07/12/2024

אבעבועות רוח בילדים – כל מה שאתם צריכים לדעת

אבעבועות רוח היא אחת ממחלות הילדים המדבקות והחשובות שצריך להכיר. זו מחלה וירלית המתבטאת בחום ופריחה אופיינית, אבל יכולים להיות לה סיבוכים חשובים ומסוכנים. והכי חשוב – יש כנגדה חיסון יעיל.

הפוסט החשוב הזה מתכתב עם מספר פוסטים אחרים חשובים באתר ומומלץ להיכנס ולעיין בהם בקישורים המצורפים.

מה מקור השם העברי אבעבועות רוח?

רגע של עברית, ולועזית.

אבעבועות – שלפוחיות.

אבעבועות רוח – בגלל המחשבה שהמחלה מגיעה מהאוויר או עוברת באמצעות הרוח (מה שיש בו קורטוב של אמת).

בלעז, ניתן למצוא מספר שמות למחלה ביניהם:

– Varicella (בעברית ווריצלה) שנגזרה מהמילה Variola – שמו של הנגיף הגורם לאבעבועות שחורות (אבעבועות רוח נחשבה לצורה קלה של מחלת האבעבועות השחורות).

– Chickenpox – המילה pox בלטינית היא למעשה קללה, ובעבר מחלות עם נגעים עוריים נחשבו כקללות שהוטלו על החולים. ומה הקשר לתרנגולת? יש כמה השערות נחמדות, החביבה עליי היא שהפריחה נראית כאילו תרנגולת ניקרה את עור החולה.

מה גורם לאבעבועות רוח?

אבעבועות רוח היא מחלה וירלית הנגרמת על ידי וירוס ממשפחת ההרפס הנקרא Varicella-Zoster virus או בקיצור VZV.

האם המחלה מדבקת וכיצד נדבקים באבעבועות רוח?

המחלה מדבקת מאוד.

נדבקים או במגע ישיר עם השלפוחיות שמכילות את הווירוס או דרך האוויר. זו הסיבה, שטרם עידן החיסון וכפי שראיתם ב"אלכס חולה אהבה", היו נוהגים לעשות "מסיבות הדבקה" על מנת שילדים ידבקו ויהיו מחוסנים באופן טבעי (רק שחלק מסתבכים….וחבל).

תקופת הדגירה של המחלה היא 10-21 יום (בממוצע 14-16). החולים מדבקים יום-יומיים לפני הופעת הפריחה (כלומר, הילד מדבק עוד לפני שיודעים שיש לו אבעבועות וזו אחת הסיבות להתפרצויות) ועד שכל הנגעים התייבשו ומכוסים בגלד יבש.

כדאי לציין עובדה חשובה לטיפול כפי שתקראו בהמשך – בני בית שידבקו מהחולה הראשון בבית יסבלו לרוב ממחלה קשה יותר עם יותר נגעים וסיכוי גבוה יותר לסיבוכים.

שוב. הילד שהביא את המחלה מהגן אחרי שהיה 4 שעות עם ילד מדבק יהיה חולה בדרגת חומרה מסוימת. אחיו שכבר נדבק ממנו אחרי חשיפה משמעותית יותר יהיה לרוב חולה יותר.

מהם התסמינים והסימנים של אבעבועות רוח?

כמו בכל מחלה וירלית, זה יכול להתחיל עם הרגשה כללית רעה, ירידה בחיוניות, חום, כאבי ראש וכאבי בטן. אלו יכולים להימשך גם לתוך שלב הפריחה שהיא המאפיינת העיקרית של המחלה.

בהמשך הופעת הפריחה האופיינית.

לפריחה יש מספר שלבים המתפתחים מהר, היא מתחילה מאזור הראש, יורדת לאזור הגו ומשם לגפיים (אם כי היא מרוכזת יותר במרכז הגוף ופחות בגפיים). מדובר בנגעים אדומים שטוחים (מקולות) שהופכים לנגעים מורמים (פפולות). אלו הופכים לשלפוחיות צלולות (וסיקולות) שהופכות לאחר מכן לשלפוחיות בעלות נוזל מוגלתי עכור (פוסטולות) שלבסוף מתכסות בגלד (קרוסטות), מתייבשות, נופלות ומבריאות. הפריחה מגרדת. לעיתים נדירות יותר מופיעים גם כיבים בריריות חלל הפה, הנרתיק ולחמיות העיניים.

אחד המאפיינים החשובים ביותר של אבעבועות הוא שבאותו הילד אפשר למצוא נגעים בשלבים שונים של הפריחה. כלומר, נראה גם פפולות, גם שלפוחיות, גם פוסטולות וגם גלדים. את זה אין בשום מחלה "שלפוחיתית" אחרת.

ילדים עם מחלות עור, כדוגמה עור אטופי - עלולים לסבול ממחלה קשה יותר ומפושטת.

בילדים מחוסנים שנחשפו לנגיף ונדבקו (לרוב כי הספיקו לקבל רק מנת חיסון אחת), תיתכן פריחה קלה ביותר של מספר בודד של נגעים עם מראה לא אופייני בכלל, ראו בהמשך.

מהם הסיבוכים של אבעבועות רוח?

רגע מילה של הרגעה שמסר חשוב בסופה.

ברוב המקרים, הילדים יבריאו לאחר מספר ימים של מחלת חום ופריחה.

אבל סיבוכי המחלה (שאי אפשר לצפות) הם שהופכים את המחלה הנפוצה הזאת לחשובה, מסוכנת ואת החיסון החשוב כנגדה לחשוב.

אז מהם הסיבוכים?

זיהום חיידקי משני של הפצעים בעקבות גרד והצטלקויות לאחר מכן.

אלח דם – חדירה של חיידקים מאותו זיהום משני לזרם הדם.

דלקת ריאות וירלית עם או בלי זיהום חיידקי משני. קורה יותר בבני נוער ומבוגרים שלא חוסנו כלל.

סיבוכים של מערכת העצבים המרכזית – דלקת של המוחון והפרעה בשיווי משקל והליכה, דלקת של המוח ובמקרים נדירים אוטמים בעקבות מעורבות של כלי דם במוח.

ירידה בספירת הטסיות בדם (טרומבוציטופניה). לרוב זמני וחולף.

סיבוכים אחרים – דלקת בכליות, דלקת בכבד, מעורבות מפרקים ועוד. למעשה בצורה נדירה הווירוס יכול להשפיע על כל האברים בגוף.

מי בסיכון גבוה יותר לסיבוכים? ילדים עם דיכוי חיסוני, ילדים עם מחלות עור כרוניות, מחלות ריאה כרוניות, מקרים שניוניים בבני בית של חולה, נשים לא מחוסנות/שלא חלו בעבר והעוברים שלהם (תיכף תפגשו את כל אלה בחלק של הטיפול).

איך מאבחנים אבעבועות רוח?

עיקר האבחנה נעשית בהסתכלות על הילד ומראה הפריחה האופייני. כשיש גם סיפור של חשיפה למישהו חולה, אז זה אפילו עוד יותר פשוט. ניתן גם לקחת דגימה מנוזל אחת השלפוחיות (או מנוזל אחר, למשל נוזל חוט השדרה) לבדיקת PCR לנגיף ה- VZV (אתם כבר אלופים במה זה PCR אחרי הקורונה).

קיימות גם בדיקות של נוגדנים כנגד VZV אבל אלו משמשות אותנו בעיקר כדי לבדוק מי נחשף בעברו לנגיף ויש לו נוגדנים.

איך מטפלים באבעבועות רוח?

הטיפול באבעבועות רוח מתחלק לטיפול סימפטומטי (הקלה על התסמינים) ולטיפול בתרופה כנגד הווירוס עצמו.

טיפול סימפטומטי:

טיפול זה מיועד לכולם.

פראצטמול (אקמול או נובימול) לחום. מעניין כי קיימת המלצה להימנע משימוש באיבופרופן בשל עלייה בסיכון לזיהומים מסכני חיים בסטרפטוקוקים (ייתכן בשל מיסוך הסימנים הראשוניים). בילדים הנוטלים אספירין מסיבה כזאת או אחרת (או שיש מחשבה לתת להם "קל-בטן" המכיל סלצילאט) – יש להפסיק את התרופה ככל שניתן (ובוודאי לא לתת באם הילד לא מקבל באופן כרוני) על מנת למנוע תסמונת נדירה הקרויה Reye syndrome (סיבוך נדיר המערב את הכבד ואת המוח).

יש לגזור ציפורניים למניעת זיהום משני בנגעים בגלל גרד.

טיפול בגרד – אמבטיות תכופות ותרחיף קלמין שרובנו זוכרים מהילדות. אפשר גם להשתמש בתרופות נוגדות גרד.

טיפול אנטי-וירלי:

הטיפול ניתן דרך הפה באציקלוביר או בואלאציקלוביר לכולם פרט למדוכאי חיסון בהם הטיפול ניתן תוך ורידית באציקלוביר.

אין צורך לטפל במקרים שגרתיים של אבעבועות רוח כיוון שהטיפול במקרים אלו לא תורם כל כך למהלך המחלה. הטיפול מיועד רק לילדים הנמצאים בסיכון למחלה קשה:

ילדים לא מחוסנים כלל מעל גיל 12.

ילדים עם מחלות עור כרוניות.

ילדים עם מחלות ריאה כרוניות.

ילדים המטופלים באספירין (סליצילטים) באופן כרוני.

ילדים המטופלים בסטרואידים.

ילדים עם דיכוי חיסוני.

ניתן לשקול טיפול במקרים שניוניים בבני בית של חולה (זוכרים שהם עושים מחלה קשה יותר?).

נשים לא מחוסנות בהריון. זאת על מנת להפחית את שיעור הסיבוכים לאם. אין כל כך מידע אם זה מפחית את הסיכון לזיהום מולד בעובר (ראו בהמשך על אבעבועות רוח והריון).

חשוב לזכור שיש חלון של 72 שעות מהופעת הפריחה על מנת להתחיל טיפול אפקטיבי, כיוון שלאחר 72 שעות הנגיף מפסיק להשתכפל והטיפול למעשה איננו יעיל.

האם יש חיסון לאבעבועות רוח?

כן. קיים חיסון חי מוחלש הניתן במסגרת שגרת החיסונים יחד עם חיסון כנגד חצבת, אדמת, חזרת בגיל שנה ובכיתה א' (חיסון MMRV). כמו כן קיים גם חיסון כנגד אבעבועות בלבד (Varilrix).

החיסון (שניהם) יעיל מאוד. שתי מנות חיסון נותנות הגנה מצויינת של מעל 90% כנגד מחלה קלינית והגנה כמעט מלאה כנגד מחלה קשה וסיבוכים.

אני יודע שהרבה אנשים אומרים "הרי לכולנו היה אבעבועות שהיינו קטנים, זו לא מחלה קשה". אבל לטעמי מדובר בחיסון חשוב ביותר המונע את האי נעימות שיש אפילו במחלה קלה ואת הסיבוכים במקרים של מחלה קשה.

אני מפנה אתכם לפוסט שלי המציע להקדים את המנה השנייה של חיסון MMRV בישראל עוד לפני כיתה א' (לגילאי 3-4) כדי לתת הגנה טובה יותר לילדים, בדומה למדינות אחרות בעולם.

מה תופעות הלוואי של החיסון? קודם על חשוב להגיש שהחיסון בטוח ביותר. כמה מתופעות הלוואי של המרכיב של החיסון כנגד אבעבועות כוללות אודם, כאבים ונפיחות באזור ההזרקה, חום בימים 3-7 ועלייה קלה בשיעור פרכוסי חום (יותר בעת מתן החיסון המשולב MMRV) ופריחה היכולה להופיע מיום 5 עד יום 42 לאחר החיסון ולרוב כוללת מספר קטן של נגעים מקולו-פפולריים ולא שלפוחיתיים.

קיים סיכון נמוך של העברת נגיף החיסון לאנשים שאינם מחוסנים רק במקרים שבהם מקבל החיסון מפתח פריחה. לכן, לאנשים בקבוצות סיכון כפי שפירטתי קודם מומלץ להימנע ממגע הדוק עם מקבלי חיסון שפיתחו פריחה. בכל שאר המקרים אין צורך בהפרדה כלל בין מקבל החיסון לבני הבית.

האם מי שחוסן יכול להידבק? כן. בעיקר מי שהספיק להתחסן רק במנה אחת. זו גם הסיבה שאני רואה התפרצויות ומחלה קלה (חום נמוך ומספר בודד של נגעים שלעיתים קרובות אינם קלאסיים וקשים לאבחון) בילדים בגילאי גן שטרם הספיקו לקבל את המנה השניה.

אציין שבמקרים של הדבקה באבעבועות אחרי גיל שנה,אין צורך במתן חיסון נוסף מכיוון שהילד נחשב מחוסן.

אבעבועות לפני גיל שנה? התייעצו עם מומחה לגבי החיסון (רמז ממני – חסנו…).

למה אבעבועות רוח מסוכנת לנשים בהריון שלא חלו או לא חוסנו?

זיהום באבעבועות רוח, בנשים בהריון שלא חלו בעברן או לא חוסנו, במהלך הטרימסטר הראשון ותחילת השני (שבועות 8-20 בעיקר) יכול להוביל למות העובר ברחם או לפגיעה קשה בהתפתחות העובר וכוללת פגיעה קשה בהתפתחות המוח, העיניים, הגפים וצלקות עוריות. לא כדאי.

כמו כן, אישה כזו שחולה חמישה ימים לפני הלידה או יומיים אחריה יכולה להדביק את התינוק שרק נולד והוא עלול לפתח מחלה מאוד קשה כיוון שהוא לא הספיק לקבל את הנוגדנים מהאימא ומערכת החיסון שלו עודנה חלשה ולא מפותחת.

כיצד יכול אדם מבוגר לדעת אם חוסן או חלה באבעבועות רוח?

קודם כל, החיסון הוכנס לשימוש רוטיני במדינת ישראל החל מספטמבר 2008, אם כי לא מעט הורים חיסנו באופן פרטי בחיסון שהיה זמין בשנים לפני כן. רוצים לדעת איך לקרוא פנקס חיסונים ולהבין אם חוסנתם למחלה מסוימת? קיראו כאן.

לכל האחרים, ניתן לשאול את האמא. מעניין לציין כי מאמרים בעבר הראו שאם אמא זוכרת שלילד שלה אבעבועות רוח אזי זה מדויק.

ניתן גם לבצע בדיקת נוגדנים בכל קופת חולים ל-VZV. המצאות נוגדנים מסוג IgG מעידה על חיסוניות בעקבות מחלה או חיסון אקטיבי.

מה הקשר בין אבעבועות רוח לשלבקת חוגרת (הרפס זוסטר)?

אפשר להבין בקלות מהשם (VZV, וירוס וריצלה-זוסטר), שהווירוס שגורם לאבעבועות רוח הוא למעשה אותו הווירוס שגורם להרפס זוסטר.

לאחר הדבקה ראשונית בווירוס והתפתחות של מחלת אבעבועות הרוח (וגם לאחר מתן החיסון, אם כי בשכיחות נמוכה הרבה יותר), הווירוס יודע להיכנס לגרעיני מערכת העצבים וללכת לישון שם למשך תקופות ארוכות. לעיתים, הוא מתעורר וגורם לפריחה האופיינית של שלבקת חוגרת- רובד כואב מאוד של שלפוחיות מקובצות על בסיס אדמדם בפיזור של האזור אותו מעצבב העצב בו הווירוס ישן לו שנים ארוכות.

לכן כל מי שהינו בריא ומעל גיל 50, או כל מבוגר מעל גיל 18 שסוחב איתו מחלה כרונית – חשוב לקרוא על שלבקת חוגרת ועל החיסונים לשלבקת חוגרת, ראו כאן.

אז מה עושים אם הילד חולה באבעבועות רוח? מתי אפשר להחזיר לגן?

מאוד פשוט. נשארים בבית, לא הולכים לגן או לבית הספר ולא נפגשים עם חברים. לא נפגשים עם אנשים מדוכאי חיסון או נשים בהריון שלא חלו בעברן או לא חוסנו. קוראים את החלק על הטיפול למעלה. ומחכים. אם יש סיבוכים יש לפנות לבדיקה רפואית.

ניתן לחזור למסגרת החינוכית רק כשהפסיקו לצאת נגעים חדשים וכל הנגעים הישנים יבשים (בערך שישה ימים ממועד הופעת הפריחה).

חשוב, חשוב, חשוב – אם יש בני בית שלא חלו בעבר ואינם מחוסנים – רוצו לחסן אותם אם אין התווית נגד, בעדיפות תוך 3-5 ימים אבל גם קצת לאחר מכן יכול בהחלט למנוע מחלה וסיבוכים. לקונספט הזה קוראים מניעה אחרי חשיפה והוא בהחלט קיים אחרי חשיפה לאבעבועות רוח.

ילדים מתחת לגיל שנה שיוחלט להקדים להם את מנת החיסון שהיו אמורים לקבל בגיל שנה, יצטרכו מנה נוספת בגיל שנה כי מנה זו לא נספרת.

ומה עושים אם הילד נחשף לחולה באבעבועות רוח?

קודם כל צריך להגדיר את טיב החשיפה – חשיפה בבית, בגן, משחק משותף וכדומה היא חשיפה אמיתית.

אם הילד מחוסן (כלומר קיבל 2 מנות של החיסון) – אין צורך לעשות כלום, אתם מסודרים.

אם הילד לא מחוסן בשתי המנות – יש ללכת להתחסן בעדיפות תוך 3-5 ימים אם אין התווית נגד.

ילדים מדוכאי חיסון, נשים הרות שלא חלו ולא חוסנו ויילודים – יש לפנות לרופא המטפל בזריזות על מנת לשקול טיפול בחיסון סביל (נוגדנים) כיוון שאינם יכולים לקבל את החיסון החי מוחלש. נושא זה הוא מעבר לדיון בפוסט הזה ויש במקרים אלה לפנות לרופא המטפל על מנת לקבל את הטיפול בהקדם האפשרי.

במקרים נדירים מאוד – יישקל מתן טיפול בתרופות אנטי-וירליות עוד לפני שהילד שנחשף פיתח מחלה.

מה עושים אם אישה בהריון נחשפה לחולה באבעבועות רוח?

נרגעים. מנסים להיזכר אם האם חלתה בעבר והאם חוסנה בעבר. אם האם זוכרת שחלתה ו/או יש תיעוד לכך שחוסנה בשתי מנות חיסון – היא מוגנת ואין צורך בשום בירור או טיפול.

אם יש ספק – יש לבצע במיידי בדיקת נוגדנים לאם שנחשפה על מנת לראות האם מחוסנת או לא. אם יש לה נוגדנים אזי היא מחוסנת ואם אין לה אז היא צריכה לקבל חיסון סביל (נוגדנים) כמה שיותר מהר ועד 10 ימים מהחשיפה.

לסיכום- מחלת ילדים חשובה עם סיבוכים חשובים שרופאי הילדים נתקלים בה עדיין מדי פעם.

בעידן שבו יש חיסון טוב, בטוח ויעיל – חשוב להקפיד על שגרת החיסונים על מנת למנוע צרות מיותרות.