לילד יש המון מחלות חום – מה עושים?

מחלת חום בילדים - הסיפור האמיתי

אני נשאל הרבה פעמים על ילדים שלדעת ההורים שלהם חולים המון, כולם מבקשים לדעת האם זה נורמלי והאם יש משהו לעשות שיכול לצמצם את מספר אירועי החום.

האם הגיוני שילד יהיה חולה כל כך הרבה פעמים ובזמן כה קצר?

טוב, אז השאלה מה זה חולה, והשאלה מה זה הרבה פעמים, והשאלה מתי (קיץ? חורף?), והשאלה מהו פרק הזמן "הקצר".

ילדים קטנים חולים הרבה. נקודה.

בעיקר אחרי גיל חצי שנה, בעיקר אחרי הכניסה לגן ובעיקר בחורף.

להרבה הורים נדמה שהילד שלהם חולה יותר מכל ילד אחר בגן, ומפסיד יותר ימים.

אז האם מסתתרת אצל הילד המדובר מחלה מסתורית או חס וחלילה חסר חיסוני כלשהו? האם זה בכלל הגיוני שילד יחסיר מחצית מהימים בגן בחודשים מסוימים בחורף?

האם יש לילד שלי בעיה במערכת החיסון?

מספר כללי אצבע לגבי ההבדל בין ילדים בריאים שחולים הרבה לילדים עם בעיה אמיתית במערכת החיסון:

  • ילדים עם חסר חיסוני (בעיה מולדת או נרכשת במערכת החיסון) הם ילדים שבהרבה ממחלות החום שחוו הגיעו למצב של הגעה למוקד/מיון או אושפזו לקבלת טיפול שהוא "כבד" יותר ממה שניתן בדרך כלל ברמת הקהילה. אלו ילדים שדלקת ריאות לדוגמא אצלם לא תמיד תעבור עם אנטיביוטיקה דרך הפה, אלא יצטרכו טיפול תוך ורידי. אלו ילדים חולים! לא וירוס פה, נזלת שם עם החלמה ספונטנית בדרך כלל.
  • ילדים עם חסר חיסוני לרוב מבטאים גם הפרעות נוספות כדוגמת בעיות בגדילה ובשגשוג, שלשול כרוני ופריחות.

מספר נמוך מאוד (כמעט אפסי) של ילדים שראיתי לאורך השנים, ושהורים התלוננו שהם חולים המון, נתגלו באמת כסובלים מבעיה אמיתית במערכת החיסון.
לרוב מדובר בילדים שחוטפים וירוס על ימין ועל שמאל. לעתים ההורים צודקים והילד שלהם באמת הכי "חולני" בגן.

אבל גם זה לרוב לא באמת מטריד רפואית (אם כי מייאש מכל בחינה אחרת) כי בכל גן יש את הילד הזה שתופס את כל הזיהומים הווירליים וחולה יותר מהאחרים.

אשמח להזכיר עוד כמה נקודות חשובות:

מזכיר שהילד הראשון גדל בבית "סטרילי", בלי אחים גדולים יותר. הילד השני גדל עם אח גדול יותר שחוזר עם הרבה וירוסים מהגן ומטבע הדברים חוטף ממנו את אותם זיהומים. הילד השלישי כבר חוטף משני אחיו הגדולים ולכן הצפי הוא שיחלה אפילו יותר.

ילדים שנכנסים לגן בדיוק בחורף יחלו לרוב יותר מאלו שנכנסים בקיץ.

באיזה שהוא מקום קראתי (לא מצאתי הרפרנס המדויק) שילדים חולים בממוצע 9-11 פעם בשנה בשנות החיים הראשונה והשנייה (בנפרד בכל שנה)…

האם אפשר "לחזק" הילדים שלנו ולגרום לכך שיחלו פחות?

בהחלט כן.

הנקה – אחד מיתרונות ההנקה הינם העברה פסיבית של נוגדנים לתינוק היונק. סטטיסטית, תינוקות שינקו יחלו פחות מתינוקות שלא ינקו. גם הנקה חלקית עוזרת לעניין זה, דהיינו גם במקרים שלאם אין מספיק חלב להנקה מלאה, אזי גם הנקה חלקית שומרת ומגינה על התינוק היונק.

הקפדה על חיסוני שיגרה וחיסונים עונתיים – אין מה לעשות, אבל חיסוני שיגרה במועד מקטינים סיכוי למחלות אצל המתחסן. הרבה מחיסוני השיגרה מגינים ממחלות קשות יותר או קשות פחות שכנראה לעולם לא נפגוש (אדמת, טטנוס, דיפתריה ועוד) אבל חלקם רלוונטיים ואקטואליים בהחלט לתינוקות קטנים. לדוגמא, שעלת, רוטה וחיסון כנגד חיידק הפנאומוקוק (חיסון פרבנר).
בנושא זה בהתייחס להתפרצות החצבת במידתנו אפשר להמליץ גם על הקדמת המנה השניה של חיסון החצבת/חזרת/אדמת/אבעבועות רוח במקום לכיתה א' לגיל צעיר יותר. למעשה המנה השניה יכולה להינתן כחודש אחרי שניתנה המנה הראשונה, הניתנת כרוטינה בארץ בגיל שנה. ניתן להרחיב קריאה בפרק "נושאים אחרים ברפואת ילדים – חצבת".

גיל כניסה לגן והקשר למחלות – ישנם כל כך הרבה שיקולים לבחירת גיל הכניסה של הילד לגן, אבל פה אדבר רק על נושא הזיהומים. ברור שכניסה ראשונה לגן בחודשי החורף טומנת בחובה מחלות רבות, מצד שני גם כניסה בקיץ אינה חפה מווירוסים ובסופו של דבר החורף יגיע…
כמובן שכניסה של תינוק בן שבעה חודשים לגן אינה כמו ילד בן שנה וארבעה חודשים, הראשון ככל הנראה יחלה יותר. עם זאת אני לא ממליץ לדחות הכניסה לגן לאחרי גיל שנה וחצי רק בגלל הפחד מזיהומים. כל מקרה לגופו, גיל הילדים, עונת השנה, הסוציאליות שלו, צרכי ההורים ועוד.
ברור שככל שיש יותר מטפלות בגן על פני פחות ילדים, אזי יהיו בגן זה פחות זיהומים.

הקפדה של אנשי הצוות בגן על הגיינת ידיים – הכנסה לגן "מחוסגן" ושמירה של ההורים והצוות על כללי החזרה למוסדות אחרי מחלה של ילדים, יכולים להפוך את התקופה בגן לבטוחה יותר. פה נדרש מאמץ משותף של כלל ההורים בגן.

האם אפשר באופן טבעי לחזק את הילד? – יש שלל מוצרים שמתיימרים "לחזק" הילד. לרוב הילדים שלנו לא צריכים חיזוקים למיניהם. אם לילד יש בעיה ספציפית, כמו חסר ברזל, אז מומלץ לאבחן ולטפל בהתאם. אבל רוב רובם של הילדים אינם צריכים לחזק את מערכת החיסון שלהם ואני לא הייתי משקיע בתוספים אלה.

עישון פסיבי – גם הוא מעלה סיכוי לזיהומים בילד… הרבה פעמים אני שומע מהורים מעשנים שהם אינם מעשנים על ידי הילד. זו חצי נחמה אבל אם ההורה מריח מסיגריה, אז זה מה שהילד נושם…

לא מנחם אבל חצי כוס המלאה…

 

יש היום עדויות שילדים שנוטים לחלות יותר בווירוסים קלים, יתכן והם מבוגרים בריאים יותר ופחות אלרגיים.

 

אז עד שיגדלו, נתנחם בזה…