צריבת מדוזה בילדים ובמבוגרים

פגיעות ממדוזה שונות בעוצמה זו מזו על פי סוג המדוזה. באזורנו נפוצה החוטית הנודדת, לה זרועות ציד רבות והיא יכולה לגרום לאי נעימות רבה. אבל ברפואת ילדים חשוב תמיד להסתכל על חצי הכוס המלאה ובמקרה הזה לזכור שיש בעולם מדוזות מסוכנות יותר ואף קטלניות.

זרועות המדוזה מכילות תאים צורבים דמוי מזרק שמטרתם לשתק את הטרף ממנו היא ניזונה. היות ותאי הצריבה יכולים לשחרר את הארס זמן רב אחרי שהזרועות נותקו מגוף המדוזה, תיתכן צריבה גם אם לא פגשתם פיזית את כל המדוזה.

בילדים ובמבוגרים הצריבה מאופיינית בתגובות מקומיות, ולעתים פחות שכיחות – תגובות סיסטמיות.

תגובות מקומיות – כאב, צריבה (כמו כוויה), גירוד ופגיעה בעור לרוב בצורת ליניארית (כהצלפה). הפגיעה בעור יכולה להיראות בצורות רבות – אודם, אורטיקריה, תגובת Wheal, שלפוחית, שינויים בפיגמנטציה או אפילו נמק. ראו בתמונות המצורפות.

הכאב המקומי יכול להישאר למשך מספר ימים עד שבועות ובמקרים קיצוניים יכול להביא גם להצטלקות או לשינוי בגוון העור באזור. בהמשך נלמד איך להימנע מכך.

כמו כל נגע בעור, האזור עלול להזדהם בצורה משנית, מה שנקרא זיהום חיידקי משני. גם מזה נלמד להימנע.

תופעות סיסטמיות – פחות שכיחות במדוזה של ארצנו אבל עלולות לכלול חום, כאבי בטן, עייפות וכאבי שרירים. לעתים לא שכיחות גם תגובה אלרגית משמעותית (אנפילקסיס).

מדוזה1

מהם עקרונות הטיפול אחרי צריבת מדוזה בילדים ובמבוגרים?

א. סילוק הארס.
ב. נטרול הארס.
ג. טיפול תומך לרבות שליטה בכאב.
והעיקרון הכי חשוב – לעשות הכול ברוגע ובנועם. לחץ וצרחות לא עזרו לאף ילד להתאושש מצריבה של מדוזה.

מדוזה2

אז איך באמת מטפלים אחרי פגיעה ממדוזה בילדים ובמבוגרים?

סילוק הארס – סילוק מכני בעזרת מקל או פלסטיק ובהמשך שטיפה במים זורמים. יש ויכוח בספרות על האם להשתמש במים מתוקים או מי ים מלוחים והאם להשתמש במים חמימים או קרים. בסיכום של עבודות מחקר רבות בהקשר זה נמצא כי שימוש במים זורמים חמימים יכול לעזור יותר. אבל תכלס, אין תשובה ניצחת לשאלה זו ואני לא מכיר אנשים שסוחבים איתם לים בקבוק עם מים חמים. לכן, אני ממליץ על שטיפה במים זורמים בהקדם. מי ים מלוחים זה בסדר גמור. 

נטרול הארס – בסופו של יום, אני לא באמת מכיר שיטה טובה ומוכחת לנטרול הארס. שימוש בחומץ, אלכוהול, סודה לשתיה, שתן או כל המצאה אחרת פשוט לא הוכחה כמנטרלת את הארס בצורה טובה יותר מהאחרת. חשוב להבין שחלק מהעבודות שישנן בספרות על התערבויות אחרי צריבת מדוזה נערכו במקומות אחרים בעולם, ומערבות מדוזות אחרות, אלימות יותר או פחות ועם מנגנונים שאינם זהים. לכן, יתכן ובאוסטרליה ההמלצה הרשמית היא לשים חומץ על הנגעים של המדוזה המקומית בעוד בארצנו זה ממש לא המלצה גורפת.

טיפול תומך – ניתן למרוח קרם/מחשה מרגיעים. אני מאוד מעדיף בהקשר זה בפנטן פלוס (נשבע שאין לי קשר לחברה) שגם יכול לחטא המקום ולמנוע זיהום משני. קרם עם אלוורה? גם נהדר. פניסטיל? יעזור בעיקר אם הוא יוצא מהמקרר ונעים לילד/למבוגר, לרוב לא יעזור מבחינתה אלרגית מכיוון שלא מדובר בתגובה אלרגית.

טיפול בכאב – במידה והכאב משמעותי בהחלט יש מקום למתן פראצטמול או איבופרופן.

מומלץ לגשת לבדיקת רופא במקרים של סימנים סיסטמיים או בחשד לזיהום משני חיידקי באזור הצריבה.

זיכרו שבכל אזור עם פצע שעלול להשתזף בצורה שונה, יש למרוח קרם הגנה נגד שיזוף בנדיבות. זאת על מנת שלא יהיה שינוי לא יפה בגוון העור בהמשך.

מה לא לעשות?

אין לשפשף או לגרד את האזור הנגוע. יתכן ובילדים יש מקום לגזיזת ציפורניים על מנת להוריד הסיכוי לפציעה באזור.

 

 

לסיכום, מצב רפואי שאינו נעים בכלל,  לילדים או למבוגרים, ויכול להביא לאי נעימות ממושכת.

זיכרו מה נכון לעשות, וראו בסרטון המיתולוגי המצורף, מה לא לעשות…