- 24/08/2026
טיפול תרופתי בהפרעות קשב וריכוז בילדים ובמבוגרים
מטרת הפרק הבא היא לסקור מעט יותר לעומק מאשר בפרק הקודם והבסיסי יותר שעסק בהפרעת קשב וריכוז בילדים, את התרופות השכיחות יותר המשמשות כטיפול בהפרעות קשב וריכוז בילדים ובמבוגרים. בניסיון לתת לכם מידע שיעזור לכם מול מי שהמליץ לכם על תרופה זו או אחרת.
בסוף הפרק נדון קצת על איך בוחר המומחה את התרופה הנכונה לילד / למבוגר הנכון.
ומי שכתבה את הפרק הזה היא מומחית ברפואת המשפחה ומורשה בכל הנושא של קשב וריכוז בילדים ובמבוגרים ד"ר עדי גבע.
מי כותב מרשם לתרופות קשב וריכוז?
כל תרופות הקשב מוגדרות תרופות נרקוטיות ומחייבות מרשם מדוקדק שכולל פרטים רבים.
מרשם ראשוני בתחילת טיפול ניתן על-ידי רופא מוסמך בלבד – נוירולוג ילדים/פסיכיאטר ילדים או רופא קשב.
עם זאת, חידוש מרשם כתרופה קבועה יכול להתבצע על-ידי כל רופא.
בנוסף, שינוי במינון התרופות ואף סוג תרופת הקשב יכול להתבצע גם על ידי רופא הילדים או רופא המשפחה בקופת החולים.
איך כותבים מרשם לתרופות קשב וריכוז?
זו כבר אומנות. תרופות לקשב וריכוז מוגדרות בישראל כתרופות שמחייבות רישום מדויק. לפיכך המרשם חייב להיות רשום בצורה מאוד מסודרת. אבל על זה בפרק אחר שעוסק באיך לכתוב מרשם לתרופות להפרעת קשב.
מהן קבוצות התרופות שנמצאות בשימוש להפרעות קשב וריכוז ומה הן עושות?
למעשה מדובר על שתי קבוצות עיקריות של תרופות ממריצות (סטימולנטיות).
הראשונה ממשפחת הריטלין והשניה ממשפחת האמפיטמינים.
בדרך כלל אם הוחלט על טיפול תרופתי הוא יתחיל באחת התרופות ממשפחת הריטלינים ורק במידה ומופיעות תופעות לוואי מהריטלין עוברים לטיפול באמפיטמינים.
צריך לזכור שהתרופות הממריצות פועלות על מערכת העצבים המרכזית, ובעוד שמקובל לחשוב שהן "מרגיעות", למעשה, הן פועלות באופן הפוך, כלומר מעוררות.
התרופות מעלות את רמות המוליך העצבי דופמין במוח ובכך משפרות את ההפרעה בזרימת הדופמין. העלייה ברמות הדופמין מאפשרת למי שסובלים מהפרעה בקשב שליטה עצמית גבוהה יותר, יכולת קשב טובה יותר ומשפרת את הזיכרון בעבודה או בלימודים.

ריטלין ונגזרותיו
ריטלין, או בשם החומר הפעיל שלה – מתילפנידט, היא התרופה הוותיקה ביותר לטיפול בהפרעת קשב. היא יוצרה לראשונה בתחילת שנות השישים של המאה הקודמת והיא אחת התרופות הנחקרות בעולם.
הריטלין מגיע במספר שמות לפי משך ההשפעה שלו.
ריטלין IR (IMMEDIATE RELEASE) / רפנידאט IR
הריטלין IR הוא הריטלין "הרגיל", מגיע במינון של 10 מ"ג בלבד, משפיע לכ-4 שעות.
יתרונות: ניתן לחצות, ניתן להמיס במים/מיץ, ניתן לתת בחלוקה למינונים קטנים ומדויקים וניתן לתת בין ארוחות.
חסרונות: מכיל גלוטן ולקטוז ולכן לא ניתן לסובלים מצליאק או לאי סבילות ללקטוז.
ריטלין SR (SLOW RELEASE)
ריטלין בשחרור איטי, מגיע רק במינון של 20 מ"ג, משפיע לכ-5-6 שעות.
יתרונות: יותר מתאים ליום לימודים סטנדרטי.
חסרונות: למעשה כמעט ואינו זמין בשוק ולכן כמעט ולא נמצא בשימוש. בנוסף, יש לבלוע שלם ולא ניתן לחצות.
מכיל לקטוז ולכן לא ניתן לסובלים מאי סבילות ללקטוז.
ריטלין LA (LONG ACTING) / ריאבניר LA
ריטלין LA הוא ריטלין בשחרור מושהה, 50% מהחומר הפעיל בשחרור מיידי וה-50% הנותרים בשחרור מושהה לאחר 4 שעות. מגיע במינונים של 10-40 מ"ג (התאמת מינון לפי שיקול רפואי ומגבלת מינון יומית) ומשפיע לכ-8 שעות.
יתרונות: ניתן לפתוח ולפזר במעדן / גבינה לבעלי קושי בבליעה, אינו מכיל גלוטן או לקטוז.
חסרונות: החיסרון של הריטלין LA הוא רק מחירו המעט יותר גבוה (גם אחרי סבסוד), יחסית לריטלין הרגיל וה-SR.
קונצרטה / פנידין
קונצרטה זה בעצם ריטלין בשחרור הדרגתי אשר מגיע במינונים של 18/27/36/54 מ"ג ומשפיע לכ-12 שעות.
יתרונות: ניתן לשלב בין מינון למינון, יש שמירה קבועה של הרמה לאורך היום, שחרור הדרגתי.
חסרונות: יש לבלוע שלם, לא ניתן לחצות.
פוקלין XR / דקסמתילפנידט
נגזרת שונה של ריטלין שמכילה רק איזומר מסוים של החומר הפעיל. שחרור מושהה. מגיע במינונים של 10-30 מ"ג ומשפיע לכ-8 שעות.
יתרונות: פחות תופעות לוואי ולכן מיועד למי שהגיב טוב לריטלין אך פיתח אליו תופעות לוואי משמעותיות.
חסרונות: באופן יחסי, מחיר יקר יותר.
אז איך קובעים באיזו תרופה ממשפחת הריטלין להתחיל?
רוב המומחים בתחום ימליצו על התחלה עם אחד מסוגי הריטלין, לרוב על פי משך ההשפעה הנדרש בכל מקרה ומקרה. ואכן, מרבית הילדים יגיבו טוב לריטלין ויסתדרו איתו ללא תופעות לוואי. מי שהריטלין מסייע לו מבחינה תפקודית אבל סובל מתופעות לוואי של התרופה יכול להסתייע בפוקלין.
מי שהריטלין לא מסייע לו מבחינה תפקודית ובנוסף גורם לו לתופעות לוואי עובר לניסיון טיפולי בקבוצת התרופות הבאה שנקראת אמפיטמינים.
אמפטמינים ומלחי אמפטמין
אטנט
התרופה הממריצה השנייה (אחרי ריטלין ונגזרותיה) המוכרת כיום להפרעת קשב היא אטנט (בחו"ל היא נקראת אדרל), או בשם החומר הפעיל שלה – תערובת של מלחי אמפטמינים.
מדובר על מלחי אמפטמין בשחרור מיידי. אטנט מגיע במינונים של 10-30 מ"ג ומשפיע לכ-6 שעות.
מי שסבל מתופעות לוואי קשות בתגובה לריטלין עשוי להיעזר באמפטמין כיוון שמדובר בחומר שונה, שהגוף מגיב אליו ומעבד אותו בצורה שונה, פועל במנגנון שונה ואולי כן יצליח להביא להשפעה הרצויה.
ישנן קופות חולים שבהן ניתן לעבור לטיפול באטנט רק לאחר עדות לכישלון טיפולי בתכשיר מתילפנידאט ויש קופות חולים שתרופה זו יכולה אפילו להיות קו ראשון לטיפול.
אטנט XR
אטנט XR הוא אטנט בשחרור מושהה, מגיע במינונים של 10-30 מ"ג (התאמת מינון לפי שיקול רפואי ומגבלת מינון יומית שהיא 60 מיליגרם) ומשפיע ל 10-12 שעות.
מתאים למי שהגיב טוב לאטנט וצריך השפעה ארוכה יותר.
ויואנס / ליסין / ליסדקס טבע
ויואנס (והתחליפים הגנריים שלו) מגיע במינונים של 30/50/70 מ"ג ומשפיע ל 12-14 שעות.
החומר הפעיל בויואנס צריך לעבור הפעלה אנזימתית בכדוריות הדם האדומות ורק אז הופך לאמפטמין פעיל. בשל כך הפירוק איטי, העליה בריכוז התרופה הדרגתית והירידה הדרגתית פחות – מה שאומר שיהיה פחות ריבאונד (פחות תחושת אי שקט לאחר נטילת התרופה, עצבנות יתר או בכי), כאשר השפעת התרופה פגה.
מתאים למי שלא מגיב טוב לטיפול באטנט או סובל מתופעות לוואי.
תרופות נוספות המשמשות כקו טיפול שני / שלילי להפרעות קשב וריכוז
מי שהתרופות הממריצות לא מתאימות לו, יכול לקבל תרופות אחרות המוגדרות כ"קו שני" או "קו שלישי". הן כוללות סטרטרה/אטומיק (אטומוקסטין). עם זאת, השימוש בתרופות אלה נדיר יותר וניתן באינדיקציות מאוד מסוימות.
אז איך בסופו של יום מתאימים תרופה נכונה לילד הנכון?
מספר קריטריונים נכנסים בשקלול התאמת התרופה, ביניהם:
1. משקל הילד.
2. משך זמן ההשפעה הכללי הרצוי.
3. צרכים מיוחדים – כגון חוג הדורש ריכוז מיוחד או שיעור פרטי/תגבור בשעות אחה"צ שלאחר תום ההשפעה הכללי. לפעמים הטיפול העיקרי הוא בתרופה ארוכת טווח אך הילד מקבל גם תרופה קצרת טווח על מנת להשתמש בה נקודתית כשזקוק להתרכז.
4. זמינות התרופה – נזכור שישנן קופות חולים בהן לא מאשרים טיפול באמפטמינים לפני כישלון של טיפול בתכשיר מתילפנידאט. ישנם אפילו מחוזות בהם צריך הוכחה של אפילו שני כשלונות.
לסיכום, החשיבות בהתאמת התרופה לילד היא רבה בעיקר על מנת למקסם את יעילות ההשפעה שלה ובכדי למנוע תופעות לוואי ותסכול של הילד. לכן יש לקחת את התרופה תמיד על בטן מלאה ולקבל פידבק מדויק מההורה ומהילד על ההשפעה בתחילת הטיפול.
בהצלחה!
מהי מחלת אוסגוד-שלטר?
ציפורן חודרנית בתינוקות וילדים קטנים

כאבים בעקב בילדים – דורבן ומחלת סבר

מתי ואיך בוחרים נעליים ראשונות

הכול על גבס בילדים
Erosio Interdigitalis Blastomycetica – זיהום מיוחד בקנדידה בכף רגל
הקרב היום יומי של רגל החייל הישראלי – מיבלות וזיהומים ועד שברי מאמץ
ציסטה גנגליונית ביד (גנגליון)

מרפק משוך (Pulled elbow) בילדים – איך לזהות ואיך לטפל?
הליכה על קצות האצבעות או הליכה על הבהונות בילדים – מתי תקין ומתי לא
תסמונת התעלה הקרפלית – איך לאבחן ואיך לטפל
טורטיקוליס והעדפת צד בתינוקות – איך לזהות ואיך לטפל
התפתחות כף הרגל בילדות – צעדים ראשונים, כף רגל שטוחה ותפיסות הוריות
אולטרסאונד עמוד שדרה בילודים – מתי זה מומלץ?
יבלת וירלית ברגל וביד בילדים ובמבוגרים

