למי שרוצה את הכי הכי טוב עבור הילדון שלו

איך אפשר להפוך את טיפת החלב המסורתית לטובה יותר עבור ילדכם?

כפי שכתבתי אני באמת ובתמים מאמין שטיפת החלב הישראלית היא שירות מצוין לילדי מדינת ישראל. אבל במערכת גדולה וציבורית, כמו במערכת גדולה וציבורית, ישנם אזורים שהיה אפשר מעט לטייב.
ובכן, אלו מבחינתי עשרה נושאים שבהם ניתן אפילו לשפר את טיפת החלב המסורתית.
סידרתי פחות או יותר לפי הסדר הכרונולוגי של המפגשים:

מהן עשרת התוספות הנחוצות לטיפת חלב?

1. אל תוותרו על בדיקת רופא מומחה ברפואת ילדים – במפגשי טיפת חלב שמורות מספר פגישות שבהן יש צורך גם בבדיקת רופא ילדים, מעבר לאחות טיפת החלב. פגישת גיל חודשיים, פגישת ההתפתחות בגיל 9 חודשים ופגישה גיל שנה וחצי. אני יודע שגם בפגישות שאחרי גיל שנתיים (גיל 3 שנים וגיל 5 שנים) יש הוראה לבדיקת רופא ילדים, אבל הדגש החשוב הוא בבדיקה בגילאים הצעירים.
ובכן, אחות טיפת חלב היא נכס, אבל עין נוספת של איש מקצוע מקנה יתרון נוסף.
לצערי, בשל אילוצים חלק מהפגישות עם הרופא לא מתבצעות, ולעתים כשמתבצעות מי שעורך את הבדיקה הוא רופא ילדים שאינו בעל ניסיון בדקויות הנדרשות בכל גיל וגיל. לטעמי, טיפת חלב טובה מתבצעת במרפאה שגם רופאי הילדים שנוטלים בה חלק הם מומחים ברפואת ילדים, שאינם סתם ממלאים חורים, ושיודעים מה הם מחפשים ומה אסור לפספס בתינוק בכל גיל.

רועי ברית

2. שיקלו תוספת חיסון למנינגוקוק B בשנת החיים הראשונה – ניתן להרחיב קריאה בקישור הבא. בכל התלבטות, התייעצו עם רופא הילדים או אחות טיפת החלב.

3. אל תוותרו על התחלת טעימות בגיל 4 חודשים – בתינוקות בשלים, אין סיבה לחכות לגיל חצי שנה. התחלה מוקדמת מקנה יתרונות רבים, ניתן להרחיב קריאה בקישור הבא.

4. אל תוותרו על החיסון פוליו חי מוחלש אבל עשו זאת מהסיבה הנכונה – חיסון פוליו חי מוחלש אינו חיסון המגן משמעותית על הילד שלכם שמתחסן בחיסון המומת 4 פעמים בשנת החיים הראשונה. אבל הוא חלק "מחוזה חברתי" בלתי כתוב שיש בין כולנו ומטרתו להגן על החלשים בחברה. זה צריך להיות ההסבר וזו צריכה להיות הסיבה למתן החיסון בגיל חצי שנה ובגיל שנה וחצי. מי שרוצה להרחיב קריאה מוזמן בקישור הבא.

5. אל תוותרו על מנת חיסון פרבנר נוספת בגיל חצי שנה בילדים עם מחלות כרוניות – ישנה רשימה מסודרת של מצבים רפואיים השמים את הילדים לקבוצת סיכון לחלות במחלה פנאומוקוקלית, וילדים אלה זכאים למנה נוספת של חיסון בגיל חצי שנה. חלק מהמחלות נדירות ואינן שכיחות בתינוקות קטנים, אבל ברשימה מופיעות גם אבחנות של מחלת ריאות או לב שישנם אוכלוסיות של ילדים שעונים להגדרה זו. בכל מקרה של ספק, התייעצו עם אחות טיפת החלב.

6. ברזל – כאמור מומלץ על תוספת ברזל לכל התינוקות, לרוב החל מגיל 4 חודשים. השאלה היא מתי להפסיק. בפני ההורים עומדות שתי אפשרויות:

א. ביצוע ספירת דם החל מגיל 9 חודשים ואז החלטה על המשך המתן.

ב. המשך מתן עד גיל שנה וחצי.

איפה טמונה הבעיה? כפי שכתבתי באזור הדן במתן ברזל לתינוקות, מספר קופות חולים הפכו את ספירת הדם של גיל שנה למדד איכות ומפעילות לחץ על ההורים לביצוע הספירה. זה לא רע, אבל זיכרו שיש גם אופציה נוספת שלא כוללת דקירה.

7. אל תוותרו על בדיקת עיניים אצל רופא עיניים המומחה לילדים בגיל שנה – במסגרת מעקב טיפת חלב יתבצעו מספר מעקבים הקשורים לעיניים ולראיה. אבל אין בדיקה שמתבצעת על ידי רופא ילדים או אחות טיפת חלב שמשתווה לבדיקת רופא עיניים המומחה בילדים. זהו גיל שבו ניתן למצוא מספר ממצאים חשובים ולכן לטעמי זוהי תוספת חשובה ביותר לכל טיפת חלב. כמובן שאם יש חשד לבעיית עיניים, ראוי לפנות לרופא עיניים המומחה בילדים עוד לפני גיל שנה.

8. הקדמת החיסון של כיתה א' – כפי שכתבתי באזור אחר באתר, החיסון של כיתה א' הוא המנה השניה (והאחרונה) של החיסון המרובע הניתן בגיל שנה (חצבת, חזרת, אדמת ואבעבועות רוח). הזמן המינימלי בין שתי מנות החיסון הזה הינו חודש ובמדינות רבות בעולם החיסון השני ניתן בגילאים 3-4 שנים. למרות שהכיס שמשלם עבור החיסון בכיתה א' הוא לא הכיס שנותן את החיסון בטיפת חלב, אם יש באפשרותכם להקדים המנה השניה אני מאמין שתגנו על ילדכם מוקדם יותר ובצורה מלאה עוד לפני שיעלה לכיתה א'.

9. פחות פיצולים בחיסונים – חסנו במועד שבו החיסונים מומלצים, פחות פיצולים ושטיקים. ניתן להרחיב קריאה בקישור הבא

10. אל תוותרו על בדיקת רופא שיניים המומחה לילדים – ישנה המלצה של האיגוד הישראלי לרפואת שיניים לילדים (כמו גם איגודים בינלאומיים אחרים) לביקור ראשון אצל רופא שיניים המומחה לילדים בגיל שנה, כחצי שנה לאחר בקיעת השן הראשונה לחלל הפה. המטרה היא פחות טיפול בשיניים אלא יותר המלצות שיכולות לעזור במניעת מחלות דנטליות.