קשה לקבוע באופן גורף טיפול לכל הילדים בכל הזיהומים. זאת מכיוון שכל מקרה שונה מהקודם לו. 

הטיפול תלוי במספר גורמים לרבות הימצאות סימפטומים סיסטמיים ומקומיים כמו גם פקטורים שונים רבים כמו מצב בריאותו של הילד קודם למחלה זו. למטרת הדוגמה, ברור שבפוליקוליטיס אעדיף לטפל באנטיביוטיקה מקומית למריחה בעוד בצלוליטיס עם חום 39 אבחר באנטיביוטיקה דרך הפה (ולעתים דרך הווריד).

אבל יש חשיבות בהכרת האופציות הטיפוליות והעקרונות:

קומפרסים – קומפרס חמים תמיד טוב לעשות באזור עם דלקת. זה גם יכול לרכך אזור עם אבצס ולהביא לניקוז טוב יותר של מוגלה אם יש. עוד יותר טוב יותר מקומפרס חמים זה להשרות האיבר המודלק במים עם חומר אנטיספטי כלשהו.

ניקוז פשוט (לחיצה), חצי כירורגי (מחט) או כירורגי (סכין) – זיכרו חוק יסוד ברפואה. לרוב, אבצסים צריכים להיות מנוקזים כראוי על מנת שיראה שיפור במצב האיבר או הילד. זאת אומרת שאם יש שק של מוגלה שלא התנקז, לרוב לא יעזור למרוח אנטיביוטיקה מקומית או לתת אנטיביוטיקה דרך הפה. זה יכול להרגיע התהליך אבל לרוב לא לרפא. עכשיו, אני לא מציע להורים להסתובב עם סיכות בבית ולהתחיל לפתוח אבצסים, זה לא לעניין. אבל אחרי אמבטיה חמימה וריכוך העור, ניתן ללחוץ בעדינות על האזור המודלק על מנת לראות אם פורצת מוגלה, מה שיכול מאוד להקל בכל זיהום עור. 

ברור שניקוז עם מחט או סכין חייב להיעשות על ידי רופא מומחה.

אנטיביוטיקה מקומית -  עם או בלי פלסטר, טובה מאוד לזיהומים שטחיים ממוקדים. פחות עוזרת ולא יכולה לעולם להיות טיפול יחיד בזיהומים עמוקים משמעותיים כדוגמת צלולטיס, אריזיפלס או אבצס. כאשר יש חשש שהילד ימרח את המשחה האנטיביוטית על הבגדים או על המצעים, יש לכסות האזור בפלסטר לפחות שלוש פעמים ביום על מנת לתת הזדמנות למשחה לפעול.

אנטיביוטיקה סיסטמית – במקרים מסוימים אין צורך כלל בטיפול באנטיביוטיקה סיסטמית, לדוגמה פרוניכיה. במקרים אחרים לרוב כן נשתמש באנטיביוטיקה סיסטמית, לדוגמה בצלוליטיס. לכן, בכל מקרה של זיהום משמעותי, בטח ובטח אם יש חום גשו לרופא מטפל לשקילת טיפול אנטיביוטי סיסטמי. זכרו, שאנטיביוטיקת הבחירה היא צפלוספורינים מדור ראשון (צפורל או צפוויט). אם נרשם לכם משהו אחר, שאלו למה. יש לזכור שבמקרים משמעותיים יכול הרופא גם להמליץ על טיפול אנטיביוטי תוך ורידי באשפוז. משך הטיפול האנטיביוטי משתנה ממקרה למקרה והטווח הוא 5-14 יום במרבית המקרים.