אבל הילד בריא עכשיו ואין לו מחלת כלי דם, למה לעשות שינוי?

בשפה פשוטה – מכיוון שאתם רוצים שהילד שלכם יגדל להיות גם מבוגר בריא.

בשפה יותר רפואית – הרגלים נכונים הם קריטיים לשמירה על הבריאות הכללית ולהפחתת הסיכון למחלות לב וכלי דם בעתיד. לכן לא הגיוני להתעלם ולהגיד שכרגע הילד בריא ולכן 'נחשוב על כך אחר כך'. 

העבודה הקשה חשובה מאוד במניעה.

מה הציפיה שלנו משינוי תזונה בילדים עם היפרליפידמיה? 

אנחנו רוצים שהתערבויות תזונתיות בקרב ילדים ובני נוער עם היפרליפידמיה יספקו יתרונות לטווח קצר וארוך ללא השפעות שליליות על גדילה או התבגרות. כולם יודעים שיש שינויים תזונתיים הידועים כתורמים לבריאות הלב וכוללים שמות מוכרים כמו הדיאטה הים תיכונית, DASH דיאט לטיפול ביתר לחץ דם, דפוסי תזונה צמחוניים ועוד. אבל במקרה של היפרליפידמיה בילדים חשוב להתאים את ההנחיות הנכונות לילד הנכון. לכל ילד.

מאיפה מתחילים ניהול מקרה של היפרליפידמיה בילדים?

אנו מתחילים מנקודת מבט חשובה של קבלת החלטות משותפת לטיפול בכל משפחה ומאפייניה אשר באופן אידיאלי, כוללת את הילד, כתלות בגיל כמובן. אנחנו יודעים שהתערבויות תזונתיות הן לא תמיד פשוטות ומערבות רגשות וקשיים התנהגותיים, סביבתיים, כלכליים, לוגיסטיים ועוד.

השינויים מבוססים על דרישות תזונתיות ספציפיות לגיל ולמין, הרגלי אכילה ותזונה, תרבות, נורמות, העדפות המזון של המשפחה, כמו גם אלרגיות או רגישויות למזון, נכונות לשינוי, זיהוי מגבלות פוטנציאליות והצבת יעדים ריאליים לתהליך.

מה הם העקרונות לטיפול תזונתי בהיפרליפידמיה בילדים?

נתחיל בלהגיד שאם ילדכם אובחן עם היפרליפידמיה (ושוב, אתם יכולים לראות מהם הערכים הלא תקינים בפרק הבסיס בקישור הבא), כדאי לגשת לתזונאית ילדים שתעריך ותכוון מה נכון לילד שלכם. חשוב לזכור שלא מדובר בשינוי תפריט לתקופה קצובה, אלא בשינוי באורחות חיים ולכן השינויים חייבים להיות מקובלים על הילד באופן קבוע בכדי שיהיו ברי קיימא.

לשמחתנו, ההנחיות בילדים די דומות להמלצות באוכלוסייה הכללית שרוצה לשמור על תזונה בריאה, עם דגשים נוספים ספציפיים. 

כמו לכל ילד, התזונה צריכה להיות מגוונת, כאשר מומלץ להעדיף מזון טרי או קפוא, ללא תוספות של סוכר, מלח או רטבים עתירי קלוריות. כמו כן, מומלץ להשתמש בשיטות בישול אידוי, הקפצה וכדומה, שמשמרות את רכיבי התזונה המצויים במזונות.

הטיפול התזונתי להפרעות במשק השומנים בילדים משלב שינוי כולל בהרגלי החיים לרבות:

• תזונה דלת שומן רווי מהחי – הפחתה של בשר בקר שמן, נקניקים, איברים פנימיים, אווז, כבש, עוד ושומן של הודו או עוף, חמאה.

• עליה בשומן בלתי רווי בעיקר מסוג אומגה 3 (לדוגמא דגים).

• תזונה ללא שומן טראנס – מוצרים ומאפים ארוזים כמו עוגיות, עוגות, חטיפים.

• העשרה בשומן חד בלתי רווי – כלומר צריכה של אגוזים/שקדים, שמן זית, אבוקדו.

• המעטה בצריכה של כולסטרול מוגבלת לאכילת איברים פנימיים.

• לגבי ביצים – אין צורך להגביל לפחות מביצה ביום.

• שמירה על משקל נאות ופעילות גופנית. 

• המעטה בצריכת סוכרים פשוט – הפחתה של סוכר לבן, חום, ריבה, עוגות ועוגיות, ממתקים, סוכריות, דגני בוקר, גלידות, שתיה ממותקת.

• כתוספים לדיאטה זו ניתן לכלול מזונות מועשרים בסטרולים צמחיים (ראו בהמשך) וסיבים תזונתיים.

• הקפדה על צריכה נאותה של סידן, אבץ, ברזל, ויטמין E וזרחן. 

מאיזה גיל דרוש שינוי תזונתי?

ההמלצות מדברות על התערבות תזונתית החל מגיל שנתיים. לפני גיל זה לרוב לא נגביל בכמות שומן. 

גם לאחר גיל שנתיים, הדגש הוא על איכות השומן הנצרך התזונה יותר מאשר כמות.

האם דרוש שילוב גם של פעילות גופנית?

בוודאי שתמיד נרצה להמליץ על שגרה פעילה ככל שניתן ובטח בילדים עם היפרליפידמיה. הגברה של פעילות גופנית גורמת לעליה בערכי הHDL- (הכולסטרול הטוב) ולירידה בערכי טריגליצרידים, ובעלת השפעה מתונה על ערכיLDL  (הכולסטרול הרע).

האם דיאטה דלת שומן בטוחה ויעילה בילדים?

התשובה היא כן. נמצא כי יישום הנחיות הדיאטה יעילה בהפחתה של LDL וכי אינה מזיקה לגדילה, להתפתחות ולבריאות נפשית. עם זאת, כאמור, לדיאטה שמחליפה את השומנים הרווים בשומן חד רווי (שמן זית) ובשומנים בלתי רווים, כפי שמתבצע כששומרים על דיאטה ים תיכונית, יש השפעה דומה להגבלת שומנים בתזונה. 

בנוסף, יש לזכור שהחלפת השומנים בסוכרים יכולה להוות בעיה בריאותית בפני עצמה, לכן, שימו לב שבבחירת מוצרים דלים בשומן, לא בחרתם במוצרים אחרים עם סוכר מוסף או בכלל במזונות אולטרה מעובדים (קראו כאן על מזונות אלה).

האם יש קשר בין צריכת סיבים תזונתיים לכולסטרול?

כן. סיבים תזונתיים נקשרים לכולסטרול שבחומצות המרה ומסלקים אותו. ישנם מחקרים שמראים כי הגברת הצריכה של סיבים תזונתי מביאה לירידה ברמות כולסטרול. עם זאת, במחקרים אחרים נמצאה יעילות מופחתת בהרבה.

ההמלצה לצריכת סיבים נקבעת לפי גיל הילד + 5 גרם סיבים ליום, כאשר המינון המרבי הוא 20 גרם ליום למתבגר בן15 .

פרקטית לא היינו ממליצים על ספירה ומעקב אחר כמות סיבים יומית. את זה תשאירו לדיאטנית. עם זאת ובאופן כללי, כדאי להקפיד על כך שהילד צורך סיבים מסיסים ממקורות שונים כגון: ירקות ופירות, שיבולת שועל, שעועית ועוד.

האם מומלצת צריכת מוצרי סויה בדיאטה דלת שומן?

מחקרים בילדים הראו תוצאות מעודדות אך אין המלצה רשמית להמרה של חלבונים מהחי לחלבון סויה בילדים עם היפרליפידמיה. בשנים האחרונות הדעה הרווחת היא שילוב מוצרי סויה בתפריט היומי של ילדים ולכן גם בתפריט הדל שומן כדאי לשלב.

לציין שבמחקרים במבוגרים כן נצפתה השפעה טובה על רמות כולסטרול בהמרה של חלבון בתזונה ממקור מהחי לחלבון ממקור סויה.

האם מומלצת צריכה חומצות שומן מסוג אומגה 3 בהיפרליפידמיה בילדים?

אין המלצה רשמית להעשרה בחומצות שומן אלו בילדים.

צריכה תזונתית של חומצות שומן מסוג אומגה 3 היא הכרחית באופן כללי, הואיל ואין לנו יכולת לייצר את חומצות שומן אלו בגוף האדם באופן עצמוני. מקור עתיר בחומצות שומן אלו הם דגים ושמן דגים. 

מחקרים שונים הראו קשר הפוך בין צריכת חומצות שומן אומגה 3 ומחלות לב וכלי דם, שיפור באנדותל וירידה בתמותה אך דרושים מחקרים נוספים בנושא. בהמלצות העדכניות אין התייחסות להעשרה בחומצות שומן אומגה 3 בילדים ואנו ממליצים על העשרה כזו במיוחד במקרים של ערכי טריגליצרידים מוגברים.

האם יש המלצה לצריכה של סטרולים וסטאנולים ממקור צמחי?

סטרולים וסטאנולים הם קבוצה של חומרים דמויי שומן המופיעים באופן טבעי בממלכת החי והצומח. הסטרול הידוע ביותר מהחי הוא כולסטרול, הסטרולים הצמחיים הנפוצים ביותר הם ß-sitosterol, campesterol וסטיגמסטרול. הם נקראים גם פיטוסטרולים (שמקורם מצמחים).

סטרולים וסטאנולים ממקור צמחי משפיעים לטובה על ערכי כולסטרול בכך שמקטינים את ספיגת הכולסטרול במעי בשיעור של 5-10% ללא תופעות לוואי משמעותיות. מנגנון הפעולה המשוער הוא התחרות על הספיגה במעי עם כולסטרול מן המרה ומן התזונה.

במחקרים שבחנו את השפעתם, נצפתה ירידה מתונה של ערכי LDL. 

בשנים האחרונות מוסיפים סטרולים וסטאנולים ממקור צמחי למזונות שונים כגון ממרחים ומוצרי חלב. בילדים, יש לזכור כי חומרים אלו עשויים

להקטין את ספיגת ויטמינים מסיסי שומן וביטא קרוטן. 

אין המלצות בילדים לגבי מינון מומלץ.

האם קיים קשר בין דיאטה דלת שומן בילדות לבין מחלות לב וכלי דם בבגרות?

לשאלה זו אין עדיין תשובה חד חד ערכית, אך נתונים ממחקרים אפידמיולוגים מצביעים על קיום קשר בין דיאטה דלת שומן בילדות ושיעור נמוך יותר של מחלות לב וכלי דם בבגרות, תוך הדגמת שיפור בתפקוד אנדותל (תאים הנמצאים בפנים כלי הדם והלימפה) לאחר דיאטה דלת שומן בילדים.

האם קיים קשר בין הנקה לרמות כולסטרול?

הנקה היא ההזנה העדיפה לתינוקות, למעט מקרים בודדים (קראו עוד כאן) ולמרות ערכי כולסטרול מוגברים יחסית בתינוקות יונקים — אין מגמה זו ממשיכה בבגרותם. יתר על כן, הנקה קשורה בערכי כולסטרול נמוכים יותר בגיל המבוגר ולכן יש להמשיך ולעודד הנקה בכלל האוכלוסייה ללא קשר לרמות כולסטרול.

לסיכום, לילד הבריא, אין צורך במזונות מיוחדים כדי לשמור על פרופיל לפידים תקין. תזונה מלאה, דלה בשומן רווי וטרנס בטוחה לילדים מעל גיל שנתיים וניתן להשיגה בקלות על ידי אכילת מזונות דיי סטנדרטים.

מתן תפריט קבוע מאוזן הכולל מגוון מאכלים נשמע פשוט אך לא תמיד כך הדבר. במציאות, זה הפתרון.

אין מזונות "טובים" קסומים או מזונות "רעים" שיאזנו את רמות הכולסטרול. חינוך להפחתת מזונות עתירים בשומן רווי וסוכרים מוספים יכול להיות הצעד הראשון בשינוי. בחירת בפחות מזונות מעובדים ויותר פירות וירקות יכולה להיות גם היא התחלה מצוינת.

השינויים התזונתיים צריכים להיות יותר מאשר החלפת ג׳אנק׳ עשיר בשומן ל׳ג׳אנק׳ נטול שומן. למרות שזה נחמד שיש המון מוצרים נטולי שומן טעימים בשוק. מזונות לרוב מכילים תוספות סוכרים ועמילן ומעט קרובות חסרים ויטמינים ומינרלים. 

והכי חשוב, עלינו לבחון את תכולת המזונות שאנו מציעים לילדינו ולעודד תזונה ביתית, טרייה ומאוזנת.