08/11/2023

אימפטיגו בילדים

פרק סופר בסיסי ברפואת ילדים מכיוון שזהו הזיהום העורי השכיח ביותר בילדים. בנוסף, נראה לי שבחודשים האחרונים כמעט כל ילד שני במדינת ישראל סבל מאימפטיגו עקשן.

אבל רגע. אני מרגיש שאימפטיגו זה פרק שבו לכם ההורים יש המון מה לעשות ולתרום, זה לא דלקת ריאות שצריך בה סטטוסקופ ולא דלקת אוזניים שצריך בה אוטוסקופ. הורה נבון, שיקרא ויבין, ישכיל, יחד עם רופא הילדים, לתת לילד שלו אפשרויות טיפול יותר טובות.

אז יש לנו באתר שלושה פרקים רלוונטיים:

פרק על זיהומי עור חיידקיים, בקישור הבא – אימפטיגו הוא סוג אחד של זיהומי עור חיידקים ולכן נקרא לפרק ההוא, פרק מבוא.

פרק על אימפטיגו – הפרק שאתם קוראים עכשיו. הבסיס.

פרק על זיהומי עור חוזרים, בקישור הבא – הפרק הזה מוקדש לאותם מקרים שבהם הזיהום העורי, בעיקר אימפטיגו, חוזר באותו ילד או בילדים אחרים במשפחה. זהו פרק למקרים עקשניים והוא יהיה קצת מתקדם יותר.

אז בחרו לכם את הצורך ואת סדר הקריאה שלכם וביחד נבין מה זה אימפטיגו ואיך נפטרים ממנו.

איזה סוגים של אימפטיגו יש?

כבסיס יש להכיר שני סוגים של אימפטיגו ולהבדיל ביניהם:

אימפטיגו לא בולוסי (לא שלפוחיתי) – נגרם בעיקר על ידי חיידק שנקרא סטאפילוקוקוס אאורוס (סטאפילוקוקוס זהוב) אבל גם על ידי סטרפטוקוקוס מקבוצה A. אותו סטרפטוקוקוס שגורם לדלקות גרון בילדים, אם כי כאן הוא מזהם את העור.

אימפטיגו שלפוחיתי (בולוסי) – תמיד נגרם על ידי זני מיוחדים של סטאפילוקוקוס אאורוס שמפרישים רעלנים, שבעזרתם יש פגיעה בעור ונוצרת שלפוחית מקומית.

מדוע חשוב ההבדל? בעוד שהסוג הראשון כמעט תמיד מתחיל באזור של טראומה מקומית לעור (עקיצה, שפשוף, אבעבועות רוח, כוויות ועוד) אז בסוג השני הילד פשוט קם בבוקר עם שלפוחית מזוהמת שההורים לא מבינים מהיכן הגיעה. בנוסף, הטיפול בשני הסוגים שונה.

מהיכן מגיעים החיידקים לעור הילדים?

מגיל לידה לכולנו יש חיידקים רבים על פני העור ובהם גם שני החיידקים האמורים. אצל ילדים הנשאות על העור של שני החיידקים הללו היא בכמות גדולה יותר. העברה של חיידקי עור בין ילדים היא שכיחה ואז אם ביום אביבי אחד הילד שלכם התחכך בגן עם ילד שעל עורו יש סוג מסוים של סטאפילוקוקוס אז החיידק החדש על העור של הילד שלכם עלול להביא לאימפטיגו.

האזור שבו הנשאות היא בכמות גבוהה ביותר של סטאפילוקוקוס הוא באזור הנחיריים של הילד. לרוב, הילד מחטט באף ומעביר את החיידק לשאר המקומות האחרים בגוף. לגבי סטרפטוקוקוס, הנשאות היא לרוב על העור בלבד, והרכישה של החיידק שמתיישב על העור של הילד התרחשה בדרך כלל כ-10 ימים לפני הופעת הנגעים.

איך נראים נגעי אימפטיגו?

אימפטיגו לא בולוסי – לרוב על פצע שכבר קיים נראה אזור צהבהב (צבע דבש) עם אודם מקומי סביבו, קוטר של עד 2 סנטימטר. לעתים מגרד. ראו תמונה ראשונה.

אימפטיגו בולוסי – שלפוחית עם תוכן צלול שהגג שלה מתבקע מהר ומשאיר אזור עגול רטוב ומודלק, לעתים בצבע דבש. ראו שתי התמונות בהמשך.

אז מהם ההבדלים העיקריים בין שני סוגי האימפטיגו?

בבקשה טבלה.

	לא בולוסי	בולוסי
חיידק מחולל	לרוב סטאפילוקוקוס	תמיד סטאפילוקוקוס
שכיחות	70%	30%
גיל הילדים	ילדים קטנים	תינוקות וילדים קטנים
מיקום בגוף	לרוב באזור הפנים והגפיים	פנים, טוסיק וגפיים
האם קורה על אזור של טראומה מקומית?	כן	לרוב לא
טיפול	לרוב טיפול מקומי עם או בלי דהקולוניזציה	לרוב טיפול סיסטמי עם או בלי דהקולוניזציה

מהם הסיבוכים של אימפטיגו בילדים?

לרוב אין סיבוכים סיסטמיים מעבר לזיהום המקומי שהוא לא נעים כשלעצמו. במקרים לא שכיחים יש החמרה של הזיהום המקומי ולעתים יצירת אבצס מקומי.

שכיח לראות זיהום חוזר באותו ילד או בילדים אחרים בבית, אבל על זה בפרק של הזיהומים החוזרים.

מהו הטיפול בכל סוג אימפטיגו?

ההחלטה במי לטפל וכיצד תלויה באופי הנגעים, במיקום שלהם ובמספרם.

במקרים של אימפטיגו לא בולוסי, במיקום מצומצם, לרוב ניתן לטפל במשחה אנטיביוטית מקומית המכסה החיידקים האמורים. ראו בקישור.

במקרים עקשניים ניתן להוסיף לטיפול גם דהקולוניזציה, יוסבר בהמשך.

במקרים של זיהום מקומי משמעותי והתפשטות של הזיהום, ניתן לשקול טיפול באנטיביוטיקה מתאימה, דרך הפה, המכוונת גם היא כנגד שני החיידקים הפושעים שגורמים לאימפטיגו.

באימפטיגו בולוסי הגישה מעט יותר אגרסיבית מכיוון שגם אם נטפל מקומית כמו שצריך עדיין הימצאותו של החיידק הספציפי הזה על עורו של הילד תביא להימשכות הזיהום ולרוב יופיעו פצעים גם במקומות אחרים.

לכן בהרבה מהמקרים יינתן במקביל גם טיפול אנטיביוטי של שבעה ימים באנטיביוטיקה מתאימה. באם התחלתם טיפול אנטיביוטי פומי, לרוב אין מקום גם לתוספת של משחה אנטיביוטית מקומית.

גם כאן במקרים עקשניים, או בחזרה של הזיהום או בהימצאות של הזיהום במספר ילדים בבית, יש מקום לשקול טיפול שנקרא דהקולוניזציה. על דהקולוניזציה ניתן לקרוא בקישור הבא.

במקביל לכל הטיפולים האמורים יש למנוע גרד אצל הילד. הגרד לרוב מופיע בעיקר בשלב שבו הנגעים מתייבשים (ולמעשה נרפאים), והילד מחמיר עם הגרד את הפצעים ואת הזיהום. פצע שילד מחטט בו ונפתח מספר פעמים הוא גם פצע שעלול להשאיר צלקת. אז גזרו לילד את הציפורניים והתייעצו עם רופא הילדים לגבי טיפול להורדת הגרד.

האם צריך לעשות תרבית או משטח חיידקי מהנגעים?

במקרה ראשון, לא.

במקרה של זיהום שלא מסתדר, או במקרה של אימפטיגו עקשן/חוזר, יש לשקול. בכל מקרה את זה תקראו בפרק למתקדמים.

מה לגבי ארועים חוזרים של אימפטיגו?

נושא חשוב וראוי לדיון. לא מעט פעמים אני רואה ילדים שסובלים מחזרה של אימפטיגו, או משפחה שבה מספר ילדים נגועים בשרשרת של הדבקות.

לכן, אם הילד שלכם סובל מארוע חוזר, אני קיראו הפרק הבא, הדן בדיוק במקרים הללו של זיהומי עור חוזרים.

האם אימפטיגו מדבק?

כן, אימפטיגו מדבק מאוד באותו גן ילדים או באותו בית, ומי שנדבק בדרך כלל זה ילדים בני אותו גיל או קטנים יותר. לרוב ההורים פחות נדבקים (אם כי ראיתי לא מעט מקרים של אבא או אמא עם זיהום נלווה). ההדבקה היא על ידי מגע אבל גם על ידי שימוש בכלי מיטה, מגבות ובגדים משותפים.

מתי יכול לחזור לגן ילד עם אימפטיגו?

ככתוב בחלק באתר שמדבר על חזרת ילדים למוסדות חינוך, אזי ניתן לחזור למוסד החינוכי כיממה אחרי התחלת טיפול אנטיביוטי הולם ובתנאי שכל הנגעים שפתוחים או מפרישים הינם מכוסים.

לסיכום, מחלה מאוד שכיחה בילדים. לעתים הזיהום עקשן ולכן ניהול מוקדם ומדויק יעזור ממש להיפטר מהחיידקים הללו ויקטין התחלואה בילדים.