חזרת ילדים לגן הילדים או לבית הספר

מתי להחזיר ילד שהיה חולה לגן או לבית הספר?

מתי מותר ואפשר להחזיר לגן או לבית הספר?
האם צריך לחכות יממה לפחות אחרי ירידת החום?
האם יש מחלות שאחריהן צריך לחכות יותר?

שאלות שרופא ילדים נשאל בווריאציות שונות בכל יום.
מצד אחד רצון של המשפחה לחזור לשגרה כמה שיותר מהר אחרי מחלתנו של אחד הילדים, ומצב שני השאיפה לא לסכן את הילד כמו גם את שאר ילדי הגן/בית הספר בהדבקה נוספת.

המקורות לסיכום זה הינם שניים:

  • מסמך מצוין שכתבו רופאים מכובדים בנושא זה ושפורסם כנייר עמדה של ההסתדרות הרפואית בישראל בשנת 2010. הבעיה הראשונה הינה שעבר זמן רב מאז הפרסום ויתכן ונאסף מאז מידע חדש. הבעיה השניה הינה שהמסמך ממוען ברובו למטפלים ואחת ממטרות אתר זה הייתה הנגשת מידע להורים.
  • ספר לימוד שימושי שמתעדכן תכופות ונקרא הספר האדום. זהו ספר שמומחים למחלות זיהומיות נעזרים בו רבות. השתמשתי במהדורה האחרונה (מספר 31) שיצאה לאור ב-2018.

למטרת מסמך זה מוסד חינוכי הינו גן או בית ספר, או כל מוסד לילדים דומה לכך.

ברשותכם לא אכנס במסמך זה למובן מאליו. זאת אומרת לילד שלא יכול ללכת למוסד חינוכי בגלל שהוא מסכן, חלש וחולה (גם אם אין לו אחד מהמצבים שדורשים במפורש שיישאר בבית) או ילד שמצבו דורש השגחה וטיפול כאלה שהצוות במוסד החינוכי לא ערוך להם. מהכיוון השני יצא לי להכיר משפחות רבות שלא ממהרות להחזיר הילד החולה לגן בניסיון קוסמי לתת לו להתחזק לפני שיתפוס המחלה הבאה. ולכן, מסמך זה מפרט את תנאי המינימום לשליחת ילד שהיה חולה למוסד חינוכי.

מחלות שבהן ניתן לשלוח למוסדות חינוך:

  • מצבים רפואיים שאינם מלווים בחום לרבות נזלת, כאב גרון, שיעול או דלקת אוזניים.
  • דלקת עיניים שאינה מפרישה מוגלה – לרבות עין אדומה עם או בלי הפרשה שקופה.
  • פריחה ללא חום או שינוי התנהגות.
  • ילד בריא ברקע עם זיהום בוירוס פרבו B19.
  • זיהום כרוני בוירוס הפטיטיס B.
  • זיהום בנגיף הכשל החיסוני (HIV).
  • זיהום בוירוס הציטומגלו (CMV).
  • קולוניזציה (נשאות) ידועה של חיידק Methycillin-resistant Staphylococcus aureus (MRSA) ללא נגעים פעילים.

מצבים כלליים שבהם לא ניתן לשלוח ילד למוסד החינוכי עד חלוף הסימפטומים:

  • חום עם או בלי סימפטומים נלווים. יש לחכות לפחות 24 שעות לאחר חלוף החום (יממה ממדידת החום האחרונה).
  • פצעים בפה מלווים בריור. יש לחכות לפחות 24 שעות אחרי התייבשות הנגעים והפסקת הריור.
  • פריחה עם חום או שינוי התנהגות. יש לחכות לפחות 24 שעות לאחר חלוף הסימפטומים.
  • דלקת עיניים עם הפרשת מוגלה. יש לחכות עד שתיפסק ההפרשה המוגלתית.

 

הקאות

שתי הקאות תוך יממה אלא אם רופא החליט שאין מקור זיהומי להקאות ושמצבו של הילד מאפשר חזרה למוסד חינוכי.

שלשולים

שלשולים מוגדרים כשתי יציאות מימיות ביממה. אין לשלוח למוסד חינוכי ילד משלשל במקרים הבאים:

  • שני שלשולים ומעלה ביום (בפרט שלשולים ריריים או דמיים שיכולים להעיד על הימצאות חיידק בצואה), אלא אם יש החלטה של רופא שלא מדובר בשלשול ממקור זיהומי.
  • במקרה של בידוד בצואה של אחד הפתוגנים הבאים – חיידק שיגלה, חיידק סלמונלה שאינו מסוג טיפי, חיידק קמפליבקטר, חיידק קלוסטרידיום דיפיציל ווירוס רוטה – הילד יכול לחזור כיממה אחרי השלשול האחרון.

על פי ההנחיות הישראליות, במקרה של בידוד שיגלה או קמפילובקטר מומלץ (שימו לב לסתירה המסוימת לסעיף הקודם, כנראה שמדובר בהמלצה בלבד) שהילד יקבל יומיים של טיפול אנטיביוטי הולם לפני חזרתו למוסד החינוכי. האמריקאים נוקשים יותר במקרה של שיגלה ומנחים כי במקרה של בידוד חיידק זה, ניתן לחזור רק באם השלשולים פסקו, הילד טופל בצורה הולמת ויש לפחות תרבית צואה אחת שלילית לחיידק.

פרקטית בארצנו, בהרבה מקרים לא נלקחות תרביות צואה לילדים משלשלים ולכן כל זמן שלא יודעים מהו הפתוגן ניתן להבין שאפשר להחזיר יממה אחרי שלשול אחרון.

בנוסף, לעתים מבודד חיידק בצואה כאשר הילד כבר סיים המחלה (בצורה ספונטנית או שקיבל טיפול אנטיביוטי הולם) ואינו משלשל. במקרים אלה, למעט בשני סוגי החיידקים שיצוינו בסעיפים הבאים, ניתן לחזור לפעילות שגרתית במוסד החינוכי.

  • במקרה שבודד בצואה חיידק מסוים בשם אשרכיה קולי מסוג ספציפי (O157:H7) המייצר רעלן מסוים – יש צורך בשתי תרביות צואה שליליות לפני חזרת הילד למוסד החינוכי.
  • במקרה של זיהוי מחולל חיידקי בשם סלמונלה מסוג טיפי, יש צורך בשלוש תרביות צואה שליליות לפני חזרת הילד למוסד החינוכי.
  • במקרה של זיהום בהפטיטיס A – ניתן לחזור שבוע אחרי הופעת הצהבת או באם יודעים בוודאות שכל הילדים והמטפלים במוסד החינוכי חוסנו בהתאם.

 

זיהום בסטרפטוקוק

רובנו מכירים את הסטרפטוקוק מקבוצה A כמזהם הגורם לדלקות גרון. אבל החיידק יכול לגרום גם לזיהומי עור הנקראים אימפטיגו או לזיהומים באתרים אחרים (לדוגמא, דלקת אוזניים).

  • במקרה של אימפטיגו מחיידק זה – ניתן לחזור למוסד החינוכי כיממה אחרי התחלת טיפול אנטיביוטי הולם. אציין כי האמריקאים לא מבדילים בין אימפטיגו מחיידק הסטרפטוקוק לזה שנגרם מחיידק הסטאפילוקוק וכותבים שניתן לחזור למוסד החינוכי כיממה אחרי התחלת טיפול הולם ובתנאי שכל שנגעים פתוחים או מפרישים מכוסים. שוב, פרקטית ברוב המקרים בארצנו לא נלקחות תרביות לבידוד ספציפי של חיידק זה או אחר.
  • במקרה של זיהום בגרון (דלקת גרון/שקדים) או דלקת באוזן מחיידק זה (שימו לב, מדובר על דלקת באוזן שבודד בה החיידק הספציפי הזה) – יש לחכות כיממה אחרי ירידת החום וכיממה אחרי התחלת טיפול אנטיביוטי הולם.

 

זיהום בנגיפים ממשפחת ההרפס

  • אבעבועות רוח – ניתן לחזור אחרי שכל הנגעים התייבשו (לרוב כשישה ימים מתחילת הפריחה).
  • שלבקת חוגרת (זוסטר) – באם ניתן לכסות את האזור בגוף שבו יש נגעים אזי ניתן לחזור לפעילות שגרתית מיד.
  • הרפס סטומטיטיס ראשוני בלוע – עד החלמת הנגעים.

מחלות ספציפיות:

כינים, סקביאס או גזזת – ניתן לחזור למוסד החינוכי אחרי התחלת טיפול.

שעלת – בילד שמטופל באנטיביוטיקה יש לחכות 5 ימים מתחילת הטיפול. ילד שלא טופל באנטיביוטיקה – 3 שבועות מתחילת השיעול.

חצבת – ניתן לחזור כ-4 ימים לפחות אחרי הופעת הפריחה.

חזרת – ניתן לחזור כ-5 ימים לפחות אחרי הופעת הדלקת בבלוטות הרוק.

אדמת – ניתן לחזור כ-5 (בספר האדום כתוב 7) ימים לפחות אחרי הופעת הפריחה.

חשד לשפעת – ניתן לחזור יממה אחרי ירידת החום.