האם אפטות חוזרות זה דבר נפוץ? 

כן. כרבע מהאוכלוסייה סובלת בשלב כזה או אחר מדלקת אפטותית חוזרת ובילדים השכיחות גבוהה יותר ועומדת על 40 אחוז. 

על פי רוב הבעיה מתחילה בגיל הילדות או בתקופת ההתבגרות, בעיקר בין הגילאים 10 ל-19, ונוטה להיחלש ולהיעלם בחלוף הזמן. בילדים שהוריהם (לפחות אחד) סובלים מאפטות הסיכוי לסבול מהתופעה עולה ל-90 אחוז, לעומת 20 אחוז בלבד בקרב אלה שהוריהם אינם סובלים מאפטות. כלומר יש רקע גנטי. 

מה גורם לאפטות חוזרות?

הסיבות להופעת דלקת אפטותית חוזרת אינן ידועות במדויק והועלו תיאוריות והשערות שונות. למעשה, על אף המראה הקליני הדומה בכל המקרים, נראה כי בקרב אנשים שונים, הסיבות להופעת אפטות הן שונות. בספרות הרפואית הוצעו גורמים שונים, בהם גורמים מקומיים כמו גירוי מכני מקומי (כגון, נשיכה או פציעה ממכשור אורתודונטי), או שינויים בהרכב הרוק, גורמים תורשתיים, תזונתיים (בעיקר חסרים תזונתיים של ברזל וויטמינים שונים מקבוצת B או רגישויות למזונות לשונים) ועוד. חשוב להדגיש ברוב המקרים של דלקת אפטוטית חוזרת, הגורם לבעיה אינו ידוע. 

במי שנוטים לסבול מאפטות, מצבי עקה נפשיים (סטרס) נמצאו קשורים לעלייה בתכיפות האפטות. 

בנוסף, ידועים מספר מצבים רפואיים כלליים אשר עלולים להתבטא גם בהופעה של כיבים דמויי אפטות בחלל הפה. חשוב לשלול מצבים אלה. 

אילו מצבים רפואיים יכולים להתבטא כאפטות חוזרות בחלל הפה?

נתחיל רגע מאמירה חשובה ומרגיעה – ברוב המקרים של דלקת אפטותית חוזרת, הגורם לבעיה אינו ידוע ואין שום מחלה חשובה ברקע. עם זאת, אין זה מפחית מהחשיבות לבצע בדיקה וברור מעמיקים כדי לנסות לאתר את סיבות אפשריות. איתור מחלות רקע או סיבות אחרות לאפטות וטיפול בהן, יביאו תמיד לתוצאות טובות יותר מבחינת המטופל וזו הסיבה לפנות לרופא מומחה שיתרשם מסיפור המחלה והממצאים ויכוון את הבירור בצורה מושכלת ויעילה. 

ובכל זאת, אילו מצבים רפואיים יכולים להתבטא כאפטות חוזרות? 

PFAPA – שכיח שכיח שכיח, כמובן שהאפטות החוזרות הן חלק מהמאפיינים האחרים של התסמונת. קראו הכל בקישור הבא.

מחלות מעי דלקתיות כמו קרוהן – רירית חלל הפה היא למעשה חלק מרירית מערכת העיכול ולכן עלולה להיות מעורבת במחלה כמו חלקים אחרים של מערכת העיכול.

צליאק – ניתן להרחיב קריאה בקישור הבא. 

מחלות ראומטולוגיות – על מה זה ראומטולוגיה קראו בקישור הבא. אילו מחלות? למשל מחלה נדירה הקרויה בכצ'ט שחלק מהמאפיינים שלה כוללים אפטות חוזרות ומחלות נדירות אפילו יותר כמו סינדרום Hyper IgD . 

ירידה משמעותית בכדוריות דם לבנות מסוג נויטרופילים (נקרא נויטרופניה) – ראו בקישור הבא הסבר על מרכיבי ספירת הדם. 

תרופות ידועות מספר תרופות שעלולות לגרום לאפטות בפה. כך למשל, תרופות מקבוצת נוגדי הדלקת הלא סטרואידליים (NSAID) כדוגמת נורופן, אדוויל או אייבו, המצויות בשימוש תכוף לשיכוך כאב והורדת חום באוכלוסייה בכלל, ובקרב ילדים בפרט. 

מחלות עור נדירות – כחלק מההתבטאויות בעור יכולה להיות מעורבות של הרירית בפה.

מה לגבי אפטות במבוגרים?

גם מבוגרים סובלים מאפטות. שמונים אחוז מהם ידווחו על כך שהאפטות מוכרות להם מגיל צעיר. גם בגילאים יותר מבוגרים, חשוב לאבחן את הכיבים בחלל הפה. אם מדובר אכן בדלקת אפטוטית חוזרת יש לוודא שאין גורמים כמו חסרים תזונתיים, הרגלים מזיקים ועוד. במקביל, יש לשלול שמקור הכיבים הוא אחר – מחלות אימונולוגיות, אוטואימוניות או אף מצבים טרום-סרטניים ועל כן יש חשיבות רבה לאבחון נכון ומהיר שלהם. ככלל חשוב לזכור, שכל כיב בפה שלא מתרפא תוך שבועיים מחייב ברור רפואי. 

מה עקרונות הטיפול באפטות חוזרות? 

כל עוד שהגורם לדלקת האפטוטית החוזרת אינו ידוע, אין טיפול מוגדר אשר יכול למנוע את הופעת הכיבים. ואם, בסופו של דבר, אובחנה מחלת רקע אז הטיפול המכוון אליה יסייע גם לנושא האפטות.

בעת הופעת אפטות, חשוב לזכור שרובן יחלפו מעצמן תוך מספר ימים גם ללא טיפול. עם זאת בשל הכאב הניכר, לעיתים עד כדי מגבלה תפקודית ביכולת לדבר, לאכול ולשמור על הגיינת פה בסיסית, יש מצבים בהם נדרש טיפול, בעיקר בכיבים עמוקים, מרובים, או כאשר "נגע רודף נגע". מטרת הטיפול תהיה להקל על הכאב, לזרז את הריפוי ולצמצמם במידת האפשר את תכיפות הכיבים. עד כה לא נמצא טיפול אחד יעיל לבעיה. במצבים קלים יחסית, בהן האפטות אינן תכופות והן מינוריות באופיין (עד 5 מ"מ בקוטר) מקובל להתאים טיפול מקומי, בעיקר משחות או שטיפות פה המכילות סטרואידים וחומרי אלחוש, יחד עם הנחיות לשמירה קפדנית על הגיינה אורלית. במצבים יותר מסובכים של כיבים גדולים או מרובים או מצב של "נגע רודף נגע", מקובל להוסיף גם טיפול נוגד דלקת בכדורים. 

איך אפשר לטפל באפטות בפה בילדים? האם יש משחה?

למרבה המזל רוב האפטות בילדים הן מהסוג המינורי ונדיר מאוד שיש צורך בטיפול תרופתי. נוסף, על מה שהוזכר קודם לגבי הטיפול, כשמדובר בילדים נוספות מגבלות הקשורות בגילם הצעיר ובמידת שיתוף הפעולה. 

באפטות בילדים מעל גיל שנתיים ניתן לטפל באמצעות אורקורט, אך למרות שהתרופה ניתנת לרכישה ללא מרשם, חשוב מאוד להתייעץ עם רופא מטפל באשר למינון ולמשך הטיפול. 

בכל מקרה של כיבים בחלל הפה בילדים, בין אם מדובר באפטות אמיתיות ובין אם מדובר בכיבים דמויי אפטות כמו במחלות וירליות, יש חשיבות רבה למנוע התייבשות בשל הקושי לאכול ולשתות. חשוב להתאים את התזונה כך שתהיה יותר רכה וקרה ומרובת נוזלים. במקרים מסויימים, יש מקום לתת טיפול בסירופ או בנרות להקלה על הכאב כחצי שעה לפני האוכל.  

כפי שכבר נכתב קודם – אין לוותר על שמירה על הגיינת השיניים. הצטברות רובד חיידקי על השיניים יחמיר את הכיבים ויאריך את משך זמן הריפוי. אפשר להיוועץ אם מומחה לרפואת הפה או עם רופא שיניים לילדים כיצד ניתן לעשות זאת.

ככלל הטיפול התרופתי יותאם באופן פרטני, לאחר הערכה רפואית הכוללת, בדיקה קלינית, זיהוי/שלילה של סימנים ותסמינים נוספים, היסטוריה משפחתית ואיתור גורמים אפשריים. לרוב, יהיה צורך גם בבדיקות דם כחלק מהבירור. 

האם יש "תרופות סבתא" שיכולות לעזור לאפטות?

אז לפני הכל נאמר שלגבי תרופות סבתא אין לנו מחקרים מסודרים ואמינים הקובעים את מידת יעילותם בהפחתת כאב או בצמצום משך התחלואה והם בוודאי לא מונעים הופעה של כיבים חדשים. עם זאת, בהחלט ניתן לבדוק האם מריחה של טחינה גולמית על הכיבים או שטיפת פה במי מלח מצליחים להקל על הכאב. ניתן גם לקנות בבתי המרקחת תכשירים שונים המבוססים על תמציות צמחים, דבש חרובים או שרף עצים – כאן רק כדאי לוודא שאין הם מכילים סוכר, מאחר ושימוש תכוף בתכשירים כאלה עלול להגביר את הסיכוי להתפתחות עששת בשיניים.  

לסיכום, שוב כמו תמיד גם בנושא זה כיף להיות ילד. לא שזה נעים להיות עם אפטות חוזרות, אבל לרוב בילדים אין סיבה מיוחדת לאפטות והבעיה חולפת תוך כמה ימים. מאידך, במקרים עקשניים או ממושכים או כשיש קליניקה נלווית בילדים ובמבוגרים כאחד, פנו למומחה ברפואת הפה לקבלת יעוץ וטיפול המתאימים לכם ביותר.