07/12/2024

יבלות וירליות בילדים או מולוסקום – כל מה שצריך לדעת

כתבתי מולוסקום (או יבלות וירליות) בגוגל, ומייד עלו לי מודעות של טיפולים כאלה או אחרים למצב הרפואי הזה. חלק מהמודעות של רופאים רציניים.

אז החלטתי לחדד עוד יותר את המסר העיקרי שבפרק הזה. קראו עד הסוף.

בקצרה, מולוסקום היא מחלה וירלית מאוד שכיחה בילדים, הבאה לידי ביטוי בצורת נגעים אופייניים בעור.

השם המלא של המצב הרפואי הזה הוא מולוסקום קונטגיוזום (Molluscum contagiosum) והווירוס הוא ממשפחת ה-Poxvirus כאשר האדם הוא המאכסן היחיד של וירוס זה.

נדגיש, שאין קשר בין נגיף זה לנגיף הפפילומה שגורם ליבלות מסוג אחר ובאזורים אחרים (ראו בקישור).

ושוב, כשיש מצב רפואי בילדים שמחד הוא מאוד שכיח ומאידך, כפי שתראו בהמשך, אין לו פתרון מוכח וספציפי, הרשת מלאה בשרלטנים ובפתרונות לא אמיתיים…

אז חשוב להתרכז, לקרוא ולא להתפתות לעסקאות בשטח (מי שבן גילי ומכיר, אשרינו).

כיצד נראה נגע מולוסקום אופייני?

נגע קטן, בגודל 1-5 מילימטרים, דמוי פנינה בצבע ורוד או לבן, עם אומביליקציה (שקע מכתשי) במרכזו. המיקום בגוף לרוב בגו, פנים וגפיים אבל כל אזור בגוף יכול להיות מעורב (לא כפות ידיים ורגליים). לעתים ישנו אודם מסביב לנגעים (דרמטיטיס).

כמה יבלות וירליות ניתן לראות על ילד אחד?

מנגע אחד ועד עשרים נגעים לערך, לרוב בקרבה אחד לשני. לעתים כמות הנגעים רבה הרבה יותר (לבן שלי היו מעל חמישים)…

מי מועד יותר לזיהום במולוסקום?

יבלות וירליות יכולות להופיע בכל הילדים כאשר קבוצת הגיל השכיחה הינה ילדים בגילאים 2-6 שנים.
ילדים בעלי עור אטופי מועדים יותר לזיהום קשה יותר בווירוס זה.
ילדים עם דיכוי חיסוני עלולים לסבול מזיהום מפושט יותר ועקשן יותר לטיפול.

כיצד נדבקים הילדים ביבלות וירליות?

ההדבקה מאדם לאדם (בדרך כלל מילד נגוע לילד לא נגוע) הינה לרוב על ידי מגע ישיר – מגע, שפשוף, שריטה וכו' או על ידי מגע עם חפץ מזוהם כדוגמת מגבת או מצעים.

ברגע שעורו של הילד כבר הזדהם אזי הדבקה עצמית שנקראת אוטואינוקולציה (נגיעה באזור מזוהם והעברה של הזיהום לאתר אחר) שכיחה.

זמן הדגירה של הווירוס (מרגע ההדבקה ועד הופעת הנגעים) הוא לרוב סביב 2-7 שבועות.

כיצד יאבחן רופא הילדים מצב רפואי זה?

האבחנה הינה קלינית, דהיינו על ידי מראה אופייני. אין צורך בבדיקות מעבדה או משטחים מיקרוביולוגיים על מנת לאבחן. כפי שתראו בהמשך, לטעמי גם אין צורך ברופא עור למטרת אבחון.

מהם הסיבוכים של יבלות וירליות אלה בילדים?

הבעיה הגדולה הינה בראש ובראשונה קוסמטית מכיוון שלעתים הנגעים נמצאים באזורים חשופים (פנים לדוגמא) ויוצרים אי נעימות.

סיבוך שני – גרד ואי נוחות.

סיבוך שלישי – זיהום חיידקי משני. חיידקים שחיים אצל כולנו על העור עלולים לזהם עור פצוע במולוסקום. בעת זיהום האזור יראה אדום, חם ולעתים עם הפרשה מוגלתית. ראו התמונה הקרובה. ניתן לקרוא עוד על זיהומי עור חיידקיים בקישור הבא.

סיבוך רביעי ולא שכיח – ראו בתמונה הבאה. הצטלקות בצורה שקערוריות באזורים בהם היו הנגעים. לא שכיח בכלל וקורה יותר אם מתערבים ומנסים לטפל (ראו בהמשך).

לרוב עובר עם הזמן וללא טיפול ספציפי.

כמה זמן לוקח למולוסקום להיעלם?

לרוב הנגעים נעלמים בתקופת זמן של 6-12 חודשים.

לעתים נשארים כשנה וחצי ולעתים לא שכיחות אפילו 4 שנים. לפעמים במהלך זמן זה יעלמו נגעים ישנים ויופיעו נגעים חדשים. למעשה תהליך ההבראה הינו הפעלת תגובה חיסונים של הגוף כנגד הנגיף. כאנקדוטה, במקרים מסוימים אחרי חודשים של מצב סטטי, מתחיל תהליך דלקתי באזור הנגעים שרבים מייחסים לזיהום משני. זה לא זיהום משני אלא התחלת התגובה החיסונים של הגוף כנגד הווירוס ותחילת הסוף של הנגעים. באנגלית נקרא סימן (BOTE (beginning of the end. ניתן לראות באחת התמונות העליונות ילד חמוד עם נגעים מאוד אדומים "וכועסים" באזור בית החזה. זה סימן BOTE.

האם יבלות וירליות מדבקות וכיצד למנוע הדבקה מבני הבית האחרים?

אכן מדבק. שכיח לראות מספר מקרים בילדי אותה משפחה כאשר בדרך כלל ילד גדול יותר ידביק אחאים צעירים יותר.

ניתן להוריד שיעור הדבקה על ידי מניעת שימוש באמבטיות ומגבות משותפות.

מה לגבי גן הילדים? ברוב המקרים ילדים יכולים להשתתף בפעילות שגרתית בגן הילדים. אם מדובר בפצעים באזורים חשופים, בעיקר אם הילד מגרד והעור באזור פצוע, אז עדיף לכסות בפד או משהו דומה לפני הכניסה לגן.

האם יש טיפול ביבלות וירליות בילדים ומי ראוי שיטופל?

עצם העובדה שכאשר מחפשים את המחלה הזו במנועי חיפוש מופיעות למעלה מודעות ממומנות מעידה על כך שמישהו מציע איזה שהוא טיפול ושיש בזה ביזנס.

אז תתרכזו בבקשה.

אדגיש שוב, שהמחלה תמיד עוברת לבד אחרי תקופה של חודשים/שנים. בהלצה ניתן להגיד שהיבלות נעלמות לרוב אחרי שנה וחצי עם טיפול, ו-18 חודש בלי.

עם זאת, ישנו טיפול וישנם מקרים שבהם יש חשיבות לטיפול. אבל חשוב להבין מטרות.

מהן מטרות הטיפול במולוסקום בילדים?

קוסמטי
הורדת אי הנוחות לילד לרבות גרד
הורדת שיעורי הדבקה לסובבים ולאדם עצמו (אוטואינוקולציה)
מניעת סיבוכים ובעיקר זיהום חיידקי משני

במי ראוי לשקול טיפול?

ראוי לשקול טיפול במקרים שבהם הנגעים מרובים מאוד (ילדים עם עור אטופי) וגורמים לגרד עז ולהחמרה בעור האטופי.

ראוי לטפל במקרים של זיהום חיידקי משני, לרוב טיפול אנטיביוטי מקומי.

ראוי לשקול טיפול בילדים בהם היבלות נמצאות באזורים עם פגיעה קוסמטית, בפנים לדוגמה.

תמיד לזכור שבילדים בריאים, מצב זה עובר לבד, עם או בלי טיפול ספציפי.

במה לטפל?

אין קונצנזוס במה לטפל ויש מספר אופציות. כאמור ברור שכאשר אין אופציה רפואית 'אמיתית' עם עדיפות ברורה אזי האינטרנט מלא במרפאים למיניהם למצב קוסמטי זה ואני ממליץ לכם לא לפנות לשרלטנים (עם או בלי רישיון).

אם החלטתם שצריך לטפל, מסיבה זו או אחרת, ממליץ לטפל אצל רופא עור מומחה בילדים שלא הפך את העניין לביזנס.

האופציות השכיחות הן:

קריותרפיה – למעשה צריבה בקור לרוב באמצעות חנקן. הצריבה לא נעימה אך לא נוראית. הבעיה היא שלפעמים נדרשת יותר מצריבה אחת, ולעתים ניתן לראות התפשטות של נגעים נוספים מעבר לאזור הצריבה (נגעים סטליטיים/לווינים).
קנטרידין – רעלן שבעבר הופק מחיפושיות והיום מיוצר באופן סינטטי. כתגובה לצריבה מחומר זה, נוצרת שלפוחית שבהמשך יורדת עם היבלת. לא מומלץ לאזור הפנים ומאושר על ידי ה-FDA כטיפול בילדים מעל גיל שנתיים בלבד. אם מישהו רוצה לטפל, מסיבותיו שלו, אזי זהו הטיפול המקובל והמועדף במרבית המקרים.

מתי ילדים עם מולוסקום יכולים לחזור לגן?

יש גנים בהם ברקע נתון יש לחצי מהילדים מולסקום, כפי שכתוב בפרק שדן בחזרת ילדים למוסדות חינוך, אין צורך להוציא ילד עם מולסקום מהגן. אם המולסקום הזדהם בזיהום חיידקי, אזי יש לכסות הנגע ולטפל בו מקומית או סיסטמית.

לסיכום, מצב שכיח.

לילדון שלי היו מעל 50 נגעים. כולם עברו בלי טיפול ספציפי.

ממליץ ברוב המקרים להתאזר בסבלנות ובמקום להשקיע זמן וכסף על טיפולים מיותרים, ללכת לאכול גלידה.