מה אם הם יתמכרו עוד יותר לסוכר וזה רק יגביר את הרצון שלהם למתוק?

הם לא. חשוב לאפשר לילדים לקחת חלק מההווי הטבעי של החג, מהפעילות בגן או בביה"ס ולחוות את המתוקים בשפע בדיוק כמו שהם. הילדים עשויים להפתיע אתכם, לקבל כמה סוכריות ואז לשמור את השאר או פשוט לאבד עניין לגמרי. ככל שנהיה יותר נינוחים ורגועים לגבי זה, כך גם הם יהיו יותר.

מה אם הממתקים ימלאו אותם עד כדי שזה יבוא על חשבון הארוחה המזינה שלהם?

האחריות שלכם איננה משתנה. אתם עדיין אחראים על מה, מתי ואיפה הילדים אוכלים. ולכן, המשיכו להגיש ארוחות מזינות כרגיל בחג, בדיוק כמו בכל יום אחר. במקביל התאימו את הציפיות שלכם ואת שעת הארוחה לאירועי היום.

האם החשש שלנו מוצדק?

רבים מהפחדים שלנו מבוססים על החוויות שלנו כילדים. לרבים מאתנו נאמר שאם נאכל יותר מדי ג'אנק פוד או ממתקים, נהרוס את השיניים, נעלה במשקל, נהיה לא בריאים… מה עוד?! המסרים האלה יצרו מחשבות והתנהגויות מופרעות לגבי אכילה ודימוי גוף. אלו דפוסים דוריים, מסרים ואמונות שיש לנו את הכוח לשנות עם הילדים שלנו.

אנחנו יודעים טוב יותר עכשיו – אנחנו יכולים למעשה לעצור את המעגל הזה של מחשבות מופרעות סביב פינוקים וקינוחים.

מטרת העל בחג הזה, ובכלל, היא לגרום לילדים להיות רגועים ונטרליים לגבי ממתקים וחטיפים. זוהי התמונה הגדולה. אנחנו רוצים שהם ייחשפו אליהם (כי אין לנו שליטה על כך) ויוכלו להתמודד איתם. 

אז הנה כמה נקודות על מנת לנסות לעשות זאת בדרך הטובה ביותר:

קראו לממתקים ולחטיפים בשמם

לקרוא לממתקים וחטיפים "ג'אנק פוד", "שטויות" או ״זבל״ רק יוצר עבורם יותר פיתוי, התרגשות וציפייה. תיוג מזון יכול גם ליצור מצב שבו ילדים מתייגים את עצמם… אם הם אוכלים "מזונות רעים", האם זה הופך אותם ל"רעים"? ילדים חושבים במונחים קונקרטיים. הם עלולים לייחס ערך מוסרי למאכלים, ולעצמם, אם זה נעשה באופן קבוע.

איזון

המשיכו להגיש ארוחת בוקר/ערב מזינה ומאוזנת בדיוק כמו בכל יום אחר. זה לא אומר שהם לא יאכלו מהממתקים, אבל לפחות הם יקבלו גם וגם. זה עשוי לעזור לווסת קצת יותר מה וכמה הם מכניסים לפה, אם הבטן שלהם לא מאוד רעבה כרגע.

סינון

כשהם חוזרים הביתה, שפכו את כל משלוחי המנות על השולחן, ובקשו מהם למיין את הממתקים שלהם ולהפריד בין "אני חייב את זה" לבין ה"סתם ממתק". 

כאן, המטרה היא ללמד אותם ליהנות ממאכלים שהם באמת אוהבים, ולהיות בררנים במה שמעבר. לא נרצה שהם יאכלו את הממתקים רק בגלל שהם ממתקים. אולי הם יחליפו עם אחיהם, אולי נציע לתרום את ה'פחות שווים', או להחליף אותם במשהו אחר כמו צעצוע קטן.

כמובן שחשוב לסמן את הממתקים לפי בטיחותם ולהתאים את הממתקים לגיל הילד (כפי שנראה במאמר הדן על בטיחות במזון בילדים, בקישור הבא).

אפשרו להם ליהנות, אבל על אמת

במקומות שאין לנו שליטה, כמו בגן או בעדלאידע, תנו להם לאכול מה וכמה שהם רוצים, בלי להיכנס לכל ביס שהם לוקחים. אולי תופתעו לטובה ואולי לא, אבל אין לכם השפעה על כך. להגיד להם מראש לבחור משהו אחד או לא לאכול ממשהו אחר רק יעמיד אותם במצב בעייתי יותר ויהווה סוג של מבחן בלתי אפשרי, כשגם הילד וגם אתם תתאכזבו אם הוא לא יעמוד בו.

אל תתחפשו בחג הזה לשוטר הרע

אם אתם לוקחים אחריות על אוסף הממתקים ואתם אלה שמחליטים מתי וכמה אפשר לצרוך, אתם שולחים את המסר שאי אפשר לסמוך עליהם. במילים אחרות, זה לא מלמד אותם איך למתן את צריכת החטיפים, אלא להפך.

כמובן שככל שמדובר בגילאים צעירים יותר, יש מקום להתערבות הורית.

צרו דוגמה חיובית יחד עם הילדים

כולנו נדרשים להכין משלוח מנות לאחרים, במסגרת זו או אחרת. בחרו בחוכמה, יחד עם הילד, מה רוצים שיהיה במשלוח והראו לו איך אפשר לעשות בחירות מאוזנות ונכונות יותר. 

זו ההזדמנות, על פי גילו של הילד, גם להסביר יחד על מזון מעובד ומתועש. קבלו טיפים בקישור הבא.

תנו להם לטעות 

כמונו, ילדים לומדים מטעויות, ועד כמה שזה מרגיז אותנו ההורים לראות את הילדים שלנו מתמוגגים מפינוקים, בסופו של דבר, גם אנחנו כאלה וצריך לאפשר. אל תגרמו להם להרגיש רע עם זה, אלא תהיו סקרנים והביעו הזדהות והבנה. הרי לכולנו קשה לעמוד מול הפרוסה הנוספת בעוגת השוקולד החמה…

אם הם חשים ברע, תשאלו למה הם חושבים שהם מרגישים כך? ומה לדעתם יכולה להיות הדרך הטובה ביותר להימנע מכך בפעם הבאה. היזהרו לגבי האופן שבו אתם ניגשים לשאלות הללו… איננו רוצים להגיע בגישת "אמרתי לך". זה לא תורם, לא מקדם ולא יעיל.

לסיכום ובשורה התחתונה, תיהנו מהחג ואפשרו גם להם ליהנות ממנו. אלו כמה ימים שעוברים. ועוד שניה פסח…

חג שמח!