דלקת עיניים בילדים

למרות שדלקת עיניים (בשם אחר דלקת לחמית) היא מצב רפואי סופר שכיח בילדים, ולמרות שרוב ההורים יודעים לרוב מה לעשות, אני חושב שיש לי הרבה מה להגיד ואולי גם ללמד בנושא.

ברור שרוב הסיבות לדלקת עיניים הינם זיהומים פשוטים (וירוסים וחיידקים) וכמובן שרוב המצבים אינם מדאיגים ולרוב חולפים אפילו לבד. אבל יש גם פה ושם מצבים חשובים אפילו מסוכנים שיש לזהות אותם מוקדם ולטפל בהקדם.

אז לפרק הזה יש שלוש מטרות מרכזיות:

1. להכיר את הסיבות לדלקת עיניים בילדים.

2. לתת כלים לזהות מקרים שמחייבים הערכה מיידית בין אם של רופא ילדים ובין אם רופא עיניים מומחה לילדים. 

3. ללמד איך לטפל בדלקת עיניים בילדים. איזה טיפולים כדי לתת ומתי.

מה זה בעצם דלקת עיניים (דלקת לחמית) בילדים?

בסך הכול תיאור של מצב בו הלחמית (השכבה המצפה את האזור הלבן שסביב הקשתית הצבעונית) הופכת לאדומה, לעיתים גם נפוחה ומלווה בהפרשה. באנגלית Conjunctivitis. 

המצב יכול להיות חד או דו-צדדי, כאשר בהרבה מהמקרים הדלקת יכולה להתחיל בעין אחת ולעבור (בגלל שהילד מגרד) גם לעין השניה.

כפי שתראו בהמשך רוב רובם של הגורמים לדלקת עיניים בילדים הינם וירוסים וחיידקים, אבל זיכרו, שלעתים לא שכיחות, דלקת עיניים (עין אדומה) יכולה להיות בכלל ביטוי של מחלה בשכבות עמוקות יותר של העין. ולכן, במקרים שהדברים אינם ברורים וחולפים מהר, יש מקום ליעוץ ובדיקת רופא הילדים.

 
דלקת עיניים בילדים

האם לגשת לבדיקת רופא ילדים או רופא עיניים מומחה בילדים בכל מקרה של דלקת בעין?

האם בכלל לגשת לרופא? רוב רובם של המקרים קלים ביותר והורה מנוסה יודע מה לעשות מבלי לגשת לרופא כלל. פרקטית רוב ההורים לא הולכים לרופא עיניים בכל מקרה של דלקת קלה בעין של הילד.
אני חושב שיש מקום לבדיקה ויעוץ של רופא הילדים במקרים של התייצגות לא אופיינית, או במקרים עקשניים.
והאם לגשת לרופא ילדים או לרופא עיניים מומחה לילדים? במצב התורים בארצנו אם תנסו לקבוע תור לרופא עיניים מומחה תגיעו אליו הרבה אחרי שהדלקת כבר עברה ולכן באופן פרקטי רופא ילדים מספיק. אם רופא הילדים ירגיש, יחד אתכם, שמשהו פה חריג, אז הוא יפנה אתכם למומחה, בתקווה לקבל תור בהקדם.

מה תפקיד רופא הילדים בדלקת עיניים?

הרופא ייקח סיפור מחלה קצר בכדי להבחין בין הסיבות השונות לדלקת עיניים בילדים על מנת להבדיל בין סיבה מדאיגה לדלקת לכזו שאינה מדאיגה.
בביקור אצל הרופא יתכן ותישאלו כיצד ומתי התחילה הדלקת? האם התחילה מיד בשתי העיניים או קודם בעין אחת? האם הדלקת מלווה בחום או בתסמינים נוספים? האם היו חשיפות שונות לחומרים כדוגמת עשן, או אלרגנים שונים? האם מישהו בבית נדבק? וגם שאלות מכוונות למצבים מסוכנים – האם יש כאב עז? שינויים בראייה? והאם קדמה לכך חבלה?
בבדיקה הרפואית, לפי הסיפור שתספרו על הופעת הדלקת, ייבדקו האישונים, צלילות הקרנית, תנועת העין, ואופי האודם וההפרשה – האם סמיכה ומוגלתית או מימית?

מהם הגורמים הנפוצים לדלקת עיניים בילדים?

בגילאי הילדות הסיבה השכיחה לדלקת עיניים הינה זיהומית, דהיינו וירוסים וחיידקים. במצב זה, יש להבדיל בין דלקת וירלית פשוטה לבין זיהום חיידקי או זיהום יותר קשה המצריך טיפול ומעקב צמוד יותר.
בואו ננסה לכתוב בצורה יותר ספציפית על מספר מחלות נפוצות כאלו לצד מספר מצבים יותר נדירים שלא נרצה לפספס.

דלקת לחמית חדה ומוגלתית Acute purulent conjunctivitis

לרוב מדובר בזיהום חיידקי ומדבק. העין כואבת, הלחמית נראית אדומה, נפוחה, עם הפרשה מרובה מוגלתית לבנה/צהובה וסמיכה שלעיתים גורמת לקושי בפתיחת העין בגלל הידבקות העפעפיים. המצב יכול להיות דו צדדי בעד 3/4 מהמקרים, והוא נפוץ יותר בילדים מתחת לגיל 5. זאת לעומת דלקת עיניים וירלית הנפוצה בילדים גדולים יותר.
החיידק הנפוץ ביותר הגורם לזיהום הזה נקרא המופילוס אינפלואנזה, אבל הוא לא היחיד. מבחינת טיפול, לרוב הדלקת תגיב היטב לקומפרסים חמימים ואנטיביוטיקה מקומית בטיפות או משחה. נכון שלכאורה גם דלקת זו יכולה לחלוף מעצמה, אך בגלל שטיפול הולם יכול לקצר את משך המחלה לרוב העדפת ההורים והרופא היא כן לטפל בטיפות או משחת עיניים עם אנטיביוטיקה. ראו על הטיפולים השונים בהמשך.

דלקת לחמית וירלית

ישנם זיהומים וירליים רבים המערבים את הלחמית, רובם זיהומים קלים וחולפים מעצמם, בטח ובטח בהשוואה לזיהומים החידקיים. עם זאת, גם זיהום וירלי יכול להיות כואב ומגרד. זיהום זה מאופיין בהפרשה מימית עם הופעה שהיא לרוב חד צדדית שיכולה להיות מלווה בנפיחות של בלוטות לימפה סביב האוזן באותו הצד. במידה וישנה מעורבות של שתי העיניים, נפוץ שהסיפור יתחיל בעין אחת ורק בהמשך תופיע הדלקת גם בעין השנייה. דלקת עיניים וירלית יותר בחודשי הקיץ וכאמור בילדים גדולים יותר, מתבגרים וגם מבוגרים (אחד ההורים…).
וירוס נפוץ הגורם לזיהום זה נקרא אדנו וירוס והוא יכול לגרום למחלה אופיינית הכוללת גם דלקת גרון המלווה בחום ודלקת עיניים עקשנית. הרבה פעמים בזיהום באדנו אני רואה שגם אחד ההורים נדבק ומסתובב עם עין אדומה לשבוע.
לעיתים הזיהום הווירלי מערב גם את הקרנית, שהיא שכבה שקופה שמסייעת במיקוד הראיה ונמצאת במרכז העין, קדמית לעדשה ולקשתית. אז תהיה תחושה של גוף זר בעין, התפתחות מהירה של רתיעה מאור ואף היווצרות מעין רובד המלווה בטשטוש ראייה. בזיהומים וירליים פשוטים, רובד זה הינו קל להסרה ולא גורם לנזק לטווח ארוך.
תסמיני הדלקת הווירלית לרוב מחמירים במשך 3-5 ימים ואז משתפרים תוך שבוע עד שבועיים. מה שמתסכל במצבים אלו הוא שמצד אחד אין טיפול המקצר את המחלה בצורה משמעותית (זה הרי לא חיידק ואנטיביוטיקה לא תעזור) ומצד שני וזו מחלה מדבקת מאוד. לכן חשובה השמירה על ההיגיינה, שטיפת ידיים, ולהימנע מהדבקה של שאר דרי הבית ואף הדבקה עצמית של העין השנייה. בהמשך אפרט לגבי מתי הילד יכול לחזור לגן הילדים ואיך בכל זאת אפשר לטפל.

חשוב לציין כאן זיהום בווירוס ספציפי בשם הרפס, שכאשר הוא מערב את העין הוא נחשב מסוכן יותר ואפילו מסכן ראייה. הטיפול בו שונה ולכן במידה וקיימות שלפוחיות או כשיש חשד מכל סיבה שמדובר בזיהום בהרפס – זו סיבה להיבדק בהקדם.

מה זה פריאורביטל צלוליטיס?

מדובר בסיבוך פוטנציאלי של דלקת עיניים בילדים.
פרי – מסביב.
אורביטל – גלגל העין.
צלוליטיס – זיהום עורי שטחי.
וביחד, זיהום מסביב לגלגל העין שהרבה פעמים מתחיל בזיהום עיניים פשוט אבל הילד שמגרד פוצע העור וחיידקים נכנסים לרקמה הרכה.
זוהי מחלה חד צדדית, שלעתים מלווה בחום.
בחשד למצב זה יש לפנות להיבדק על ידי רופא/ת ילדים כדי להבחין במה מדובר ולטפל בהתאם.

מה לגבי דלקת עיניים בתינוקות עד גיל חודש?

רוב רובן של דלקות העיניים בגילאים הללו הן תוצאה של תעלת דמעות מוצרת ולא זיהום משמעותי. עם זאת, קיימת מחלה עינית זיהומית שמקורה בהדבקה בעת המעבר בתעלת הלידה וזו גם הסיבה שנהוג למרוח משחה אנטיביוטית או כזו המכילה כסף חנקתי מיד לאחר הלידה, ובכך למנוע מחלה קשה זו.
ולכן, עין אדומה עם הפרשה בגיל זה הינה תמיד סיבה לבדיקה רפואית משום שיכולה להעיד על זיהום משמעותי, שבמידה ומתגלה בזמן, ניתן לטפל באופן יעיל וללא השלכות לטווח ארוך.
ביילודים עלולה להיווצר גם חסימה של ניקוז הדמעות בזווית עין והאף – מצב הגורם להצטברות דמעות ולעתים לזיהום משני. ניתן לטפל באמצעות עיסוי מקומי, ורק במצבי קיצון מצריך טיפול מקומי נוסף או פתיחה של החסימה. בקרוב אקדיש באתר פרק ספציפי בנושא היצרות תעלה הדמעות.

מהם המצבים הלא זיהומיים, כיצד ניתן לאבחן אותם והאם מדבקים?

לעיתים תגובה מסוג אלרגי גורמת לדלקת בלחמית, וזו סיבה נפוצה לעיניים אדומות. מצב זה שונה ממצב זיהומי בעיקר בשל הגרד העז, לעומת תחושת הכאב היותר דומיננטית במצבים זיהומיים. במצבי אלרגיה לרוב שתי העיניים מעורבות, יש הפרשה מימית, אודם ונפיחות גם בעפעפיים וסביב העין. גבשושיות יכולות להופיע בצד הפנימי של העפעפיים.
ישנם מצבים בהם הדלקת מופיעה באופן פתאומי בעקבות חשיפה לגירוי אלרגי כדוגמת אבק או חתולים, אך נפוצה גם הצורה העונתית בעלת הופעה פחות דרמטית, המתפתחת במשך ימים ועם חזרה עונתית כל שנה.
דלקת לחמית אלרגית מופיעה הרבה פעמים אצל ילדים עם מחלות אלרגיות אחרות, כדוגמת נזלת אלרגית, אסתמה ופריחה אטופית.
הטיפול בדלקת אלרגית שונה, וכולל קומפרסים קרים, אנטי-היסטמינים מקומיים ותכשירים נוגדי אלרגיה אחרים. רק במקרים נדירים ובהשגחה יטופל עם טיפות המכילות סטרואידים.
זהו כמובן לא מצב מדבק, ובמידה וזו האבחנה ניתן להגיע למסגרת החינוכית.
עוד מצבים שאינם מדבקים כוללים חשיפות שונות – חשיפה לעשן, מזהמים תעשייתיים, אובך ותכשירי ניקוי ביתיים שונים יכולים לגרום לגירוי ודלקת "כימית" בלחמית. חשוב לשים לב כי במידה והעין נחשפה לחומרים המכילים חומצה או בסיס, זהו מצב המסכן את העין. יש לשטוף היטב את העיניים במים ולפנות לבדיקה רפואית דחופה.
דימום תת לחמיתי – לרוב איננו מצב מסוכן כלל, וחולף מעצמו. נראה ככתם אדום, שיכול להופיע ללא סיבה או לאחר עיטוש או שיעול, או לאחר חבלה מקומית.
חבלה או חשד גוף זר – במקרים שכאלה יכולה להיות סכנה לעין ויש לגשת לבדיקה בהקדם.

מתי המצב מסוכן וחייבים לפנות לבדיקה דחופה?

אי אפשר להתעמק בנושא זה בלי להרחיב על מצבים המחשידים כי מדובר בדלקת יותר מורכבת שמצריכה אבחון וטיפול מיידי, על אף שנדירים יחסית. בהמשך נסכם עם דגלים אדומים שמצריכים פניה לבדיקה רפואית דחופה.
קודם כל – כפי שמתואר מעלה, במידה והתחלתם טיפול או אובחנתם עם דלקת פשוטה, אך זו איננה חולפת ואף מחמירה על אף טיפול מקומי, עם החמרה בכאב, בהפרשה או במעורבות המקומית – יש להיבדק שוב. הסיבה לכך היא שדלקת עיניים פשוטה עלולה להסתבך ולערב מבנים אחרים בעין בפרט את הקרנית, או שבכלל נגרמה על ידי מזהמים אחרים שלא יגיבו לטיפול הרגיל ומצריכים טיפול אחר – דוגמא לכך היא זיהום בהרפס שתואר מעלה, או זיהומים על ידי חיידקים יותר אלימים. בנוסף, זיהום של העין הכולל גוף זר או בפרט עדשות מגע – מחייב בדיקה דחופה.
עוד מצבים שאנחנו לא רוצים לפספס הם זיהומים או דלקת של מבנים אחרים בעין, או "חקיינים":
פריאורביטל צלוליטיס – כפי שכתבתי לפני כמה פיסקאות, זהו זיהום ברקמות המקיפות את העין שמצריך בדיקה רפואית וטיפול הולם.
זיהום בקרנית – הקרנית, כמפורט מעלה היא שכבה בקדמת גלגל העין. המבנה הגובל עם הלחמית ופגיעה בה מאופיינת בתחושת גוף זר בעין. זיהום של הקרנית יכול להיות על ידי וירוס, חיידק, פטרייה או אף טפיל. נראה עין אדומה וכאובה, ירידה בחדות הראייה, רתיעה מאור. יכולה להיות הכתמה לבנה/צהובה של שכבה זו. במצב זה דווקא לא מומלץ לחבוש את העין והטיפול המקומי הוא אינטנסיבי ביותר.
דלקת "עינבייה" או באנגלית Uveitis – דלקת של החלל אחורי יותר במבנה העין. לעיתים במצב זה לא יהיה תסמינים כלל וניתן לפספסו, אך ישנם מצבים שיופיע כעין אדומה חד או דו צדדית. לכן אם אין תגובה לטיפול הראשוני בעין אדומה, יש לבצע הסתכלות לפנים העין על ידי רופא/ת עיניים. זהו מצב שיכול להיות מבודד לעין או חלק ממחלה גופנית דלקתית אחרת. חשוב לטפל, והטיפול לרוב הוא מקומי באמצעות טיפות המכילות סטרואידים. לפי הערכת הרופא/ה יידרש בירור נרחב יותר לסיבה להופעת הדלקת.
עין אדומה בהקשר של חבלה, חשיפה לחומרים או חשד לגוף זר. סיפור שכזה עם עין אדומה גם הוא מחייב הערכה רפואית דחופה. הפגיעה כמובן יכולה להיות קלה, ללא פגיעה עינית כלל או שריטה של הקרנית שניתן לטפל בטיפות מקומיות בלבד, אך יתכן וקיימת פגיעה במבנים עמוקים יותר בעין ובארובת העין שאסור לפספס.
בנוסף, גוף זר יכול לגרום לזיהום או להוות סיכון לשלמות העין. בחשד שמדובר בפגיעה חודרת מדובר במצב חירום. יש לעטות כיסוי על העין ולפנות לבדיקת רופא/ת עיניים דחופה.
נזכיר שוב שחשיפה לחומצה בסיס או תכשירים אחרים גם היא מצב המצריך בדיקה מיידית.

אז לסיכום, אילו מצבים ודגלים אדומים מחייבים בדיקה רפואית דחופה?

מצבים אלו נחלקים לנסיבות בגינן הופיעה העין האדומה, התלונות או הסימנים, מאפיינים של הילד/ה – גיל או תסמינים נלווים, או היעדר תגובה לטיפול.
הופעת עין אדומה לאחר חבלה, בחשד לגוף זר לרבות עדשת מגע או פציעה חודרת, או לאחר חשיפה לחומר צורב, חומצי או בסיסי.
במידה ויש תלונות של: שינויים או טשטוש בראייה, כאב עז, רתיעה מאור, כאב בהנעת העין, תחושה חמורה של גוף זר בעין ואי יכולת להשאיר את העין פקוחה.
במידה ויש סימנים של: הפרשה מרובה מאוד, הופעת רובד או הכתמה של הקרנית. יש להבחין גם במידה והאודם איננו אחיד אלא חמור יותר דווקא סביב הקשתית. חשד לזיהום בהרפס מכל סיבה.
מאפייני הילד/ה: יילוד מתחת לגיל חודש, או ילד בכל גיל עם תסמינים אחרים כמו חום, כאב ראש, תחושה כללית רעה, מראה כללי לא טוב.
תלונה הנמשכת מעל שבוע או שאיננה משתפרת על אף תחילת טיפול ואף החמרה בכאב, הפרשה, מעורבות מקומית.
במצבים אלו יתכן כי בכל זאת מדובר במצב קל כדוגמת שריטה או זיהום וירלי קל של הקרנית, אך אנו בעצם חוששים יותר מסיבוך של מצב יחסית פשוט או מעורבות של מבנים עמוקים יותר של העין שיסכנו את הראייה.

איך מטפלים בדלקת עיניים בילדים?

קודם כל זיכרו שלא תמיד חייבים לטפל. במקרים קלים ניקוי של הדמעות או של ההפרשה מספיקה ולא נדרשת התערבות נוספת.
באם נידרשת התערבות אנחנו חייבים לחלק את טיפות או משחות העיניים לשני סוגים:
כאלו המכילות אנטיביוטיקה בלבד – לדוגמה סינטומיצין 5%.
כאלו מכילות אנטיביוטיקה וסטרואידים – לדוגמה מקסיטרול.
במקרה של זיהום חיידקי האנטיביוטיקה חשובה. במקרים של זיהום וירלי האנטיביוטיקה לא תעזור.
ולכן, דווקא השילוב עם הסטרואידים לטעמי חשוב מאוד מכיוון שאלו מורידים הבצקת המקומית שישנה גם בזיהום חיידקי וגם בזיהום וירלי.
ולכן, ברוב המקרים, ואחרי אישור רופא הילדים שלכם, ישנה עדיפות לטיפול הכולל סטרואידים.
יש לזכור שאין לטפל בתרופה המכילה סטרואידים מעבר למספר ימים בודדים, אלא בהמלצה ישירה של הרופא ואין לטפל בטיפות או משחה המכילות סטרואידים במקרה של חשד לזיהום עיני בהרפס.

מתי לשים טיפות עיניים ומתי משחת עיניים?

ישנם מוצרים המופיעים רק בצורה אחת, כדוגמת סינטומיצין במשחה, שאין בטיפות.
ישנם מוצרים שמופיעים בשתי הצורות.
תכלס במידה ושמים נכון, את הטיפול או את המשחה אני לא רואה הבדל משמעותי בין דרכי המתן.
שימו לב בקישור הבא כיצד שמים נכון טיפות עיניים ובקישור הבא כיצד מורחים נכון משחת עיניים.
ישנם הורים שאוהבים לשלב. ביום כשהילד ער לשים טיפות וכשהוא ישן למרוח את המשחה.
הכול מותר.

שאלת השאלות – מתי אפשר לחזור לגן?

ברור לכולנו שדלקת עיניים אפילו קלה באחד מילדי הגן עלולה להביא להתפרצות אצל שאר ילדי הגן. זוהי הסיבה שגננות מאוד לחוצות על מקרה של אודם קל בעין, לעתים בצדק ולעתים לא בצדק.
ככתוב בפרק של "חזרת ילדים למוסדות חינוך", אין צורך להוציא ממסגרת חינוכית ילד עם דלקת עיניים שאינה מפרישה מוגלה – לרבות עין אדומה עם או בלי הפרשה שקופה. הבעיה מתחילה כשההורים מנגבים המוגלה בבוקר ואז שולחים לגן.
ושוב, זו הסיבה שגננות רבות לא מסכימות לקבל, או מבקשות "פתק מהרופא".
לכן לצערי אין תשובה גורפת לכל המקרים של עין אדומה עם או בלי הפרשה שחלקם מחביאים זיהום ומדבקים באמצעות מגע ישיר או עקיף.
באופן כללי, ניתן לחזור למסגרת בדרך כלל לאחר חלוף ההפרשה העינית המוגלתית.

סיכום ומסר לקחת אתכם הביתה

ברוב המוחלט של המקרים של עין אדומה בילדים, המקור הוא זיהום וירלי או חיידקי. לרוב אלו יחלפו לגמרי אפילו ללא טיפול ספציפי, תוך מספר ימים מועט, ללא סיבוכים משמעותיים.
אף על פי כן, קיימים מצבים מסוכנים יותר שאסור לזלזל בהם, ובמידה ואחד מהדגלים האדומים מופיעים יש להיבדק בדחיפות – בין אם במיון או תור דחוף באותו היום.
במידה ולילד/ה יש דלקת כזו, חשוב שכל בני הבית יקפידו על שטיפת ידיים תכופה כדי למנוע הדבקות.
אז מקווה שבסך הכל על אף הצער של הימנעות של מספר ימים מביקור במסגרת, נותרתם אופטימיים שמדובר במצב קל ולא מסוכן ברוב רובם של הילדים.