שינוי בתוכנית החיסונים במדינת ישראל, הקדמת המרובעת ודחיית הפטיטיס אי

היום פורסם עדכון עקרוני לתוכנית החיסונים השיגרתית בילדים במדינת ישראל ולהורים ולמטפלים רבים שאלות.

למעשה בוצעה החלפה בין החיסון שניתן עד כה בגיל שנתיים (המנה השניה מבין שתים של הפטיטיס אי) לחיסון שניתן עד כה בכיתה א' (המנה השניה מבין שתים של החיסון המרובע שכולל חצבת/חזרת/אדמת/אבעבועות רוח).

מדוע השינוי ומה משמעותו של שינוי זה?

הקדמת המנה השניה של המרובעת לגיל שנתיים

למעשה הצעה זו נדונה כבר בעבר, גם באתר זה ומקורה בהתפרצות החצבת שהייתה במדינת ישראל במהלך שנת 2019.

כאמור המנה הראשונה של חיסון זה ניתנת בגיל שנה. תפקיד המנה השניה הוא לייצר חיסון במי שלא הגיב למנה הראשונה (אחוז נמוך מהמקרים) והיא יכולה להינתן בבטחה כבר חודש אחרי המנה הראשונה. מדינות מערביות אחרות רבות בעולם הבינו שאין טעם לחכות מעל 5 שנים בין שתי המנות ולכן נותנות ברוטינה את המנה השניה סביב גיל 3 או 4. ההתפרצות האחרונה של החצבת הדגישה את החשיבות שבהקדמת המנה השניה והורים רבים בחרו להקדים את המנה השניה ללפני כיתה א'.

לכן היתרון בהקדמת החיסון ברור ויפה שעה אחת קודם. בנוסף, למרות שהתפרצות החצבת נעצרה, לטעמי הקדמת המנה השניה תעזור אף יותר למניעת מקרים של אבעבועות רוח שכולנו רואים בילדים בגיל גן, לפני שהילדים הספיקו לקבל את המנה השניה בכיתה א'.

ולכן הקדמת המנה השניה מכיתה א' לגיל שנתיים היא מבורכת!

הצעה לשגרת חיסונים חדשה
חיסונים

הצעה לשגרת חיסונים חדשה

תוכנית החיסונים השגרתית לילדים במדינת ישראל היא תוכנית נהדרת! היא כוללת בתוכה חיסונים חשובים ולא פחות משמעותי – במועדים חשובים. אין לי השגות לגבי החיסונים

דחיית המנה השניה של החיסון להפטיטיס אי לכיתה א'

כאמור המנה הראשונה תמשיך להינתן בגיל שנה וחצי והמנה השניה שיכולה להינתן חצי שנה אחרי המנה הראשונה, תינתן לא בגיל שנתיים אלא בכיתה א'.

מה המשמעות? נוגדנים בכמות מגינה ניתן למצוא בכ-95% מהילדים שחוסנו במנה אחת בלבד (כחודש אחרי החיסון). גם בחיסון זה מטרת המנה השניה היא להביא לחיסון באותם 5% שלא התחסנו אחרי המנה הראשונה. אחרי המנה השניה אחוז המחוסנים עולה ל-99%.

זאת אומרת שבאופן פרקטי הרחקת המנה השניה לכיתה א' לא תשנה למעל 95% מהילדים שהתחסנו אלא תשים בקבוצת סיכון מסוימת סביב 4% מהילדים שלא יצרו נוגדנים אחרי מנת החיסון הראשונה.

פרקטית, האם זה משמעותי?

מדינת ישראל הייתה מדינה אנדמית להפטיטיס אי בעבר אבל לאור אחוז חיסוניות גבוה, אין מקרים רבים בילדים של זיהום בנגיף זה.

אבל המחלה שכיחה יותר בארצות אחרות, ולכן הרחקת החיסון תהיה רלוונטית יותר בנסיבות מסוימות, לדוגמא עבור משפחות וילדים בגילאים שנה עד כיתה א' שיצאו לטיולים במדינות אלה.

מה דינו של ילד בן שלוש שחוסן רק במנה אחת ונוסע לתאילנד עם הוריו לשבועיים? האם מצדיק לחסן אותו לפני הנסיעה במנה שניה או לא?

שאלה טובה.

ברור שהחלפת החיסונים הייתה בסגנון אחד תמורת אחד ובוצעה מאילוץ מסוים.

שינוי בתוכנית החיסונים במדינת ישראל, הקדמת המרובעת ודחיית הפטיטיס אי - דוקטור אפי

שהרי אם היה חשוב עד כה לחסן הילדים במנה שניה של הפטיטיס אי בגיל שנתיים אז למה להרחיק לכיתה א'?

ואם כבר אז למה לא לתת בגיל שנתיים את שני החיסונים?

אני מניח שמשיקולי תקציב או הקצאת כוח אדם (בגיל שנתיים אחיות טיפת חלב היו צריכות לחסן בשני חיסונים במקום אחד).

אבל בסופו של דבר, ככל הנראה היה חשוב יותר למשרד הבריאות להביא לחיסוניות טובה יותר כנגד חצבת ולוותר במשהו על החיסוניות כנגד הפטיטיס אי.

לדעתי בעקבות ההחלטה הנוכחית יהיו הורים רבים שירצו ליהנות משני העולמות, גם לחסן בגיל שנתיים במרובעת, וגם ייגשו לקופת חולים או היכן שאפשר ויחסנו את ילדיהם גם בהפטיטיס אי סביב גיל שנתיים.

מזכיר שבעוד שאת החיסון המרובע לא היה ניתן להשיג בקופות החולים, אז את החיסון להפטיטיס אי מאז ומעולם היה קל להשיג בכל קופות החולים (מהמקום של רפואת המטיילים) ולכן הורים שירצו יוכלו לגשת בכל זמן שהוא לקופת החולים ולקבל את המנה השניה, עוד לפני כיתה א'.

ובמקרה הזה, אני מצטרף להמלצה לקבל את שני החיסונים סביב גיל שנתיים ולחסוך ההמתנה לכיתה א'.

בהצלחה,

דוקטור אפי