עזרה ראשונה בפציעות קלות בילדים – שפשופים, שריטות, חתכים וכוויות

כשהיינו ילדים ומישהו היה משתפשף על אספלט היינו קוראים לפצע המגליד "חציל". אם כך, תאמינו לי שהיו זמנים שהייתי יכול לפתוח דוכן  ירקות בשוק…
כל ילד נופל כל יום זו אקסיומה ברפואת ילדים. רוב הנפילות, לשמחתנו, מסתיימות או ללא פגיעה או עם פציעות קלות כדוגמת שפשופים, שריטות או חתכים מינוריים. מטרת הפרק הקצר הזה לעבור יחד אתכם על איך מתנהגים ומה עושים במקרה של אותן פציעות קלות בילדים.
הפרק נכתב בשיתוף חברת פאדאגיס ואני מודה להם מאוד על שיתוף הפעולה.

מדוע חבלות ופציעות קלות שכיחות כל כך בילדים?

שילוב של מספר גורמים וביניהם:

# התפתחות יכולת עמידה, הליכה וריצה.

# הבנה חלקית של מה מסוכן ומה פחות מסוכן.

# רצון עז לחקור את הסביבה.

 
עזרה ראשונה בפציעות קלות בילדים - שפשופים, שריטות, חתכים וכוויות

מי בפועל מטפל ברוב הפציעות הקלות הללו בילדים?

אתם, ההורים.

בפציעות משמעותיות יותר, עם מנגנון חבלה משמעותי יותר, יש לפנות כמובן לעצה או לעזרה רפואית.

מזכיר שיש לנו פרק ספציפי באתר על חבלת ראש בילדים.

ופרק על איך מזהים שבר או נקע.

מה ההגדרה של פציעה קלה בילדים?

מתי נגמרת פציעה/חבלה קלה ומתי מתחילה פציעה/חבלה משמעותית יותר? אין הגדרה ממש ברורה.

הגדרה יפה שמצאתי ונעשה בה שימוש בפרק זה, היא שחבלה קלה היא כזו שצפויה להחלים גם בלי התערבות רפואית משמעותית, או עם התערבות קלה, לרוב על ידי אחד מהמטפלים בילד (או בגדולים יותר, הילד עצמו).

אם מדובר בפציעה משמעותית או במנגנון חבלה משמעותי, יש מקום להערכה רפואית הולמת.

במה נעזר כשאנו מעריכים חבלה בילדים?

ילדים, בעיקר כאלו שאחרי טראומה קלה, נוטים להיות כאובים ומפוחדים. במקרים כאלה הערכה טובה של חומרת הפגיעה נתקלת בקשיים.

ואז הכול טמון בגישה.

לכן, כהורה או כמטפל, יש מקום להתכופף לגובה העיניים של הילד או להשאיר אותו בחיק ההורה השני, לשוחח בקול נעים עם ההורים ועם הילד על מה שהולך לקרות, מבדיקת אזור החבלה ועד טיפול ראשוני בה, כפי שנראה בהמשך.

מי שצועק, שופך דלי מים על הראש ומחזיק את היד של הילד בחוזקה על מנת להתרשם, יפגום באיכות הטיפול שניתן לתת לאותו הילד. 

פעלו בעדינות ובאיטיות, הורידו הבגד והפרידו אותו אם צריך מהפצע לאט והימנעו מתנועות גסות ומיותרות.

במקביל, גם בפציעות קלות יש לתת את הדעת על סף הכאב. לדוגמה לפני שמטפלים בפצע ומנקים אותו, ניתן לשקול במקרים מסוימים גם מתן אנלגטיקה (שיכוך כאב) כחצי שעה לפני ההתערבות.

כמה נותנים? היעזרו במחשבון הבא.

לא לשכוח הערכה של חבלה נוספת או עמוקה יותר

זכרו. אתם כמטפלים צריכים להעריך אם יש אופציה של חבלה נוספת או עמוקה יותר על פי מנגנון החבלה והממצאים.

לדוגמה, חבלה באזור הפנים בקרבה לעין. האם עלולה להיות פגיעה עינית?

חבלה באזור הפה? האם נגרמה טראומה לשיניים? קראו פה עוד

חבלה קהה ביד – האם יש חשד לשבר?

האם נדרשת אנטיביוטיקה מניעתית אחרי חבלות מינוריות?

טיפול פומי באנטיביוטיקה לרוב לא נדרש. בהמשך נראה כיצד נכון לטפל מקומית בפצע.

יוצאי דופן הם פצעי נשיכה (קראו פה עוד) או חתך שהתלכלך בצורה יוצאת דופן (חול, ביוב וכו'). במקרים אלה גשו לרופא לחשיבה משותפת.

מה לגבי זריקת טטנוס?

לשמחתי, רוב הילדים במדינת ישראל מחוסנים כנדרש וזריקת טטנוס אינה נדרשת ברוב המקרים אחרי פציעה קלה. אבל אם הילד שלכם עוד לא השלים שלוש מנות טטנוס (גיל חצי שנה) או שאינו מחוסן, קראו בפרק הבא ובדקו כי אולי מגיע לו חיסון שלאחר חשיפה.

סוגי פציעות קלות בילדים

חבלה קהה – קומפרס חם או קר? 

מעבר לכל הנושאים שעליהם דיברנו מקודם, ישנה שאלה שעולה המון מהורים. האם לשים קומפרס חם או קר על אזור החבלה?

בזמן הקצר (שעות) שאחרי חבלה קהה ניתן לשים קומפרס קר, שהרי המטרה היא כיווץ של כלי הדם שנפגעו באזור ומניעת המשך דימום מקומי. בהמשך, אחרי כיממה מטרתנו להגביר זרימת הדם לאזור על מנת שהאזור יבריא, ולכן מומלץ לעשות קומפרס חמים.

שפשופים – מה עושים?

שפשופים שכיחים בילדים, בעיקר באזורים שיש מאחוריהם עצם בולטת בעיקר ברכיים, מרפקים ופנים. 

שפשוף ניתן לשטוף במים זורמים על מנת להסיר לכלוכים או כל מני דברים קטנים שהצטברו כדוגמת חול.

יש לכסות פצעים "רטובים" גם על מנת שלא ידבקו לבגד, גם על מנת שלא יזדהמו וגם על מנת למנוע מהילד לגרד או לפצוע אותם בשנית.

מה למרוח מקומית? קראו בהמשך.

שפשוף

שריטות או חתכים – מה עושים?

שריטות וחתכים גם הם שכיחים בילדים, בעיקר בפנים, בידיים או ברגליים.

התחילו בהסתכלות על החתך – מיקום, גודל, צורה ועומק.

האם יכול להיות שגוף זר נמצא בתוכו כדוגמת זכוכית שנשברה? לאחרונה ראיתי ילדה שהחתך שלה הזדהם ולא הסתדר לאורך תקופה ממושכת, עד שהוצאה מהפצע חתיכת קרמיקה שנשברה ועפה לבפנים…

אם השריטה או החתך עמוקים או שיש לכם ספק לגבי שלמות רקמות עמוקות (כדוגמת עצבים), גשו להערכה רפואית מסודרת.

אם השוליים של החתך השטחי קרובים אחד לשני פשוט כסו החתך עם חבישה או פלסטר.

בחתכים שאינם בפנים, נסו לקרב השוליים אחד לשני ושימו פלסטר נצמד. בחתכים בפנים שקלו הדבקה כפי שנראה בהמשך.

גם כאן, יש לכסות חתכים "רטובים" גם על מנת שלא ידבקו לבגד, גם על מנת שלא יזדהמו וגם על מנת למנוע מהילד לגרד או לפצוע אותם בשנית.

מה למרוח מקומית? קראו בהמשך.

מתי מדביקים חתכים?

בגדול, אם שולי הפצע ישרים וקרובים אחד לשני, ואם מדובר באזור עם מתח נמוך (בעיקר בפנים למשל), שימוש בדבק ביולוגי לרוב עושה את העבודה, עם סיכוי החלמה והצטלקות לא פחות טובים מתפרים.

הדבק הביולוגי יוצר שכבה שקופה, אטומה וגמישה המצמידה את שולי העור ומתקלפת בהדרגה עד להיעלמות תוך כשבוע ימים.

כוויות – מה עושים?

מזכיר לכם את שלושת רמות הכוויה המפורסמות:

כוויה דרגה 1 – אודם, ללא שלפוחיות. למעשה מדובר בפגיעה רק בשכבה החיצונית של העור הנקראת אפידרמיס.

כוויה דרגה 2 -  אודם עם שלפוחיות. מדובר בפגיעה בשכבה נוספת מתחת לאפידרמיס, הנקראת דרמיס. ראו דוגמה בתמונה הראשונה שבפרק, ילדון שנכווה ביד מפלטה חשמלית.

כוויה דרגה 3 – פגיעה עמוקה בכל שכבות העור.

במקרה של פגיעה באזור מצומצם בשתי הדרגות הראשונות, ניתן לטפל מקומית בבית. במקרה של כוויה בשטח עור גדול, באזור חשוף או בכוויה מדרגה 3, יש לגשת להערכה רפואית.

האם תישאר צלקת או איך נקטין את הסיכוי שתישאר צלקת?

שימו לב שבפצעים שהם פחות מ-3 ס"מ, שטחיים, עם שוליים ישרים שלא דורשים תפירה או קירוב רב, הסיכוי לצלקת אינו גבוה.

אבל, על מנת שלא תישאר צלקת הפצע צריך להיסגר בצורה תקינה, לא להזדהם ואין לגעת בו או לקלף אותו.

זוהי הזדמנות לגזור הציפורניים של הילד על מנת שלא יגרד ויפתח הפצע.

האם אפשר להתקלח כרגיל?

בפצעים שטחיים שעליהם אני מדבר בפרק הזה אפשר לחלוטין להתקלח כרגיל ולהשתמש בסבון, גם על אזור החבלה.

אחרי המקלחת הספיגו בעדינות את המים מהאזור על מנת שיישאר יבש וכסו מחדש פצעים "רטובים" או "מפרישים".

איך נטפל מקומית באותן חבלות קלות – שפשופים, שריטות, חתכים וכוויות?

אם הפצע מזוהם, כפי שתראו בהמשך, יש מקום למריחת קרם/משחה המכילים אנטיביוטיקה ומעקב צמוד עם רופא המשפחה/הילדים.

אבל במקרים של פציעות מינוריות שאינן מזוהמות, ניתן לטפל מקומית בפצע על מנת למנוע את הזיהום (ולהוריד הסיכוי להצטלקות לא יפה).

מריחה קרם מקומי שאינו מכיל אנטיביוטיקה

יש לא מעט קרמים/משחות/תרסיסים בשוק, שמיועדים לטיפול באותן פציעות מינוריות. 

העקרונות המובילים אותנו הם שהקרם צריך להיות בעל תכונות של מניעת זיהום ושיקום העור.

דוגמאות?

קרם דרמליבור סיקה פלוס

דרמליבור הוא קרם רב שימושי לשיקום עור מגורה ומשופשף המכיל שיבולת שועל מזן ריהלבה בשילוב תרכובת נחושת ואבץ (100% רכיבים ממקור טבעי). 

מתאים לשימוש בתינוקות מגיל  לידה, ילדים ומבוגרים, כחלק מעזרה ראשונה בכל בית 

ספריי קוטלגן 

קוטלגן ספריי הוא תרסיס ייחודי המעניק אפקט הרגעה והגנה מיידי לעור למשך 6 שעות ומתאים למקרים של עקיצות ופגעי עור קלים.

מכיל 98% רכיבים ממקור טבעי. ניתן לשימוש באזור הפנים, הגוף, הקרקפת ואזורים אינטימיים חיצוניים ומתאים לשימוש בתינוקות, ילדים ומבוגרים, כחלק מעזרה ראשונה בכל בית. 

איך נזהה אם הפצע הזדהם?

סימני זיהום הם אודם, נפיחות, כאב, רגישות והפרשה שהופכת להיות מצלולה למוגלתית.

במקרים אלה גשו לרופא הילדים כי אנחנו צריכים להעלות הילוך ולשקול טיפול אנטיביוטי (מקומי או סיסטמי).

לסיכום, כמה שכיח, ככה פשוט. משהו שכולנו נתקלים בו על בסיס שבועי אצלנו או אצל הילדים. בתקווה שהעקרונות שעברתי עליהם בפרק הזה יהיו לכם לעזר.

רק בריאות.