הפעם הראשונה – מפגש ראשון של נערה עם רופא/ת הנשים

גיל ההתבגרות בימינו מתחיל מוקדם יותר. לא רק מדובר על גיל קבלת הווסת או הגיל בו הילדה נזקקת לגוזיה הראשונה. בימינו ילדות נחשפות כבר סביב גיל 10 שנים לתכנים מגוונים דרך הרשת. זה יכול להיות בטלפון האישי שלה או דרך טלפונים/מסכים אחרים אצל חברות לכיתה.

מה שלא השתנה הוא שבדיוק כמו פעם, זה עדיין מביך מאוד עבורה לדבר על כך עם מבוגרים. שינויים בגוף, תכנים שנחשפה אליהם ברשת, תחושות שמרגישה ובטח ובטח יחסי מין או אמצעי מניעה, אלו נושאים שהבנות שלנו לרוב לא ישוחחו איתנו עליהם.

קל יותר ומביך פחות לעשות "גוגל" ולחפש מידע ברשת מאשר לפנות לאמא או למורה, גם אם היחסים עם אמא קרובים והתקשורת נעימה ופתוחה. כך שיוצא שמידע מתקבל בשפע, אבל לרוב מגיע ממקור לא אמין, לא מפוקח ולא תואם גיל. 

על כן איגוד רפואת הנשים האמריקאי וארגון הבריאות העולמי ממליצים לכל הורה לקחת את הנערה המתבגרת בגיל 12 עד 15 שנים למפגש ראשון עם רופא/ת הנשים. יש מומחים לרפואת נשים בקהילה שיודעים לתת מענה רגיש ויפה למתבגרת, אולם הרפואה המודרנית עובדת בצורה של נישות.

ולכן, יש לשקול לפנות למרפאה ולרופא/ה המומחים לתחום מתבגרות. זאת על מנת להבטיח חוויה משמעותית וחיובית.

אז מי שתציג לנו את הנושא הסופר חשוב הזה היא ד"ר נטלי קורן, רופאת נשים בכירה ומנהלת מרפאת ילדות ומתבגרות במרכז הרפואי מאיר ואת פרטי ההתקשרות עמה אפשר למצוא בקישור הבא.

מתי נכון לגשת לפגישה ראשונה עם רופא/ת הנשים?

כאמור, מומלץ לפי האיגודים בעולם ובישראל מפגש ראשון עם רופא/ת נשים בגיל 12 עד 15. 

אולם, אם יש תלונות גינקולוגיות כמו התפתחות מינית מוקדמת (התפתחות שדיים או שיעור בפות בגיל 9 ומטה), קבלת וסת מוקדמת (לפני גיל 10), הפרשות חריגות, כאבי בטן תחתונה חריגים, יש מקום לפניה קודם לכן לרופא/ת ילדים וכן לרופא/ת נשים.

 
סיגריה אלקטרונית

מה מטרת הפגישה? 

לפגישה הראשונה יש 3 מטרות: 

1. לקחת היסטוריה רפואית ומשפחתית ולוודא את בריאותה הגינקולוגית של הנערה – במקביל להיכרות עם רופא/ת הנשים וביסוס קשר של אמון יש לאתר בפגישה ראשונה זו בעיות שדורשות מעקב או טיפול. 

2. ללמד את הנערה הצעירה להכיר את גופה – ממבנה הפות ומהם איברי הרבייה וכמובן מה צפוי לקרות סביב גיל קבלת הווסת. לדעת מה נחשב תקין ולקחת אחריות (יחד עם הרופא/ה), על בריאותה כשמשהו אינו תקין. 

3. לחנך את הנערה למיניות בריאה – חינוך מיני לא מתחיל בכיתה י'! היות וסקרנות קיימת בכל גיל והיות וברור שבכל גיל יש את מה שנכון לדעת, מומלץ לדבר ולקבל את המענה לשאלות ולסקרנות ממקור מוסמך ובטוח. בהמשך לכך, ודאי שבגיל ההתבגרות מומלץ להתחיל לדבר על מגע מיני מכבד ובטוח ואף לשוחח על יחסי מין ועל אמצעים למניעת הריון ומחלות המועברות במגע מיני. 

על אילו בעיות נדבר במרפאה? 

שוב, כתלות בגיל, במטופלת ובמשפחתה כמובן:

בעיות הקשורות במחזור הווסת – מחזור לא סדיר, דימום כבד ואנמיה משנית (קיראו פה עוד על אנמיה מחסר ברזל במתבגרים), כאבים חריגים בווסת או בביוץ ותסמונת קדם וסתית, בעיות מבניות בשחלות, ברחם או בפות. 

אקנה (קיראו פה עוד), שיעור יתר ותסמונת השחלות הפולציסטית. 

התפתחות מינית מוקדמת מדי או מאוחרת מדי. 

לפי הצורך, התאמת אמצעי מניעה. 

האם בפגישה הראשונה תהיה בדיקה גופנית? 

מפגש ראשון עם רופא/ת נשים לרוב לא מצריך בדיקה גופנית.

בדיקה נדרשת רק במידה ויש תלונות המצריכות בדיקה ו/או אולטרסאונד. גם אז, הבדיקה לא תהיה פולשנית.

האם ההורים ינכחו במפגש? 

זוהי החלטה שיש לקחת ביחד עם הנערה ועם ההורה המלווה אותה. אם הנערה תרצה, ההורה ישאר עמה לכל אורך המפגש. אם היא תסכים, מומלצת שיחה קצרה של מספר דקות של הנערה עם הרופא/ה בפרטיות מלאה, לדבר על נושאים קצת יותר אינטימיים ומביכים.

האם חובה ליידע הורים בעת מפגש של נערה עם רופאת נשים? 

טיפה מורכב.

בענייני הריון לרבות מניעתו (קבלת גלולות), ועד הפסקת הריון – מגיל 14 שנים יכולה נערה לפנות לרופא/ת נשים בשירות הציבורי או הפרטי ללא יידוע של ההורים. דהיינו, בעניינים אלה אין חובת יידוע של ההורים במידה והנערה אינה מעוניינת בכך.

 

בעניינים שאינם קשורים להריון – תאורטית על הרופא ליידע הורים בכל מפגש עם קטינה. עם זאת, ברוב המקרים החל מגיל 16 שנים ובעניינים שאינם משמעותיים, לא יתבצע אקטיבית יידוע שכזה.

 

לסיכום, מטרת המפגש היא לבסס אמון בין הנערה לרופא/ת הנשים. 

מומלץ לפנות למרפאה המיועדת לילדות ונערות כאשר ההערכה במרפאה כזו מתבצעת בנועם תוך שימת דגש על פרטיות וכבוד לגוף הנערה/הילדה. חלק מהמטרה של המפגש הוא קידום מודעות לגוף והיכרות עם איברי המין, תוך חינוך למיניות בריאה ולקיחת אחריות על הגוף, יחד עם הרופא/ה וההורים. 

אין יותר חשוב מזה.