מוות בעריסה

אין, לא היה, ולא יהיה משהו שמפחיד יותר הורים מצמד המילים הללו. כל כך מפחיד לחשוב על זה, עד שלעתים מעדיפים לא לקרוא בכלל על נושא זה.

אבל היות ויש דרכי מניעה ברורות ומתוקפות, חובה על כל ההורים של תינוקות מתחת לגיל שנה לקרוא וליישם.

באנגלית המונח לא פחות מפחיד – sudden infant death syndrome או בקיצור SIDS.

ההגדרה היא אירוע מוות פתאומי ולא מוסבר של תינוק עד גיל שנה בשנתו.

מעניין, אבל ההגדרה המדויקת דורשת יותר מסתם "אין הסבר" אלא הליך של נתיחה אחרי המוות ובדיקה פלילית של אזור המוות. אני מניח שמטרת הנתיחה שאחרי המוות הינה לזהות סיבות רפואיות לאירוע שקרה לרבות מומים מולדים, זיהומים או התעללות. מטרת הבדיקה של אזור המוות דומה.

כמובן שבישראל ברוב המקרים זה לא מתבצע.

למרות ירידה משמעותית במספר המקרים בארצות הברית החל משנת 1992 (השנה בה החל קמפיין לשינה על הגב), זוהי עדיין הסיבה השכיחה ביותר למוות של תינוקות בין הגילאים חודש לשנה (כ-1500 מקרים כל שנה בארצות הברית, לפני 1992 היו 7000 מקרים כל שנה). בישראל מתים בכל שנה כמה עשרות תינוקות מסיבה זו.

עוד מבחינת הגדרות: יש היום הפרדה בין SIDS לבין מצבים רפואיים דומים לרבות מצבי חנק במיטה ועוד. לעתים השם הכוללני הוא sudden unexpected infant death (SUID) אולם למטרת מאמר זה, והיות ויש חפיפה רבה בין המצבים ובעיקר בין דרכי ההימנעות משני המצבים, יאוחדו הגדרות אלה ואדבר רק על SIDS.

האם יש משהו רפואי שונה בילדים עם SIDS לעומת ילדים אחרים?

בנתיחות שלאחר המוות ובהרבה מודלים מחקריים נמצאו אין סוף משתנים רפואיים – אנטומיים, ביוכימיים, אנדוקרינולוגיים, נוירולוגיים, גנטיים ומה לא השונים בתינוקות אחרי SIDS לעומת ילדים בריאים.

מנסיון ברפואה, כאשר מוצאים המון (בעצם יותר מדי) סיבות למצב רפואי יחיד, אז ברור שאין משהו ספציפי רפואי אצל אותם ילדים. בנוסף, אין היום בנמצא בדיקה או טסט שניתן לעשות מראש בילדים, לשים את האצבע ולהגיד שהילד הזה הוא בסיכון יתר (או פחות).

האם יש משהו סביבתי שונה בילדים עם SIDS לעומת ילדים אחרים?

בהחלט כן. פה אפשר כבר להתחיל לדבר על גורמי סיכון, אותם ניתן לחלק לשתי קבוצות: גורמים שלא ניתנים למניעה וגורמים שניתנים למניעה.

לא ניתנים למניעה:

גורמים גנטיים – נמצאו גורמים גנטיים רבים הקשורים, ברמה המחקרית וברמה הקלינית, למוות בעריסה. גנים הקובעים פעילות תעלות מלחים בלב, גנים הקשורים להפרשת סרוטונין, לדלקת ולמערכת העצבים האוטונומית. אולם, בשלב הזה אין המלצה לבדיקה מסוימת בילדים שיכולה לבדוק מי בקבוצת סיכון ומי לא. בסופו של דבר, ניתן להגיד כי אולי פרהדיספוזיציה גנטית, בשילוב גורמים סביבתיים וגורמי סיכון (שינה על הבטן) מביאים למוות בעריסה.

מצב סוציואקונומי – מוות בעריסה קורה בכל השכבות הסוציואקונומיות אולם שכיח יותר בשכבות סוציאקונומיות נמוכות.

גיל – מוות בעריסה שכיח יותר בתינוקות בגילאים 1-4 חודשים, ורוב האירועים קורים עד גיל חצי שנה.

עונה – מוות בעריסה שכיח יותר בחורף, יתכן בגלל חימום יתר של החדר, שימוש בשמיכות או זיהומים נשימתיים וירליים.

מיגדר – מוות בעריסה שכיח יותר בבנים מאשר בנות (ב-30-50%).

אחאים של תינוקות שעברו מוות בעריסה – בקבוצת סיכון.

זיהומים – זיהומים פשוטים, לרוב וירליים המערבים מערכת הנשימה העליונה (צינון פשוט) נמצאו כגורם סיכון למוות בעריסה. זו אולי אחת הסיבות שיש יותר מקרים בעונת החורף.

ניתנים למניעה:

גורמים הקשורים להריון – מספר גורמים תוך רחמיים הוכחו כמעלים סיכוי למוות בעריסה, חלקם ניתנים למניעה וחלקם פחות. ביניהם: מעקב הריון דל, משקל לידה נמוך, פגות ועוד.

עישון – יש קשר מג'ורי בין חשיפה לעשן סיגריות בהריון לבין מוות בעריסה. אחרי ירידת שכיחות מוות בעריסה בשל חזרה לשינה על הגב, תינוקות של נשים שעישנו בהריון, הם בעלי סיכון של פי 4 למוות בעריסה. כמו כן, יש גם קשר עצמאי לעישון של האב בעת ההיריון.

בנוסף, יש משמעות גם לחשיפה לעשן סיגריות אחרי הלידה. תינוקות שהיו חשופים לעשן סביבתי רק אחרי הלידה (לא בעת ההיריון) הם בקבוצת סיכון של פי 2. ישנו קשר לכמות האנשים שמעשנים בסביבתו של התינוק ולכמות הסיגריות. בקיצור, לכל ההורים (האימהות והאבות) שחשבו לעשן בהריון או אחרי הלידה – חליק ז'נטיל כמו שאמרו פעם. לא מתאים.

שימוש בסמים ואלכוהול –  שימוש בסמים בהריון או אחרי הלידה קשור לעליה משמעותית בשכיחות מוות בעריסה. לגבי אלכוהול – קשה קצת יותר להוכיח, אבל הקשר הוא דומה. שימוש בגראס? במחקר מניו-זילנד הוכח שעישון קנביס אימהי בלילה (לא ביום דרך אגב…) מעלה שכיחות מוות בעריסה פי 2.

תנוחת השינה – שכיבה על הבטן היא גורם סיכון מרכזי למוות בעריסה בתינוקות. הסיכון אפילו גובר בתינוקות שבאופן רגיל ישנים על הגב והושכבו בלילה נתון על הבטן. ממצא זה מדגיש את החשיבות בשינה על הגב גם למטפלים מזדמנים יותר של התינוק שאינם ההורים לרבות מטפלים בבית או במעונות.

מה לגבי שינה על הצד? סיכוי של פי שתיים משינה על הגב. בילדים שעוברים במהלך הלילה משינה על הצד לשינה על הבטן הסיכון גבוה עוד יותר.

הורים רבים בטוחים ששינה על הגב מעלה שכיחות של בעיות רפואיות אחרות, מבעיות שינה ועד הקאות. זה ממש לא נכון. ההפך, לתינוקות שישנים על הגב יש פחות חום בגיל חודש, פחות בעיות שינה בגיל חצי שנה ופחות זיהומי אוזניים בגיל הצעיר.

על מנת לחזק את שרירי חגורת הכתפיים ולקדם ההתפתחות בתינוק שישן על הגב, יש להקפיד על זמנים מסוימים של השכבת תינוקות בעירנות על הבטן.

סביבת השינה של התינוק – מצע שינה רך לרבות כריות רכות, שמיכות עבות, צעצועים רכים או בובות מפרווה ועוד – כל אלו נמצאו כגורם שמגביר שכיחות מוות בעריסה. אם רוצים להרים את ראשו של התינוק, במקרים של ריפלוקס או צינון, יש לעשות זאת רק על ידי הנחת שתי אנציקלופדיות מתחת לרגלי המיטה הקדמיות ויצירת זווית שינה אחת לכל המיטה (לא באמצעות כריות או משהו דומה בתוך המיטה).

יש לכסות את מזרן המיטה בסדין הדוק ולכסות התינוק בשמיכה הדוקה ולהצמידה לקצה המיטה בגובה האגן.

אין להשתמש במגני ראש או מגני מיטה.

חימום סביבת התינוק – טמפרטורה גבוהה מדי בחדר השינה או הלבשה ביתר (לרבות כיסוי ראש) נמצאו כגורמי סיכון למוות בעריסה. הטמפרטורה המומלצת הינה סביב 22 מעלות. הטמפרטורה מחוץ לחדר אינה גורם סיכון.

שינה משותפת באותה המיטה – שינה משותפת עם ההורים (או אחאים) באותה המיטה או על ספה/כורסא, מהווה גורם סיכון משמעותי למוות בעריסה. לעומת זאת, שינה משותפת באותו החדר, במיטה נפרדת כמובן, מורידה סיכון למוות בעריסה.

תזונת התינוק – הנקה נמצאה כגורם מגן ממות בעריסה (מורידה שכיחות ב-45%).

שימוש במוצץ – הרדמה עם מוצץ נמצאה כמורידה שכיחות במרבית המחקרים. אפקט מגן זה ממשיך גם אם המוצץ נפלט במהלך השינה (רוצה לומר שאין צורך להחזיר המוצץ לפה אחרי ההירדמות באם נפלט).

חיסונים – שכיחות מוות בעריסה גבוהה יותר בילדים שאינם מחוסנים מאשר במחוסנים, אם כי יתכן שהקשר אינו ישיר אלא ממוסך על ידי ערפלן נוסף הקשור לילדים לא מחוסנים. בילדים מחוסנים כראוי לא נמצא קשר בין מוות בעריסה למועד החיסונים.

פגות – פגים נמצאים בקבוצת סיכון למוות בעריסה עם קשר כמעט ישיר לשבוע הלידה. ככל שהפגות קיצונית יותר, כך עולה רמת הסיכון. נמצא כי פגים ישנים יותר על הבטן, גם אחרי השחרור מבית החולים. אבל בעוד שבבית החולים (בפגיה לצורך העניין) היו מנוטרים, בבית הם לא. עם זאת, השכיחות גבוהה יותר גם בפגים שישנים על הגב.

האם מכשירי ניטור ביתי מומלצים?

לא.

אין אף מכשיר הנמכר בשוק ואשר מנטר שינה בצורה זו או אחרת בתינוקות שהוכח כמוריד שכיחות מוות בעריסה. גם אם כולנו השתמשנו במוניטורים/סנסורים מסוגים שונים, בסופו של דבר הם לא עוזרים, ולעתים אפילו מלחיצים.

כולנו עברנו דרך מכשירים שכאלה, וככל הנראה זה משהו שיהיה קשה לשרש (כי מאחוריו אמוציות שקשה לשנות), אזי יש לי 2 המלצות להורים שרוצים להשקיע כספם במכשירים הללו:

1. קיראו בעיון מסמך זה, אמצו את כל דרכי המניעה. אחר כך קנו מה שאתם רוצים.

2. מנסיון כרופא שעבד במיון, כאשר המכשיר מצפצף, אני מציע לגשת לחדר של התינוק, לפתוח האור וקודם כל להסתכל על התינוק, בעיקר על הצבע שלו ועל תנועות הנשימה באזור בית החזה. לרוב תגלו תינוק נינוח, עם צבע גוף תקין ושנושם (בית החזה שלו עולה ויורד כראוי). רוב הצפצופים הן אזעקות שווא שלעתים מלחיצות ההורים וגורמות להם לעשות שטויות.

אז איך להוריד שכיחות מוות בעריסה?

האיגוד האמריקאי לרפואת ילדים קבע מספר כללים ששמירה עליהם תוריד שכיחות מוות בעריסה. לכללים אלו הוספתי מהנחיות משרד הבריאות שלנו.

אלו הכללים:

  1. שינה על הגב בלבד. לא על הצד, לא על הבטן. רק על הגב.
  2. שינה על מצע קשיח בלבד. אין לשים תינוקות לישון על ספה, כורסא, מיטות מים, מושבי מכוניות, עגלות וכדומה.
  3. הנקה מומלצת גם להורדת שכיחות מוות בעריסה. יתרונות הנקה נוספים ניתן למצוא כאן.
  4. המלצה לשינה בחלל משותף עם ההורים, במיטה ומזרן העומדים בסטנדרטים בטיחותיים ארציים (תו תקן). אם התינוק מובא למיטה למטרת הרגעה או האכלה, יש להחזיר אותו לשינה בנפרד בתום פעולה זו.
  5. יש להימנע מלשים בעריסת/מיטת התינוק כריות רכות, שמיכות עבות, צעצועים רכים או בובות מפרווה.
  6. יש לכסות את מזרן המיטה בסדין הדוק ולכסות התינוק בשמיכה הדוקה ולהצמידה לקצה המיטה בגובה האגן.
  7. אין להשתמש במגני ראש או מיטה.
  8. הימנעו מהלבשה וחימום יתר – הטמפרטורה המומלצת בחדר הינה סביב 22 מעלות.
  9. יש להציע מוצץ לפני השינה. במידה ונפלט אחרי ההירדמות אין חובה להחזירו. בתינוקות יונקים ניתן לשקול הצגת המוצץ רק אחרי ביסוס ההנקה.
  10. יש להימנע מעישון בהריון או עישון בסביבתו של התינוק אחרי הלידה.
  11. מומלץ מעקב הריון סדור.
  12. יש להקפיד על חיסוני שיגרה.

לסיכום:

אני מצפה מכל אחד מההורים שקוראים את המאמר הזה שיישמו את ההנחיות.

ובמידה וכך, ניתן לחייך, ראו הסרטון המצורף…