מה המשמעות של בדיקה סרולוגית והאם ניתן לאבחן אדם כמחלים באמצעות בדיקה זו?

18/04/2021

מה זה בכלל בדיקה סרולוגית?

בדיקוה סרולוגית היא בדיקה לאיתור נוגדנים, לרוב למזהמים שונים, בזרם הדם.

נוגדן IgM –  נוגדן שלרוב עולה מהר, בטווח של ימים עד שבועות, אחרי זיהום מסוים ונשאר חיובי למשך תקופה קצרה. לכן לרוב עוזר לזיהוי מחלה עכשווית.

נוגדן IgG – נוגדן שעולה לאט יותר, לרוב בטווח של שבועות, אחרי זיהום מסוים ונשאר חיובי למשך תקופת זמן ארוכה, חודשים או שנים. לכן, לרוב עוזר לזיהוי מחלה (או חיסון) בעבר.

ישנן מחלות בהן הימצאות נוגדנים מסוג IgG מעידות על הגנה כמעט מוחלטת ממחלה חוזרת וישנן מחלות בהן נוגדן זה משמש רק כחלק אחד, שאותו אפשר למדוד, של הגנה באמצעות מנגנונים שונים (לא רק נוגדנים) של הגוף כנגד מחלה מסוימת.   

אילו נוגדנים יש בגוף כנגד וירוס הקורונה ומה המשמעות של בדיקה סרולוגית זו?

לגבי נוגדן IgM בקורונה – לא רגיש מספיק לאיתור של הדבקה עכשווית. 

נוגדן IgG – חלק מהאנשים שנדבקו ׁ(או חוסנו) בקורונה מפתחים נוגדנים מסוג זה. הבעיה היא שלא כל האנשים שנדבקו מפתחים נוגדנים והבעיה הנוספת היא שככל הנראה רמת הנוגדנים הללו צונחת אחרי מספר חודשים.  

האם יש הבדל בנוגדני IgG בין מתחסנים לבין חולים?

כן.

נוגדני IgG כנגד חלבון S של הווירוס – עולים אחרי מחלה ואחרי חיסון. 

נוגדני IgG כנגד חלבון N של הווירוס – עולים רק אחרי מחלה, ואינם עולים אחרי חיסון. 

לכן, כל מי שבודק נוגדנים, בעיקר אחרי חיסון, חייב להבין את הנקודה הזו ופענוח התוצאות צריך להיות על פי כך. בנוסף, ישנן הרבה בדיקות סרולוגיות נוספות אחרות שמי שעושה אותן שם את כספו על קרן הצבי.

מהי עמדת משרד הבריאות לגבי בדיקות סרולוגיה לקורונה להגדרת מחלים?

לפני מספר חודשים יצא חוזר חשוב של משרד הבריאות הדן בנושא סיקור נוגדני IgG רק באמצעות הערכות של החברות 'אבוט' ו'דיאסורין' (אלו שתי הערכות היחידות שעברו תיקוף דאז על ידי משרד הבריאות לדיגום סרולוגי). על פי החוזר, אדם שימצא חיובי בשתי הערכות לנוגדני IgG יקבל תשובה עם ההערה הבאה "תוצאה חיובית מעידה ברמת וודאות גבוהה יחסית (99.9%) על חשיפה לנגיף, אך אינה מעידה בוודאות על מידת החסינות ומשך החסינות בפני הדבקה". מדוע זה היה חשוב? זה היה צעד ראשון של משרד הבריאות לקראת אבחון סרולוגי מתוקף של הדבקה ישנה באמצעות נוגדנים. 

ואכן, בתאריך 12/10/20 פורסם המשך לאותו נוהל פורץ דרך שלראשונה מאפשר להגדיר אדם כמחלים רק באמצעות בדיקה סרולוגית. המשמעות היא עצומה להערכתי לעשרות אלפי ישראלים. אלו שאכן נדבקו בווירוס, בצורה אסימפטומטית או סימפטומטית ולא נבדקו (או שנבדקו ונמצאו בטעות כשליליים). במידה וקופות החולים היו מתגייסות למערך הגדול הזה של אבחון אנשים בדיעבד על ידי בדיקה סרולוגית, היה עולה מאוד מספר הישראלים "המחלימים".

יש לזכור שמעמד "מחלים" מאפשר, לפחות באופן רשמי, לקבל חיסון יחיד לקורונה ולכן על מי שמבקש לעשות בדיקה סרולוגית להבין מראש ההשלכות של תשובה חיובית.

מהי עמדת משרד הבריאות לגבי בדיקות סרולוגיה לקורונה לפני או אחרי התחסנות?

כאמור, מי שהינו מחלים על בסיס בדיקה סרולוגית לפני הנוהל שהוזכר נחשב כ'מחלים' ולכן יכול לקבל רק חיסון יחיד כנגד קורונה. בפועל אנשים רבים חוסנו בשתי מנות למרות שהיו כבר בסטטוס מחלימים.

לגבי נסיון להוכיח באמצעות סרולוגיה שאדם מחוסן אחרי חיסון – מיותר לחלוטין. ההגנה שלנו מקורונה כוללת מספר מנגנונים ואיש לא הוכיח שהיעדר נוגדנים משמעו שהאדם לא מוגן או ההפך.

לכן, אני לא ממליץ להתעסק יותר מדי עם נושא הסרולוגיות, בעיקר לא בהקשר של 'מחוסנות' אחרי חיסון. אם בודקים נוגדנים, יש לבצע זאת במעבדה מסודרת כאשר אתם יודעים מה אתם מחפשים (נוגדני IgG כנגד חלבון S והיעדר נוגדני כנגד חלבון N). 

הרושם שלי הוא שלאחרונה בדיקת סרולוגיה הפכה להיות ספורט לאומי. לדעתי, ברוב הסיטואציות מיותר לחלוטין ולא מוסיף מידע ממשי.

אם כבר עושים אזי יש לעקוב אחרי פרסום משרד הבריאות של רשימה של מעבדות 'המוסמכות' לביצוע בדיקות סרולוגיה. מי ממכם שהולך לבצע בדיקה, שווה שיוודא לפני שעושה במקום מסודר שלתוצאותיה יש תוקף.