שריטות או חתכים – מה עושים?

שריטות וחתכים גם הם שכיחים בילדים, בעיקר בפנים, בידיים או ברגליים.

התחילו בהסתכלות על החתך – מיקום, גודל, צורה ועומק.

האם יכול להיות שגוף זר נמצא בתוכו כדוגמת זכוכית שנשברה? לאחרונה ראיתי ילדה שהחתך שלה הזדהם ולא הסתדר לאורך תקופה ממושכת, עד שהוצאה מהפצע חתיכת קרמיקה שנשברה ועפה לבפנים…

אם השריטה או החתך עמוקים או שיש לכם ספק לגבי שלמות רקמות עמוקות (כדוגמת עצבים), גשו להערכה רפואית מסודרת.

אם השוליים של החתך השטחי קרובים אחד לשני פשוט כסו החתך עם חבישה או פלסטר.

בחתכים שאינם בפנים, נסו לקרב השוליים אחד לשני ושימו פלסטר נצמד. בחתכים בפנים שקלו הדבקה כפי שנראה בהמשך.

גם כאן, יש לכסות חתכים "רטובים" גם על מנת שלא ידבקו לבגד, גם על מנת שלא יזדהמו וגם על מנת למנוע מהילד לגרד או לפצוע אותם בשנית.

מה למרוח מקומית? קראו בהמשך.

מתי מדביקים חתכים?

בגדול, אם שולי הפצע ישרים וקרובים אחד לשני, ואם מדובר באזור עם מתח נמוך (בעיקר בפנים למשל), שימוש בדבק ביולוגי לרוב עושה את העבודה, עם סיכוי החלמה והצטלקות לא פחות טובים מתפרים.

הדבק הביולוגי יוצר שכבה שקופה, אטומה וגמישה המצמידה את שולי העור ומתקלפת בהדרגה עד להיעלמות תוך כשבוע ימים.

כוויות – מה עושים?

מזכיר לכם את שלושת רמות הכוויה המפורסמות:

כוויה דרגה 1 – אודם, ללא שלפוחיות. למעשה מדובר בפגיעה רק בשכבה החיצונית של העור הנקראת אפידרמיס.

כוויה דרגה 2 –  אודם עם שלפוחיות. מדובר בפגיעה בשכבה נוספת מתחת לאפידרמיס, הנקראת דרמיס. ראו דוגמה בתמונה הראשונה שבפרק, ילדון שנכווה ביד מפלטה חשמלית.

כוויה דרגה 3 – פגיעה עמוקה בכל שכבות העור.

במקרה של פגיעה באזור מצומצם בשתי הדרגות הראשונות, ניתן לטפל מקומית בבית. במקרה של כוויה בשטח עור גדול, באזור חשוף או בכוויה מדרגה 3, יש לגשת להערכה רפואית.

האם תישאר צלקת או איך נקטין את הסיכוי שתישאר צלקת?

שימו לב שבפצעים שהם פחות מ-3 ס"מ, שטחיים, עם שוליים ישרים שלא דורשים תפירה או קירוב רב, הסיכוי לצלקת אינו גבוה.

אבל, על מנת שלא תישאר צלקת הפצע צריך להיסגר בצורה תקינה, לא להזדהם ואין לגעת בו או לקלף אותו.

זוהי הזדמנות לגזור הציפורניים של הילד על מנת שלא יגרד ויפתח הפצע.

האם אפשר להתקלח כרגיל?

בפצעים שטחיים שעליהם אני מדבר בפרק הזה אפשר לחלוטין להתקלח כרגיל ולהשתמש בסבון, גם על אזור החבלה.

אחרי המקלחת הספיגו בעדינות את המים מהאזור על מנת שיישאר יבש וכסו מחדש פצעים "רטובים" או "מפרישים".

איך נטפל מקומית באותן חבלות קלות – שפשופים, שריטות, חתכים וכוויות?

אם הפצע מזוהם, כפי שתראו בהמשך, יש מקום למריחת קרם/משחה המכילים אנטיביוטיקה ומעקב צמוד עם רופא המשפחה/הילדים.

אבל במקרים של פציעות מינוריות שאינן מזוהמות, ניתן לטפל מקומית בפצע על מנת למנוע את הזיהום (ולהוריד הסיכוי להצטלקות לא יפה).

מריחה קרם מקומי שאינו מכיל אנטיביוטיקה

יש לא מעט קרמים/משחות/תרסיסים בשוק, שמיועדים לטיפול באותן פציעות מינוריות. 

העקרונות המובילים אותנו הם שהקרם צריך להיות בעל תכונות של מניעת זיהום ושיקום העור.

דוגמאות?

קרם דרמליבור סיקה פלוס

דרמליבור הוא קרם רב שימושי לשיקום עור מגורה ומשופשף המכיל שיבולת שועל מזן ריהלבה בשילוב תרכובת נחושת ואבץ (100% רכיבים ממקור טבעי). 

מתאים לשימוש בתינוקות מגיל  לידה, ילדים ומבוגרים, כחלק מעזרה ראשונה בכל בית 

ספריי קוטלגן 

קוטלגן ספריי הוא תרסיס ייחודי המעניק אפקט הרגעה והגנה מיידי לעור למשך 6 שעות ומתאים למקרים של עקיצות ופגעי עור קלים.

מכיל 98% רכיבים ממקור טבעי. ניתן לשימוש באזור הפנים, הגוף, הקרקפת ואזורים אינטימיים חיצוניים ומתאים לשימוש בתינוקות, ילדים ומבוגרים, כחלק מעזרה ראשונה בכל בית. 

איך נזהה אם הפצע הזדהם?

סימני זיהום הם אודם, נפיחות, כאב, רגישות והפרשה שהופכת להיות מצלולה למוגלתית.

במקרים אלה גשו לרופא הילדים כי אנחנו צריכים להעלות הילוך ולשקול טיפול אנטיביוטי (מקומי או סיסטמי).

לסיכום, כמה שכיח, ככה פשוט. משהו שכולנו נתקלים בו על בסיס שבועי אצלנו או אצל הילדים. בתקווה שהעקרונות שעברתי עליהם בפרק הזה יהיו לכם לעזר.

רק בריאות.