על מנת למקסם הגעת הנוגדנים לעובר ועל מנת להגן גם האם בזמן על הלידה.

מה הקשר טטנוס ודיפתריה לשעלת? אין במדינת ישראל חיסון רק לשעלת ולכן החיסון שניתן הוא משולש – שעלת, טטנוס ודיפתריה. לא מזיק להתחסן גם לטטנוס כל כמה שנים אבל יש גם חיסרון. מהו? היד כואבת אחרי חיסון טטנוס ככל שמקבלים יותר פעמים בחיים. לא סוף העולם.

אבעבועות רוח

רובנו נדבקנו באבעבועות רוח בילדותנו. אבל שכיחות המחלה יורדת אט אט, ודור הילדים הנוכחי כבר התחסן לאבעבועות רוח ולא חלה. אבל פה ושם יש מבוגרים שלא חלו ולא התחסנו בילדותם וחשופים לזיהום בהריון. זיהום באבעבועות בכלל בגיל המבוגר הוא מחלה קשה יותר מבגיל הצעיר לרבות מעורבות ריאתית. בנוסף, זיהום בשלבים מוקדמים בהריון עלול גם להביא לתסמונת מולדת בעובר. היות ואי אפשר לחסן בהריון, אני ממליץ לכל הנשים (והגברים) שאינם זוכרים בבירור שחלו או שהתחסנו בשתי מנות כנגד הווירוס, לערוך בדיקת נוגדנים בקופת חולים. באם אין נוגדנים, רצוי ביותר להתכונן להריון על ידי חיסון (מנה או שתיים לפי הצורך). שימו לב, לאותן נשים, כפי שתראו בהמשך, שצריכות גם חיסון לאדמת ניתן לשלב את שני החיסונים באותו תרכיב (נקרא המרובעת או MMRV).

החיסון לאבעבועות רוח הינו חיסון חי מוחלש ולא יכול להינתן במהלך ההריון. בצורה אופטימלית צריך להינתן כשלושה חודשים לפחות לפני הכניסה להריון. זיכרו שיש נשים שצריכות שתי מנות חיסון שיכולות להינתן במרחק של חודש אחת מהשניה. בקיצור, חזרנו לנקודת המוצא, יש לתכנן מראש.

אדמת (ועל הדרך גם חצבת וחזרת)

אדמת (שימו לב לא להתבלבל עם אדמדמת) הינה מחלת ילדים לא קשה. אבל הדבקה בהריון עלולה לפגוע בעובר בצורת תסמונת מולדת לא נעימה. לכן, על כל הנשים במדינת ישראל להיות מחוסנות לאדמת לפני הכניסה להריון, שהרי החיסון הוא חי מוחלש ולא יכול להינתן לנשים בהריון וזוהי עוד סיבה לתכנן את ההריון.

מי נחשבת כמחוסנת לאדמת:

אישה שיש בידה תיעוד (פנקס חיסונים) על קבלת שתי מנות חיסון שניתנו אחרי גיל שנה ובמרחק של לפחות 4 שבועות אחת מהשניה.

אישה שעשתה בדיקת דם לנוגדנים לאדמת והתוצאה יצאה שיש לה נוגדנים (ערך של 31 ומעלה יחידות בינלאומיות).

בהרבה מהמקרים הנשים נשלחות לבדיקת נוגדנים לאדמת למרות שיש בידן תיעוד על קבלת שתי מנות לאדמת, ולעתים במקרים אלה כייל הנוגדנים יוצא נמוך מ-31. מה עושים:

מבינים שמדובר בבדיקה מיותרת ולא היה צריך לשלוח את האישה לבדיקת הדם הזו.

אין צורך במתן מנה שלישית של אדמת מכיוון שהאישה נחשבת מחוסנת.

חצבת וחזרת – שתי מחלות וירליות נוספות, שאינן נעימות בהריון ובכלל, והסיבה היחידה שמוזכרות פה היא בגלל שחיסון לחזרת תמיד יינתן בצורה משולבת עם שתי המחלות הללו – חיסון משולש או MMR. כאמור, החיסון הוא חי מוחלש ויינתן לפחות 3 חודשים לפני הכניסה להריון. מי צריך להתחסן לחצבת? ראו בקישור הבא.

שפעת

טוב, אין צורך בהצגת החשיבות של החיסון לשפעת בכלל ובהריון בפרט. רק נגיד שאחד מגורמי הסיכון הידועים לסיבוכי שפעת הוא הריון ולכן מומלץ לכל אישה הרה להתחסן בעונת לשפעת. קחו בחשבון שהתינוק שיולד לא יכול להתחסן לשפעת בחצי השנה הראשונה לחייו ולכן חיסון של האם (וכל בני המשפחה) יוריד הסיכוי שהווירוס יכנס הביתה ויגן עליו ממחלה לא נעימה.

ואם האישה לא הספיקה להתחסן לפני או במהלך ההריון?

שימו לב, גם משכב הלידה (התקופה של ששת השבועות שאחרי הלידה) ואחרי היא הזדמנות להשלמת חיסונים, בעיקר אם מתוכנן הריון נוסף בהמשך.

אז איך נסכם?

 

ההריון הוא תקופה שבה אין לנו שליטה על לא מעט פרמטרים. אבל אותם פרמטרים שיש לנו עליהם שליטה, שווה לקחת בידיים, לעצור ולתכנן ולהגיע מוכנים.

למי שרוצה להרחיב קריאה על מניעה של מחלות אחרות בהריון שאין כנגדן חיסון  – פרק על מניעה בהריון של זיהום מולד בציטומגלווירוס (CMV) – חשוב מאוד! ופרק נוסף על מניעה של מחלה זיהומיות חשובה אחרת בהריון –  טוקסופלזמה.

בהצלחה.