הכול (אבל באמת הכול) על מחלת פה וגפיים (אנטרו וירוס) בילדים

האם פה וגפיים זו מחלה מדבקת וכיצד הילדים נדבקים?

בהחלט. לרוב כשאני רואה ילד בגיל גן עם זיהום באנטרו וירוס, הוא לא המקרה הראשון ולא יהיה המקרה האחרון באותו הגן. התפרצויות שכיחות.

הווירוס עובר מאדם לאדם על ידי מגע עם הפרשות מאדם חולה לבריא. ההפרשות יכולות להיות של מערכת הנשימה (כגון נזלת ורוק) או ממערכת העיכול (צואה) כאשר תקופת הדגירה הינה 3-6 ימים.

כאשר ילד חולה במשפחה, האחאים הקטנים שלו בסיכון גם הם לחלות בזיהום דומה. הדבקה במשפחה יכולה להימנע על ידי הקפדה על הגיינה ומניעת מגע עם הפרשות החולה.

יש להדגיש שהחולה יכול להפריש הווירוס במערכת הנשימה והעיכול מספר שבועות אחרי החלמתו (1-3 שבועות במערכת הנשימה ו-7-11 שבועות בצואה). זו אחת הסיבות לכך שקשה להשתלט על התפרצות באזור גיאוגרפי מסוים.

האם הורים גם יכולים להידבק?

בגלל שההורים ראו כבר את המשפחה של הווירוסים הזו לא מעט פעמים בעבר, אם הם יודעים וזוכרים או שלא, אז הדבקה של הורים מילדים בפה וגפיים אינה שכיחה. אני רואה מקרה כזה פעם בשנה ולא יותר.

אני בהחלט רואה מקרים בגנים ובהחלט רואה מקרים של אחאים קטנים יותר שנדבקים.

כיצד יאבחן רופא הילדים פה וגפיים?

אבחנה של מחלת הפה והגפיים הינה על בסיס קליניקה וממצאים אופייניים. אין צורך, לרוב, בבדיקות מתוחכמות יותר.

אבחנה ספציפית יותר של שמו המדויק ותת הסוג של הווירוס שעשה המחלה, אינה נדרשת.

נדרשת תשומת לב מיוחדת על מנת להבדיל הנגעים בלוע מווירוס זה לזיהום בווירוס אחר (הרפס). בזיהום בנגיף ההרפס לא תופיע הפריחה האופיינית בכפות הידיים והרגליים. קראו עוד על זיהום ראשוני בהרפס וירוס.

מה הקשר בין פה וגפיים להרפס?

לכאורה אין קשר. פה וגפיים נגרם על ידי וירוס אנטרו והרפס זה בכלל וירוס אחר.

אבל, אני רואה לא מעט מקרים שבהם הפצעים בפה הגיעו בלי הפריחה האופיינית בידיים וזה בעצם זיהום בהרפס ולא פה וגפיים.

זה חבל, כי הרפס הוא וירוס שבו יש טיפול מצוין בילדים.

מציע לכם לקרוא את הפרק באתר על הרפס בלוע, על מנת לא לפספס זיהום חשוב זה שלעתים מבלבל הורים ומטפלים עם פה וגפיים.

האם יש טיפול ספציפי למחלת פה וגפיים?

לצערי לא, מדובר בטיפול תומך בלבד. 

לא משנה מה מבטיחים לכם, אין טיפול אמיתי שעוזר למעט הורדת החום והפגת הכאב (משככי כאבים ומוריד חום).

הטיפול מכוון גם להחזרת הידרציה על מנת שהילד לא יתייבש. יש לנסות ולהקפיד על שתיה מרובה (במקרים רבים אפילו עם מזרק, לאט לאט) בעיקר בילדים עם פצעים רבים בפה. הילדים יכולים לאכול מה שרוצים ומוכנים, בתנאי שלא גורם להם לכאב.

הפצעים בעור – לרוב אינם מסובכים ואינם משאירים צלקות.

מה לגבי חלב לא מפוסטר (חלב עיזים) כטיפול בפה וגפיים?

שטויות במיץ עגבניות ואני ממליץ לא להתפתות. גם אם תישבעו לי שזה עזר לדודה של סבתא שלכם, אני אגיד לכם שהמחלה לרוב עוברת אחרי 4 ימים עם או בלי השפרצה של חלב מעטיני העז לפרצוף של הילד.

מה לגבי טיפול אנטיביוטי בפה וגפיים?

טיפול אנטיביוטי אינו נדרש אלא רק במקרים שבהם הרופא יחשוב על זיהום חיידקי משני (לא שכיח).

מה לגבי ארטיקים כטיפול בפה וגפיים?

כפי שאמרתי מקודם, הטיפול הוא תומך בלבד ואין שום תרופה.

אם ילד עם פצעים בפה שלא אוכל ולא שותה רוצה ללקק קרטיב אסקימו לימון בחמישה שקלים מהסופר. אין יותר טוב מזה.

מוצרים אחרים, חלקם דומים, חלקם עם שמות יפים ושעולים הרבה כסף – חבל על הזמן שלכם ועל הכסף שלכם. גם את השכנה נשבעה שזה עשה טוב לילד שלה.

אשאל שוב – חלב עיזים?

אענה שוב. שטויות במיץ עגבניות. אפילו מסוכן.

האם יש סיבוכים למחלת פה וגפיים בילדים?

למרות שכל סיבוך אפשרי תואר אחרי מחלת הפה וגפיים (מזיהום חיידקי משני ועד מעורבות מערכת העצבים המרכזית) ברוב רובם של המקרים המחלה אינה נעימה אבל עוברת ללא סיבוכים.