הילד הצולע בגלל סינוביטיס חולפת של מפרק הירך

הגישה לילד הצולע מורכבת וקשה לכתיבה. יש כל כך הרבה סיבות, כל אחת ממקור אחר.

אבל יש אבחנה שהיא באופן יחסי שכיחה ברפואת ילדים, ששווה לכל ההורים להכיר את המאפיינים שלה.

יש לה הרבה שמות – סינוביטיס חולפת של מפרק הירך הוא תרגום מאנגלית של המונח Transient synovitis of the hip אבל ישנם שמות נוספים כמו Toxic synovitis אם כי אין שום דבר טוקסי במחלה זו.

מה זה סינוביטיס ומה הקשר שלו למפרק הירך?

הסינוביה היא רקמה שעוטפת חלק מהמפרקים בגוף, אחד מהם הוא מפרק הירך. תפקידה לעטוף המפרק ולהפריש אליו חומרי הזנה וסיכוך. סינוביטיס היא דלקת באותה הרקמה וכשיש דלקת ויש הפרשה של נוזל דלקתי למפרק ומתחילים כאבים במפרק זה.

מה גורם לסינוביטיס חולפת של מפרק הירך בילדים?

בספר הלימוד לרפואת ילדים המחלה הזו נמצאת גם בפרק של ראומטולוגיה (מחלות מפרקים), בפרק שנקרא מחלות מפרקים תגובתיות או שאחרי זיהומים (Reactive and post infectious arthritis). לפיכך אפשר להבין שהמחלה הזו נגרמת אחרי חשיפה למזהמים מסוימים. לדוגמה, הילד פוגש וירוס שגורם לו לצינון בלבד ומחלים. הגוף ניסה להילחם בווירוס, ייצר תגובת מערכת חיסון כנגד הווירוס אבל למעשה יצר נוגדנים שמביאים לתגובה דלקתית באחד המפרקים.

אם ננקר את המפרק המודלק וניקח הנוזל לאנליזה לרוב לא נמצא שם וירוס אלא נדגים את תגובת מערכת החיסון של הגוף כנגד אותו מזהם שעשה לילד צינון לפני שבועיים.

מיהם המזהמים שלרוב מתחילים את תגובת השרשרת הזו בילדים?

לרוב מזהמים הגורמים לזיהום וירלי קל בדרכי האוויר העליונות בשבועיים שלפני הצליעה. בהרבה מהמקרים ההורים כלל לא שמו לב או לא זוכרים שהיה זיהום שכזה אצל הילד.

מהי הקליניקה האופיינית?

הגיל האופייני הוא גיל 3 שנים ועד 8 שנים. המחלה שכיחה יותר בבנים מבנות. הילדים לרוב מתלוננים על כאב באזור מפרק הירך או בירך עצמה והילד מתחיל לצלוע בפתאומיות על הרגל החולה. שימו לב, יש נשיאת משקל על פני הרגל. זאת בניגוד למצבים אחרים שבהם הילד ממש יעמוד עם רגל חסידה.

לרוב אין כמובן סיפור של חבלה מקדימה ולרוב אין חום של 38 מעלות ומעלה.

הצליעה והכאב יכולים להיות משמעותיים יותר במהלך שעות מסוימות ביום וכמעט להיעלם בשעות אחרות. לעתים בערב תראה החמרה אחרי יום שבו הילד היה פעיל.

לעתים קשה להורים להחליט באיזו רגל הבעיה ועל איזו רגל הילד צולע. ובכן, אפשר לבקש מהילד ללכת ואותה הרגל בה הילד מקצר את זמן התנועה (כמו מדלג עליה מהר) היא הרגל הבעייתית. אם לדוגמה הדלקת היא בירך שמאל אז הילד יצלע ויבצע תנועה מהירה יותר של דריכה על רגל שמאל בהשוואה לתנועה מלאה יותר וארוכה יותר על רגל ימין.

המחלה הזו נמשכת מספר ימים, ממוצע של שבוע, אבל יכולה להימשך גם יותר.

אם היינו לוקחים בדיקות מעבדה לילד עם סינוביטיס חולפת היינו רואים מדדי דלקת נמוכים.

אם היינו עושים צילום רנטגן של המפרק או אולטרהסאונד היינו לעתים מגלים נוזל יתר בקופסית המפרק, דבר שמעיד על דלקת.

אבל יותר חשוב מבדיקות מעבדה ורנטגן זה לגשת לבדיקת רופא ילדים.

כיצד יאפיין רופא הילדים סינוביטיס חולפת?

האמת? כמעט כבר ברמת סיפור המחלה.

מדובר על ילד בגיל הנכון שיש לו צליעה קלה עד בינונית. אין לו חום גבוה או דגלים אדומים אחרים.

בבדיקתו יש צליעה על אחת הרגליים ואין מפרקים נפוחים או אזורים כואבים על העצמות כעדות לחבלה.

בבדיקה גופנית, כאשר הילד שוכב על גבו, יבדוק הרופא פלג הגוף התחתון לרבות שתי הרגליים. נהוג להתחיל את הבדיקה ברגל שלא כואבת על מנת לא ליצור כאב והתנגדות אצל הילד הנבדק.

בסוף הבדיקה הרופא יגיע אל מפרק הירך ויבצעה תנועה הנקראת רוטציה פנימית שהיא זו שתקפיץ את הילד. רוטציה פנימית היא סיבוב של המפרק הזה (הירך) כלפי פנימה.

לעתים הכאב הוא כל כך עדין שצריך להסתכל טוב על פניו של הילד הנבדק על מנת לראות את העווית הקטנה שיש בפניו.

בדיקות מעבדה? אינן נדרשות ברוב המקרים.

רנטגן או יעוץ אורתופד מומחה בילדים? יש לשמור רק למקרים בהם האבחנה לא ברורה.

מאידך, על רופא הילדים להיות מקצוען עם ניסיון באבחנה של מצב זה מכיוון שיש מחלות אחרות שאסור לפספס.

SYNOVITIS

מה אסור לפספס בילד צולע?

כמובן שאבחנות חשובות אחרות.

חבלות – לרבות שברים, סדקים או נקעים. יש שברים בילדים, שאולי יום אחד אפרט באתר, שהם מאוד קשים לאבחון (שבר ענף ירוק לדוגמה) וצריך ניסיון על מנת לחשוד ולאבחן.

זיהומים – בעיקר זיהומים עמוקים יותר ברמת העצם או ברמת המפרק. יש לזכור שבעת זיהום חיידקי במפרק לרוב הילד יראה חולה יותר עם חום אבל לא כל הילדים קראו את הספר. אין לפספס זיהום חיידקי מכיוון שמחייב טיפול הולם ומהיר.

מחלות אחרות – יש אין ספור מחללות אחרות, נדירות יותר, שיכולות להביא לצליעה בילדים.

לרופא מיומן כל האבחנות החשובות הללו חולפות בראשו כשהוא מעריך ילד עם צליעה והוא פוסל אותן בראשו אחת אחרי השניה ונשאר עם סינוביטיס חולפת.

 

מהו הטיפול בסינוביטיס חולפת?

היות ומדובר בתהליך דלקתי, יש מקום לטיפול בתרופות נוגדות דלקת, בעיקר NSAIDS (נורופן, אדוויל או אייבו). אני ממליץ על טיפול של פעמיים ביום למשך 3 ימים ואז ירידה הדרגתית. לרוב השיפור הוא מיידי אם כי לעתים אחרי הפסקת הטיפול הצליעה קצת חוזרת.

מנוחה? כן ולא. אם הילד כאוב וצולע שינוח. מאידך, ילדים (ושרירים ועצמות) צריכים לזוז אז אולי הייתי מחכה עם חוג האתלטיקה קלה, אבל אין סיבה שלא לשלוח לגן/בית הספר.

הכי חשוב, כמו בהרבה מחלות אחרות ברפואת ילדים, לאבחן המצב הזה אצל רופא הילדים שלכם ולבטוח בו שלא מתפספסים דברים אחרים חשובים.

סבלנות, והילד מבריא. אם זה נמשך מעל שבועיים ימים חובה לגשת לרופא להערכה חוזרת.

בהצלחה.