30/09/2021

מה המשמעות של בדיקה סרולוגית לקורונה?

אפשר להכריז על ספורט לאומי חדש במדינת ישראל, בדיקה סרולוגית לקורונה.

האנשים משלמים מכיסם, המכונים ובתי החולים מרוויחים וכולם מרוצים.

אבל לפני שאתם עושים בדיקה, קיראו מה שכתבתי פה ואז תחליטו אם לבצע הבדיקה או שלא.

מה זה בכלל בדיקה סרולוגית?

בדיקוה סרולוגית היא בדיקה לאיתור נוגדנים, לרוב למזהמים שונים, בזרם הדם.

נוגדן IgM –  נוגדן שלרוב עולה מהר, בטווח של ימים עד שבועות, אחרי זיהום מסוים ונשאר חיובי למשך תקופה קצרה. לכן לרוב עוזר לזיהוי מחלה עכשווית.

נוגדן IgG – נוגדן שעולה לאט יותר, לרוב בטווח של שבועות, אחרי זיהום מסוים ונשאר חיובי למשך תקופת זמן ארוכה, חודשים או שנים. לכן, לרוב עוזר לזיהוי מחלה (או חיסון) בעבר.

ישנן מחלות בהן הימצאות נוגדנים מסוג IgG מעידות על הגנה כמעט מוחלטת ממחלה חוזרת וישנן מחלות בהן נוגדן זה משמש רק כחלק אחד, שאותו אפשר למדוד ולכמת, של הגנה באמצעות מנגנונים שונים (לא רק נוגדנים) של הגוף כנגד מחלה מסוימת.   

אילו נוגדנים יש בגוף כנגד וירוס הקורונה ומה המשמעות של בדיקה סרולוגית לקורונה?

לגבי נוגדן IgM בקורונה – לא רגיש מספיק לאיתור של הדבקה עכשווית. 

נוגדן IgG – רוב האנשים שנדבקו ׁ(או חוסנו) בקורונה מפתחים נוגדנים מסוג זה. כמו כן ידוע שרמת הנוגדנים הללו צונחת אחרי מספר חודשים.  

האם נוגדנים גבוהים לקורונה אומר שהאדם מחוסן יותר ממחלה?

פה הבעיה.

מעבר לעובדה שמי שיש לו נוגדן מסוג IgG לקורונה (ראו בהמשך סוגי נוגדן IgG) נדבק או חוסן לקורונה, אין קורלציה מוכחת בין כמות הנוגדנים הללו לבין כמה שהאדם מחוסן.

זיכרו שנוגדנים הם זרוע יחידה של מערכת החיסון המגינה עלינו מהדבקה, אבל יש עוד זרועות שאת חלקן בלתי אפשרי לבדוק.

לכן, נחמד לשמוע שיש לי נוגדנים בכמות גבוהה לקורונה, אבל בכלל לא בהכרח שאני מחוסן יותר. וההפך כמובן.  

האם יש הבדל בנוגדני IgG בין מתחסנים לבין חולים?

כן.

נוגדני IgG כנגד חלבון S של הווירוס – עולים אחרי מחלה ואחרי חיסון. 

נוגדני IgG כנגד חלבון N של הווירוס – עולים רק אחרי מחלה, ואינם עולים אחרי חיסון. 

לכן, כל מי שבודק נוגדנים, בעיקר אחרי חיסון, חייב להבין את הנקודה הזו ופענוח התוצאות צריך להיות על פי כך. זיכרו שרוב הבדיקות ורוב המעבדות בודקות סרולוגיה לחלבון S ולכן אין אפשרות לאבחן האם הנוגדנים הם ממקור של חיסון או מחלה (במי שהתחסן כמובן בעבר).

מהי עמדת משרד הבריאות לגבי בדיקות סרולוגיה לקורונה להגדרת מחלים?

לפני מעל חצי שנה פורסם חוזר חשוב של משרד הבריאות הדן בנושא סיקור נוגדני IgG רק באמצעות הערכות של החברות 'אבוט' ו'דיאסורין' (אלו שתי הערכות היחידות שעברו תיקוף דאז על ידי משרד הבריאות לדיגום סרולוגי). על פי החוזר, אדם שימצא חיובי בשתי הערכות לנוגדני IgG יקבל תשובה עם ההערה הבאה "תוצאה חיובית מעידה ברמת וודאות גבוהה יחסית (99.9%) על חשיפה לנגיף, אך אינה מעידה בוודאות על מידת החסינות ומשך החסינות בפני הדבקה". מדוע זה היה חשוב בזמנו? זה היה צעד ראשון של משרד הבריאות לקראת אבחון סרולוגי מתוקף של הדבקה ישנה באמצעות נוגדנים. 

ואכן בהמשך פורסם המשך לאותו נוהל פורץ דרך שלראשונה איפשר להגדיר אדם כמחלים רק באמצעות בדיקה סרולוגית. המשמעות היתה עצומה להמון ישראלים. אלו שאכן נדבקו בווירוס, בצורה אסימפטומטית או סימפטומטית ולא נבדקו (או שנבדקו ונמצאו בטעות כשליליים). אחרי חוזר זה היה אפשר להגדיר את אותם אנשים חיוביים כמחלימים עם כל ההשלכות של תואר זה.

עם זאת בתקופה האחרונה אני עד לקשיים שמערים משרד הבריאות על אנשים שמנסים להוכיח שחלו בעבר באמצעות בדיקה סרולוגית. משרד הבריאות מבחינתו מעדיף אנשים מחוסנים (לרבות מנת בוסטר) בלי קשר לאם חלו בעבר.

לכן, לפני שאתם מבצעים בדיקה סרולוגית נסו להבין מה המטרה שלה ומה תעשו עם התשובה.

מהי זה הבדיקה / הסקר הסרולוגי שעשו לילדי מדינת ישראל?

לכאורה בדיקת דם המתבצעת בדקירה מאצבע (בניגוד לבדיקה סרולוגית רגילה שבה דוקרים וריד ומזרימים הדם למבחנה), טפטוף טיפות הדם על קסטה וקבלת פס צבע (בדומה לבדיקת הריון) שיכול להעיד אם לאדם/לילד יש נוגדני IgG כנגד חלבון S של הווירוס. היות וילדים בגילאי הסקר לא חוסנו, קבלת פס צבע העידה על העובדה שהילד חלה בעבר והינו בחזקת מחלים.

אז מהי הבעיה?

א. הקיטים בהם השתמשו הינם קיטים הרבה פחות רגישים מהבדיקה שנעשית בדקירה בווריד כפי שפירסם משרד הבריאות בעבר. זאת אומרת שהקיטים הללו פיספסו אנשים שהיו חולים בעבר ולדעתי גם עלולים לתת תוצאה חיובית כוזבת אצל ילדים שלא חלו בעבר. 

ב. אולי מסיבה זו, בטח ובטח באיחור, הבין משרד הבריאות שבלתי אפשרי לתת תואר מחלים למי שהיה חיובי בבדיקה מאצבע זו. זה הרי סותר את החוזר הראשון שהגדיר בצורה מאוד מדויקת מיהו חיובי בבדיקה סרולוגית ובאיזה אמצעים עושים הבדיקה. לכן, למרות מה שהובטח מראש, מבצע הסרולוגית הגדול שתוכנן בילדי מדינת ישראל הופסק טרם הזמן וגם החיוביים לא קיבלו תואר מחלים.

מי שרוצה להגיד שזה בגלל שאחוזי החיוביים בבדיקה היו נמוכים או מאכזבים אולי צודק. אבל זה בעיקר בגלל רגישות הבדיקה ולא בגלל שאין הרבה ילדים שחלו ולא אובחנו כראוי.

מהי עמדת משרד הבריאות לגבי בדיקות סרולוגיה לקורונה לפני או אחרי התחסנות?

היות וכפי שכתבתי נוגדנים מעידים על זרוע אחת מני רבות של מערכת החיסון, לדעתי כל מי שבודק סרולוגיה בשביל לדעת מה הסטטוס שלו ולפני שהוא מחליט על מנת חיסון נוספת, שוגה. זה פשוט מיותר.

אני לא ממליץ להתעסק יותר מדי עם נושא הסרולוגיות, בעיקר לא בהקשר של 'מחוסנות' אחרי חיסון. אם בודקים נוגדנים למטרה של לדעת אם אדם חלה בעבר , יש לבצע זאת במעבדה מסודרת כאשר אתם יודעים מה אתם מחפשים (נוגדני IgG כנגד חלבון S ונוגדנן כנגד חלבון N). 

אם אתם כבר עושים סרולוגיה אזי יש לעקוב אחרי פרסום משרד הבריאות של רשימה של מעבדות 'המוסמכות' לביצוע בדיקות סרולוגיה על מנת לוודא מראש שעושים במקום מסודר ושלתוצאות יש תוקף.

בהצלחה.