על מה חשוב להקפיד בתחילת האכילה של מזונות מוצקים? 

ברור לכולנו שלכל ילד יש קצב התפתחות משלו וחשוב תמיד להתאים את המרקם ליכולות הילד, במיוחד בראשית האכילה. ככלל, ההמלצה היא להתחיל מתן מוצקים במרקם טחון ומשם להתקדם בהדרגה למזונות מגורדים/מעוכים והלאה למזונות אצבע שאותם הילד מחזיק בעצמו. המעבר צריך להיות הדרגתי, וכמו שילד לומד ללכת הוא גם לומד להתמודד עם מרקמים שונים בפה. 

הורים רבים דואגים בשלבים הללו ומאוד חוששים להתקדם במרקמים מחשש לחנק, גם כשהילד מאוד מתעניין ומראה סימנים מובהקים שהוא מוכן להתקדם. 

לכן, הושיבו אותו בזמן שבני הבית אוכלים והציעו תחילה מרקמים טחונים, בהמשך מגורד דק/מעוך היטב ואז מזונות אצבע רכים (כלומר מאכלים שאתם יכולים למעוך בין שתי אצבעות למשל אבוקדו רך, ירקות בתנור ועוד) האכילו תמיד בהשגחה ושדרו לילדים ביטחון. אם אבא או אמא לחוצים בשולחן, זה מה שהילד יחווה.

יש לזכור שכאשר מאתגרים את החך במרקם חדש, פעמים רבות ילד יעשה רפלקס הקאה (GAG), נרחיב מיד.

מה ההבדל בין רפלקס הקאה למצב חנק?

נתחיל ונאמר שרוב הילדים מתקדמים בצורה תקינה במרקמים והחל מגיל 6 חודשים כבר יופיעו פעולות לעיסה. הם נחשפים בהדרגה ובבטחה עד להגעה לאכילה של כל מה שאנחנו המבוגרים אוכלים. עם הזמן הם מתרגלים ומשפרים את היכולות וחשוב לאפשר להם לתרגל.

כשמאתגרים את החך במרקם חדש, עלול לעיתים להופיע רפלקס הקאה (GAG), וחשוב להבין שמדובר בתופעה תקינה, שגרתית ושרפלקס זה אינו דומה למצב של חנק. הרפלקס הנ"ל מצביע על תפקוד תקין של מערכת הבליעה. 

לעומת זאת, מצב חנק הוא מצב מסכן חיים בו דרכי הנשימה נחסמים. מצב זה כמובן דורש התערבות רפואית מיידית.

בנוסף, מופיעים לעיתים בזמן האכלה תגובות כמו שיעולים שיכולות להצביע על בעיות במיומנויות האכלה. 

רוצה לומר – בכל ספק של בעיות בזמן האכלה, גשו להערכה מסודרת של רופא הילדים/תזונאית.

מהם המזונות הראשונים שכדאי להציע מבחינת מרקם?

רוב התינוקות יתחילו במזונות טחונים במרקם חלק (קצת כמו המחיות הקנויות אך חשוב כמובן להציע מזון ביתי וטרי). מרקם זה אמור להיות מוצע לתקופה קצרה, כשלב ביניים לאכילה של מזונות מוצקים יותר.

השלב הבא יהיה לרוב מזונות מגורדים/מעוכים (כדוגמת בטטה או בננה מעוכים בכפית).

ולאחר שיש כבר ארוחות מבוססות ואכילה של מזון גבשושי, ניתן להציע מזונות אצבע רכים (מזונות שאנו יכולים למעוך בין שתי אצבעות).

בהמשך מיומנויות האכילה יתורגלו וישתפרו עם הזמן עד לאכילה של כלל המזונות המותרים לגיל.

חשוב לציין ששיתוף הילד בארוחה חשוב בכל השלבים. בשלב הטחון/מעוך על ידי מתן כפית משלו מרוחה בממרח/מחית ובהמשך כמובן במגע חופשי ויומיומי באוכל.

יש כמובן את שיטת הבייבי לד (Baby Led Weaning) שמציע מזונות אצבע מראשית האכילה של התינוק אך זו שיטה שיש להחליט האם מתאימה או לא לכל ילד ומשפחתו. קראו עוד על השיטה בפרק מיוחד המוקדש לנושא.

מהם המזונות האסורים עד גיל 5 מחשש לחנק?

• כל סוגי האגוזים, שקדים ופיצוחים – אסור למעט במרקם של ממרח, ללא שבבים.

• פירות יבשים – יש לגלען ולחתוך לחתיכות קטנות בשל נטייתם להידבק לקנה הנשימה.

• ירקות ופירות קשים – בראשית האכילה מומלץ לבשל או לרסק. עד גיל 5 לחתוך לחתיכות המתאימות ליכולות הלעיסה של הילד. כלומר, סלט כפרי של חתיכות גדולות זה לא מתאים…

• ענבים – יש לחתוך לאורך.

• עגבניות שרי, גזר, מלפפון (וכל ירק או פרי קשה אחר) – יש לחתוך לאורך.

• זיתים  – יש לגלען ולחתוך לאורך.

• אפונה, תירס, חומוס וקטניות –  אסור גרגירים מיובשים. ניתן להגיש מבושל היטב במרקם רך.

• נקניקיות – לא שאני כתזונאית מבינה למה ילדים צריכים לאכול נקניקיות… אבל אם כבר אז יש לחתוך לאורך עד גיל 5. 

• פופקורן – אסור. 

• מסטיקים, סוכריות קשות, סוכריות על מקל – אסור.

• מרשמלו, סוכריות טופי, סוכריות ג’לי, סוכריות עדשים – אסור.

כמובן שיש עוד מאכלים רבים שלא צוינו, אך אלו העיקריים. 

אז אילו התנהגויות אכילה יעזרו לשמור על אכילה בטוחה?

• יש להתאים המרקם ליכולות הילד וגילו.

• יש לנסות להאכיל ללא הסחות דעת ולא תוך כדי כל פעילות אחרת או תנועה (כלומר בישיבה).

• יש להקפיד על לעיסת המזון.

• יש להאכיל ילדים קטנים תמיד בהשגחה.

• יש להקפיד על חיתוך מותאם של מזונות בעייתיים.

• אין להציע לעולם מזון לא מותאם גיל לילד או להאכיל מתוך שינה.

לסיכום, אוכל ואכילה הם חלק מהנה ובלתי נפרד מחיינו וחיי ילדינו, לכן, חשוב להקפיד על סביבת אכילה בטוחה ולהגיש את המזונות הבטוחים בצורה הבטוחה לכל גיל וילד. כמו שהגבול בבית ברור מאוד לגבי סכין/אש/חשמל, כך הרגילו את הילדים מגיל צעיר מה מותר ומה אסור.

שתהיו לנו בריאים.