הפרעות במחזור החודשי – מה שחשוב לדעת

בואו נאמר שגם ללא הפרעות במחזור החודשי, תקופת ההתבגרות מלווה בשינויים גופניים ונפשיים גדולים. מחזור חודשי, הוא חלק טבעי וחשוב מהתפתחות של נערות, וחיוני לבריאותן ולאיכות חייהן. למרות זאת התהליך מלווה בחששות ואי וודאות. גם לאחר הופעת הווסת הראשונה (מנרכה), יכולות להתעורר בעיות ושאלות כמו: מה נחשב כמחזור סדיר? האם זה תקין שלא מופיע מחזור למשך מספר חודשים או שלהיפך, מופיע פעמיים באותו חודש? האם כאבי בטן זה נורמלי? במרבית המקרים לא מדובר בבעיה רפואית אך ישנם מצבים שבהם כדאי להתייעץ עם אנדוקרינולוג ילדים ולפעמים אפילו לטפל. 

בפרק הסופר מקצועי הזה, נתייחס להפרעות אפשריות במחזור החודשי, ובאילו מקרים כדאי לפנות להערכה רפואית. אך לפני שנצלול לבעיות, חשוב קודם להבין מה התהליך התקין שמתרחש ולמה לצפות.

ומי שאחראית על הפרק הזה היא ד"ר יהודית ניר, אנדוקרינולוגית ילדים בכירה מבית החולים שניידר.

התחלת התבגרות

תהליך ההתבגרות מורכב ותחילתו בעליה בפעילות של הורמון שמופרש מההיפותלמוס ונקרא GnRH שגורם לשחרור של הורמונים גונדוטרופינים (LH ו-FSH) מבלוטת ההיפופיזה.

בבנות הגונדוטרופינים אחראים על הפרשת אסטרוגן בשחלות, שבתורו גורם להתפתחות סימני מין משניים.

הפרעות במחזור החודשי

מנרכה (וסת ראשונה) ומחזור במהלך ההתבגרות

תהליך ההתבגרות נמשך בממוצע 3 שנים, שתחילתו בהנצת שד (טלרכה) – סביב גיל 10-11 שנים, כאשר וסת מופיעה כ-2-2.5 שנים בממוצע לאחר מכן.

מחזור – כשמו כן הוא תהליך שבנוי משלבים שחוזרים על עצמם. משך מחזור שלם נע בין 21-45 ימים. במהלך המחזור החודשי, מתרחש תהליך שנקרא ביוץ – שחרור של ביצית אחת או יותר מהשחלה. במקביל מתעבה רירית הרחם, כהכנה לקליטה אפשרית של ביצית מופרית. בהיעדר הפריה והריון הרחם משיל את הרירית, זהו שלב הוסת (הדימום) שנמשך בין 2-7 ימים. לאחר הוסת התהליך מתחיל מחדש ונמשך לאורך שנות הפוריות.

בתחילה, אין ביוץ במרבית המחזורים. גם שנתיים לאחר מנרכה, 85% מהמחזורים מתרחשים ללא ביוץ. לכן אי סדירות של המחזור בשנתיים הראשונות למחזור, לרוב לא מצריך בירור אלא אם דימום משמעותי, אנמיה, או כאבים משמעותיים.  

מהן אפשרויות השונות של הפרעות במחזור החודשי?

נחלק את ההפרעות למספר סוגים.

אמנוריאה (אל- וסת)

ניתן לחלק ל2 סוגים:

אמנוריאה ראשונית  – היעדר וסת עד גיל 15-16 שנים או היעדר וסת 3 שנים לאחר טלרכה (הנצת שד).

אמנוריאה שניונית – היעדר וסת למשך 3 חודשים לאחר שהיה מחזור סדיר (ונשלל הריון).

אוליגומנוריאה (אי סדירות)

ככלל מחזור שנמשך פחות מ-21 ימים או יותר מ-45 ימים איננו תקין אך ההגדרה משתנה בהתאם לזמן שעבר מאז הווסת הראשונה:

בשנה הראשונה – פחות מ-4 מחזורים בשנה

בשנה השנייה – פחות מ-6 מחזורים בשנה

בשנה השלישית – פחות מ-8 מחזורים בשנה

מהשנה הרביעית ואילך – פחות מ-9 מחזורים בשנה

היפרמנוריאה

היפרמנוריאה זהו דימום כבד בזמן וסת שפוגע באיכות החיים ומשפיע על המצב הגופני, הנפשי או החברתי. יכול לנבוע מתדירות גבוהה של פחות מ-21 ימים בין מחזורים, דימום ממושך של יותר מ-7 ימים, או דימום בין מחזורים.

דיסמנוריאה

דיסמנוריאה אלו כאבים שגורמים להפרעה בתפקוד ולפגיעה באיכות החיים.

היפראנדרוגניזם

היפראנדרוגניזם זה פעילות מוגברת של הורמוני מין "זכריים", שיעור יתר, אקנה יחד עם אי סדירות של המחזור החודשי.

אז בכל ההפרעות הללו יש לפנות להערכה אנדוקרינולוגית?

במקרים של אמנוריאה ראשונית או שניונית, אי סדירות של הוסת לאחר שנתיים מקבלת וסת ראשונה, או פגיעה בתפקוד ובאיכות החיים, מומלץ לפנות להערכה אנדוקרינית.

בייעוץ והחלטה משותפת ניתן למצוא פתרון או לפחות הקלה במרבית המקרים.

מה הסיבות לאי סדירות או להפרעות במחזור החודשי?

הסיבות כמובן מגוונות וביניהן:

  1. חוסר בשלות של הציר ההורמונאלי או התבגרות מאוחרת.
  2. תסמונת שחלות פוליציסטיות (PCOS).
  3. מצוקה נפשית או לחץ.
  4. פעילות גופנית אינטנסיבית עם מסת שומן נמוכה.
  5. ירידה חדה במשקל (אנורקסיה) או לחילופין עליה חדה במשקל.
  6. מחלות כרוניות וטיפול תרופתי.
  7. הפרעות הורמונאליות כמו תת פעילות של בלוטת התריס.
  8. אורגני – נובע מפגיעה מבנית מולדת או נרכשת.
  9. הפרעת במערכת קרישת הדם.
  10. תסמונות גנטיות.

כפי שניתן לראות יש סיבות רבות ומגוונות, לכן חשובה הערכה אצל אנדוקרינולוגית מומחית בתחום (אפשר גם אצל אנדוקרינולוג אבל לרוב המתבגרות נוח יותר עם רופאה אישה). בשלב ראשון חשוב להבין מה הגורם, האם נדרש טיפול, ואם כן איזה.

מה שלבי הבירור והבדיקות על-ידי אנדוקרינולוג/ית במקרה של הפרעות/אי סדירות במחזור?

  1. אנמנזה או היסטוריה רפואית – שאלות לגבי דפוס הגדילה, ההתבגרות והמחזור במידה והתחיל, תסמינים נוספים או שינויים לאחרונה באורח חיים, רקע רפואי לרבות מחלות כרוניות או תרופות, דפוס ההתבגרות במשפחה.
  2. בדיקה גופנית – מדידות משקל וגובה, בדיקת שלב ההתבגרות וסימנים נוספים כמו: אקנה, שיעור יתר.
  3. בדיקות דם כלליות – ספירת דם להערכת אנמיה, כימיה מלאה להערכת גלוקוז, תפקודי כבד, כליות, מאגרי ברזל ופרופיל שומנים, מדדי דלקת, צליאק ובמידת הצורך תפקודי קרישה.
  4. לצורך הערכת פעילות הורמונאלית נשלים פרופיל הורמונאלי מלא כולל תפקודי תריס, רמות של הורמוני מין ואנדרוגנים ("הורמוני מין זכריים" – כגון טסטוסטרון, 17 הידרוקסי פרוגסטרון ועוד).
  5. הדמייה כמו צילום כף יד לגיל עצמות ולפעמים אולטרסאונד של האגן להערכת שחלות ורחם.

אז איך מטפלים בהפרעות במחזור החודשי?

החלטה לגבי טיפול תלויה בסיבה ובחומרת ההפרעה.  

במקרים של התבגרות מאוחרת או חוסר בשלות של הציר ההורמונאלי ולאחר בירור שנמצא תקין, לעיתים נדרש מעקב בלבד, ללא צורך בהתערבות.

במקרה של מצוקה נפשית, ירידה במשקל או פעילות גופנית מאומצת, מומלץ שינוי באורח חיים, הפחתת הפעילות הגופנית, תזונה בריאה ושמירה על משקל תקין. השינויים בעצמם יביאו להסדרת המחזור.

במקרים של מחלה כרונית, הפרעה בבלוטת התריס או תרופות, טיפול במחלת הרקע או שינוי תרופתי יכולים לפתור את הבעיה.

במקרים של אי סדירות משמעותית כמו בשחלות פוליציסטיות, דימום משמעותי או כאבים שמשפיעים על התפקוד, מומלץ  טיפול הורמונאלי תרופתי. במידה ויש דימום שגורם לאנמיה, לעיתים נדרשים גם נוגדני קרישה ותוספת של ברזל.

לסיכום, הפרעות במחזור החודשי הן תופעה נפוצה בקרב נשים ונערות רבות, ונגרמות מסיבות שונות. שנתיים הראשונות מקבלת הוסת, ייתכנו הפרעות בשל חוסר בשלות של המערכת ההורמונאלית והיעדר ביוץ.

למרות שבמקרים רבים מדובר בשינויים זמניים שאינם מסוכנים, חשוב להיות מודעים לשינויים חריגים במחזור ולפנות לייעוץ רפואי כאשר מופיעים תסמינים ממושכים או חמורים. הקשבה, תשומת לב לסימנים חריגים וליווי רפואי בעת הצורך – מאפשרים לזהות בעיות מוקדם, לספק טיפול מתאים ולשפר את איכות החיים.