12/05/2022

סלמונלה

"החיים הם כמו קופסת שוקולדים. אתה אף פעם לא יודע מה אתה הולך לקבל" (פ. גאמפ).
נדמה שכבר אי אפשר לחיות ברוגע בלי איזו מגיפה טובה פעם בכמה זמן. ועכשיו תורה של הסלמונלה.
אז כמובן שהפרק הזה נכתב בעקבות הריקול העצום מוצרי שטראוס-עלית, או הממצאים בקו החלב של תנובה. 

אבל האמת שהוא יכול לשמש אותנו גם בימי שיגרה, הרבה אחרי שנשכח מהריקול הזה.

מה זה סלמונלה? 

סלמונלה היא למעשה משפחה של הרבה סוגי חיידקים שאנחנו קוראים להם בשם הכללי סלמונלה. אגב, על-שם הווטרינר האמריקאי שגילה אותם לראשונה ונקרא, דניאל סלמון. 

איך נדבקים בסלמונלה? 

הדרך השכיחה ביותר היא באכילת מזון נגוע בסלמונלה. 

הסלמונלה מגיעה למזון ממגוון בעלי חיים נגועים – ביצים, עופות, בשר לא מבושל דיו, מוצרי חלב, מוצרים טריים שהושקו במים נגועים ועוד. דרך פחות שכיחה היא מגע ישיר עם בעלי החיים הנגועים, ובהקשר זה שווה להזכיר שהחיידק קיים לא רק בעופות וכדומה אלא גם בזוחלים המשמשים כחיות מחמד כמו צבים, איגואנות וכדומה. 

לא צריך לשכוח שאפשר כמובן להידבק בחשיפה לצואה מאדם חולה. לכן, הדבקה בקרב בני משפחה שכיחה (ולא רק בגלל שכולם אכלו את אותו מזון נגוע).

 
סלמונלה

עד כמה סלמונלה מדבקת? 

בתחום המחלות הזיהומיות מקובל להכיר מושג הנקרא אינוקולום.

אינוקולום זה הכמות של הפתוגן (לרוב וירוס או חיידק) שתגרום למחלה.

ובכן בסלמונלה צריך לבלוע בממוצע 10 בשישית חיידקים כדי לחלות. 

למה זה חשוב? מכיוון שבניגוד למזהמים אחרים (בהם האינוקולום הרבה יותר נמוך לדוגמה שיגלה בה האינוקולום הוא 10 חיידקים), במקרה של סלמונלה צריך לבלוע לא מעט חיידקים על מנת לחלות.

או במילים אחרות, צריך שבאותן קופסאות שוקולד יהיו לפחות 10 בשישית חיידקים על מנת שמישהו יחלה.

לאילו תסמינים גורמת סלמונלה? 

זה תלוי בגיל ובמצב הבריאותי של האדם החשוף.

ברוב המקרים באנשים בריאים יכולה להתרחש הדבקה אסימפטומטית (הדבקה ללא מחלה) ועד שלשול בר חלוף. 

לרוב לאחר תקופת דגירה קצרה של יומיים מהחשיפה מתפתחים תסמינים של זיהום במערכת העיכול הכוללים כאבי בטן, שלשולים שיכולים ויכולים לא להיות דמיים או ריריים, בחילות והקאות. לעיתים גם חום וצמרמורות. 

באנשים בריאים, ברוב המקרים, החום יורד תוך יומיים-שלושה והשלשול חולף לאחר מספר בודד של ימים עד שבוע. 

אני קורא לכולכם להכיר את הפרק המיתולוגי באתר על שלשולים בילדים, שם מוסבר ההבדל (כולל בתמונות) בין שלשול מימי, לשלשול רירי או דמי (קישור כאן).

חשוב להזכיר שאצל מרבית הנדבקים נמשכת נשאות קצרה של סלמונלה במעי והפרשתו באופן אתסמיני במשך מספר שבועות (5-7 שבועות) לאחר הזיהום. מצב זה לא דורש בירור או טיפול. 

באנשים עם מחלות רקע (בעיקר דיכוי חיסוני), בתינוקות קטנים או בקשישים המחלה יכולה להיות עוצמתית יותר ומסוכנת יותר, ראו בהמשך.

אז האם זיהום בסלמונלה מסוכן? 

אז אמרנו שרוב המקרים באנשים בריאים יביאו לשלשול לא נעים שלרוב חולף מעצמו. 

לעיתים הזיהום במערכת העיכול יכול להיות ארוך יותר ולהביא לאשפוז בעיקר לצורך טיפול ותמיכת נוזלים.  

באופן לא שכיח (עד 5% מהנדבקים שאנחנו יודעים עליהם, זיכרו שיש גם הרבה שאנחנו לא יודעים עליהם כי הם לא מאובחנים), הזיהום יכול לפלוש מהמעי לזרם הדם ומשם להיזרע באיברים שונים בגוף ובכלי הדם. 

סיבוכים אלו מתרחשים בעיקר באנשים עם גורמי סיכון, כפי שתראו בהמשך.

האם יש חיסון כנגד סלמונלה?

אמרנו בהתחלה שיש מספר סוגים של סלמונלות.

קיים חיסון כנגד סלמונלה טיפי (טיפוס הבטן). חיסון אותו מומלץ לקחת לפני נסיעה ממושכת לארצות מתפתחות.

הסלמונלה שעליה אנחנו מדברים בהתפרצות הנוכחית אינה סלמונלה טיפי כך שהחיסון אינו רלוונטי.

איך מאבחנים זיהום בסלמונלה? 

בדיקת צואה. 

קלינית שלשול של סלמנולה לא יהיה שונה מאוסף המזהמים הגדול שיכול לגרום לשלשולים. את בדיקת הצואה שולחים לתרבית או שמזהים את נוכחות החיידק בשיטות מולקולריות כמו שיטת ה- PCR שכולנו למדנו להכיר בקורונה. על ההבדל בין בדיקות הצואה השונות לרבות יתרונות וחסרונות בפרק המיוחד לכך (קישור כאן).

במידה ומתפתח זיהום בדם או באחד מאיברי הגוף ניתן לבודד את החיידק גם ממקומות אלו. 

מי הם קבוצות הסיכון לזיהום פולשני בסלמונלה? 

גיל – ילדים מתחת לגיל שנה (ובעיקר מתחת לגיל חצי שנה) וקשישים.

אנשים מדוכאי חיסון.

אנשים הסובלים ממחלות כרוניות של מערכת העיכול. 

אנשים עם מומי לב וכלי דם, מחלה טרשתית קשה בעורקים, מסתמים ומפרקים תותבים (החיידק אוהב להתיישב עליהם לפעמים במידה והוא הצליח לחדור לזרם הדם). 

אנשים עם מחלות דם תורשתיות של ההמוגלובין בכדוריות הדם האדומות.

לקבוצות הסיכון האלו מומלץ לקבל טיפול אנטיביוטי באם הם סובלים מזיהום בסלמונלה. 

איך מטפלים בסלמונלה? 

כמו בכל מחלה שלשולית אחרת הטיפול הוא קודם כל תומך לרבות נוגדי כאבים ומורידי חום, והקפדה על שתייה ואכילה מספקות למניעת התייבשות וחוסר איזון במלחים הדם. 

לגבי טיפול אנטיביוטי – לרוב האנשים הבריאים עם מחלה קלה עד בינונית אין צורך בטיפול והמחלה חולפת מעצמה. הטיפול האנטיביוטי לא רק שלא הוכח כמקצר את המחלה במקרים אלו אלא לעיתים גורם לנשאות ממושכת יותר של החיידק במעי. 

במי כן לטפל? באותן קבוצות סיכון שפירטנו או באנשים הסובלים ממחלה קשה. זאת על מנת להקל ולהקטין את הסיכון למחלה פולשנית.

מזכיר שיש באתר פרק ספציפי בנושא שלשולים בילדים, כולל סימנים להתייבשות וטיפים למניעה. ממליץ לקרוא בקישור הבא. 

אז צריך לדאוג מהסלמונלה בשוקולד? 

האמת? אני חושב שלא.

נחזור על העובדות: 

אספו את המוצרים ועצרו את הייצור. אני מבין שיתכן ויש מוצרים נגועים שזלגו.

כמות החיידקים ההתחלתית שגורמת למחלה אינה נמוכה וקשה לי להאמין (למרות שלא פורסמו מספרים רשמיים) שהכמות במוצרים עברה את הסף הזה. זאת אומרת שגם אם הייתה אולי סלמונלה על הוופלה שלנו, צריך עומס גדול של חיידקים כדי להידבק וכדי לסבול ממחלה משמעותית. כך שלדעתי לא צפויה תחלואה נרחבת ומגפתית. 

זיכרו שסלמונלה זה לא זיהום חדש והוא נמצא איתנו כל הזמן. רוצה לומר שהסיכוי שלנו לקבל סלמונלה מהביצה הבאה שנאכל גדול עשרת מונים מכל שוקולד.

בנוסף, ברוב האנשים הבריאים, לרבות ילדים, החיידק הזה גורם למחלת שלשולים קלה שחולפת מעצמה ללא כל טיפול ורק באופן נדיר גורם למחלה קשה וסיבוכים.

מה צריך תכלס לעשות היום לאור הריקול של חברת שטראוס?

בעיקר אם אתם משתייכים לקבוצות הסיכון הקפידו לא לצרוך מוצרים שנכללים ברשימת הריקול. 

אם אכלתם משהו מרשימת הריקול ואתם מרגישים טוב, שכחו מזה.

מי שסובל ממחלה של שלשולים, עם או בלי חום, יש לגשת כפי שעשינו תמיד לרופא המשפחה או רופא הילדים ויחד איתו חישבו יחד האם יש מקום לבדיקות נוספות.

בקיצור, רוגע מוחלט.