09/12/2021

כל מה שרציתם לדעת והעזתם לשאול על חיסון טטנוס (בילדים ובמבוגרים)

מדי שבוע אני מקבל פניות בנושא חיסון טטנוס בילדים ובמבוגרים, בדרך כלל אחרי פציעה של מישהו.

אז על מנת לחסוך לכם את השאלות, ולחסוך לי את הזמן, הפרק החשוב הזה.

לצערי, לפני שמתחילים עם הת'כלס חייבים להבין מספר דברים, לרבות ההבדלים בין חיסון פעיל לסביל וההבדלים בין פצעיה קלה לשאינה קלה.

מי שיבין עד התום את הפרק הזה, יבין כל מה שצריך בנוגע לטטנוס ויזכה בתקליט וחולצה.

תתרכזו.

כל מה שרציתם לדעת והעזתם לשאול על חיסון טטנוס (בילדים ובמבוגרים)

מהי מחלת טטנוס?

טטנוס (שמות נרדפים הם פלצת או צפדת) היא מחלה הנגמרת על ידי רעלן של חיידק הנקרא קלוסטרידיום טטני. החיידק מתרבה בדרך כלל בפצעים/חתכים ומשם מפריש רעלנים לזרם הדם הגורמים לתופעות הלא נעימות.

לשמחתנו, בעקבות החיסון המוצלח שכיחות המחלה במדינת ישראל ירדה מאוד ומומחים למחלות זיהומיות רואים מקרה כל כמה שנים בלבד.

איזה חיסונים יש כנגד טטנוס?

קודם כל חייבים להבין את ההבדל בין חיסון פעיל לחיסון סביל.

חיסון פעיל – זריקה לשריר של אנטיגנים (חלבונים) שגורמים לגוף לייצר נוגדנים כנגן המחולל. דהיינו, הגוף פעיל ומייצר נוגדנים. 

כל חיסוני השיגרה במדינת ישראל הניתנים לכל הילדים הינם חיסונים פעילים.

חיסון סביל – מתן בזריקה לשריר של נוגדנים שהופקו מתורמים. דהיינו, הגוף סביל ומקבל הנוגדנים בלי ליצר נוגדנים. 

חיסון סביל ניתן במספר מחלות במדינת ישראל, בדרך כלל אחרי חשיפה למחלה (כאשר אין זמן לגוף לייצר בעצמו נוגדנים).

איזה חיסונים פעילים יש במדינת ישראל כנגד טטנוס?

חיסון רק כנגד טטנוס – בשימוש רק במקרים מיוחדים.

החיסון הכפול – מכיל דיפתריה וטטנוס. יש מינון לילדים ומינון למבוגרים.

החיסון המשולש – מכיל דיפתריה, טטנוס ושעלת. 

החיסון המרובע – מכיל דיפתריה, טטנוס, שעלת ופוליו מומת. 

החיסון המחומש – מכיל דיפתריה, טטנוס, שעלת, פוליו מומת, המופילוס אינפלואנזה מסוג B. 

מתי עם ישראל מתחסנים בשיגרה כנגד טטנוס?

ככתוב בפרק על טיפת חלב ילדי מדינת ישראל מקבלים חיסון פעיל בגילאים הללו:

חיסון מחומשת – גיל חודשים, 4 חודשים, חצי שנה ושנה.

מרובעת – כיתה ב'.

משולשת – כיתה ח'.

גיוס – לרוב החיסון הכפול בלבד (ראו ביקורת במאמר הבא).

הריון – בכל הריון בשאיפה סביב שבוע 30 כחלק מהחיסון המשולש הכולל שעלת.

במהלך החיים – תאורטית על פי הנחיות משרד הבריאות יש לתת מנת דחף כל 10 שנים בשיגרה, כמובן שאיש לא מקפיד על כך.

מהן תופעות הלוואי של החיסון הפעיל לטטנוס?

בעיקר רגישות במקום ההזרקה לרבות אודם ונפיחות מקומיים.

כשאני מחסן מישהו בשני חיסונים, הוא בהחלט יכול להגיד למחרת בבוקר באיזו יד חיסנתי טטנוס, כי בפירוש היד הזו כואבת קצת יותר.

שימו לב, מתן מנות מיותרות ורבות של חיסון לטטנוס עלול להביא לריבוי תופעת לוואי מקומית, בעיקר רגישות במקום ההזרקה.

אז מה עושים אחרי פציעה?

קודם כל מניעת טטנוס אחרי פציעה מתחילה בטיפול מוקדם בפצע לרבות חיטוי.

הדבר השני הוא להחליט מי צריך לקבל איזה חיסון (פעיל או סביל) אם בכלל. זה נעשה על ידי הגדרה של הפציעה כפציעה קלה או אחרת ועל ידי קביעה של מי מחוסן כראוי כנגד טטנוס ומי לא.

הגדרת פציעה קלה – פצע שטחי (פחות מ1 ס"מ עומקו), ללא סימני זיהום, ללא הרס רקמות, שקיבל טיפול מקומי תוך 6 שעות מהפציעה.

כל שאר הפציעות מוגדרות כפציעה אחרת לרבות – פצע חודר מעבר ל-1 ס"מ, פצע המלווה בהרס רקמות, פצע מזוהם (לכלוך, אדמה, צואה, רוק וכו'), פצע שלא טופל מקומית תוך 6 שעות, כוויה, נשיכה שאינה מוגדרת כפציעה קלה, הכשת נחש, פצע נמקי, הפלה מזוהמת, לידה מזוהמת (ללא טיפול והשגחה מיילדותית מתאימים).

מי נחשב מחוסן כנגד טטנוס? אדם שקיבל בימי חייו לפחות 3 מנות כנגד טטנוס במרווחי זמן מתאימים.

מי לא נחשב מחוסן כנגד טטנוס – כל אדם שקיבל 2 מנות ומטה של חיסון.

אז איך מחליטים מי צריך לקבל איזה חיסון?

ההחלטה מתקבלת על פי סוג הפציעה (קלה או כל השאר) ועל פי הסטטוס החיסוני של האדם (מחוסן בשלוש מנות ומעלה או לא), כדלקמן:

אדם מחוסן (3 מנות ומעלה בעברו) – בפציעה קלה יש לתת מנת דחף (חיסון פעיל) רק אם חלפו מעל 10 שנים מחיסון אחרון ובפציעה אחרת יש לתת מנת דחף (חיסון פעיל) רק אם חלפו מעל 5 שנים מחיסון אחרון.

אדם לא מחוסן (2 מנות ומטה בעברו) או שלא ידוע סטטוס חיסוני – בפציעה קלה יש לתת בהקדם מנת חיסון פעיל ובהמשך להשלים סידרת החיסונים ובפציעה אחרת יש לתת בהקדם גם חיסון סביל (אימונוגלובולינים) וגם מנת חיסון פעיל ובהמשך להשלים סידרת החיסונים.

ניתן לתת תרכיב סביל ופעיל ביחד.

יש לזכור שאין לתת יותר מ-6 מנות חיסון טטנוס עד יום ההולדת השמיני.

מה הפרדוקס של מתנגדי החיסונים?

ראיתי את זה קורה מספר פעמים. מתנגדי החיסונים אינם מחסנים הילדים או את עצמם בטטנוס בגלל אין ספור סיבות אבל אז אחרי פציעה חלקם רצים למיון לקבלת אימונוגלובולינים. 

אז מי שלא אוהב שמכניסים לו חלבונים לגוף בדרך כלל גם לא אוהב נוגדנים ממקור אנושי.

ניחא.

מה הסיפור של חיסון לשעלת במקביל?

ראיתם שכמבוגרים אנחנו אמורים לקבל כל 10 שנים מנת דחף של טטנוס, בטח ובטח אחרי פציעה.

בהרבה מוקדים רפואיים אכן נותנים מנה של החיסון הכפול (דיפתריה וטטנוס).

למעשה אם היינו יכולים לקבל במקום את החיסון המשולש הכולל גם שעלת היינו יוצאים נשכרים יותר מכיוון שיש לא מעט שעלת במדינת ישראל ומבוגרים שצריכים להתחסן פעם בעשר שנים לא מתחסנים.

ולכן, אם לא קיבלתם לאחרונה חיסון לשעלת ואתם עכשיו צריכים חיסון לטטנוס נסו לקבל חיסון הכולל שעלת בפנים ותרוויחו פעמיים.

מה לגבי ילדים שצריכים להתחסן אחרי פציעה?

סיטואציה שאני נשאל לגביה הרבה. 

ילדון בכיתה א', בן 6.5 שנים, שחוסן טטנוס כחלק מהמחומשת חיסון אחרון בגיל שנה. נפצע עכשיו ורוצים לתת לו זריקת טטנוס (כי עברו מעל 5 שנים מהחיסון האחרון ומדובר בפציעה שאינה קלה, תחזרו לאזור של איך מחליטים). אבל עוד רגע בכיתה ב' הוא כך או כך יקבל חיסון מרובע כולל פוליו ועכשיו במוקד יתנו לו במקרה הטוב חיסון משולש במקרה הרע חיסון כפול. אז מה עושים?

בגדול, אם היה אפשר לתת לילדון הזה את החיסון של כיתה ב' אחרי הפציעה היינו מרווחים וחוסכים לו כפילות מיותרת של חיסונים, הבעיה שקשה להשיג בזמן אמת את החיסון הזה ולכן נותנים מה שיש.

שימו לב שבסיטואציה הזו יש לחסן אחרי 5 שנים רק ילדים שהפציעה שלהם אינה קלה, שאחרת אפשר לחכות לכיתה ב' ואין צורך בחיסון.

זה נכון גם בטווח הזמן שבין החיסון של כיתה ב' לזה שבכיתה ח'.

לסיכום, אז אני מקווה שהפוסט הזה יענה לכם על השאלות ויעזור לכם לקבל את החיסון הנכון בזמן הנכון.