האם לוותר לילד שלא רוצה בדיקות דם?

ברור שזו שאלה שצריך לשאול מראש. אני חושב שגם בבריאות גמורה, ילדים זקוקים לבדיקות דם שגרה מדי מספר שנים ועכשיו הכול עניין של הגדרות.

מאידך, אם מדובר בחשד למחלה ואם רופא הילדים ממליץ אחרי חשיבה ודיון מעמיקים, אני חושב שההחלטה היא של ההורים ולא של הילד שבוודאי לא רוצה להידקר. 

אבל שוב, חישבו על הכול מראש. אם מראש אתם לא בטוחים שצריך אז אין שום טעם להגיד לילד שצריך בדיקות דם בשביל לוותר לו בהמשך כשהוא כועס או מסרב..

האם לספר או לא מראש על בדיקת הדם?

שוב, מאוד תלוי בילד ובאופי שלו אבל תשובת האצבע שלי היא שרק מגיל מסוים ראוי לספר מראש. בגילאים הצעירים יותר, אין שום משמעות, מעבר להגברת סף החרדה, להגיד לילד, "בעוד שלושה ימים אנחנו הולכים לקופת חולים לקחת בדיקות דם". 

אבל מגיל ומבגרות מסוימת, הכנה ותכנון מראש יכולים לעזור לכם בהפגת החרדה אצל הילד.

אז בילדים הגדולים והבוגרים יותר, אני דוגל בשיטה של הסבר אמין לילד לגבי תהליך הבדיקה כאשר ברור שלא צריך להגיד לו משפטים מפוצצים כמו "מדובר על מחט ארוכה וחדה" או "האחות תכניס המחט לתוך היד שלך".

דברו בשפה ברורה ואין צורך לספק פרטים מיותרים.

הילד שואל האם זה יכאב? התשובה היא "קצת, כמו עקיצה של יתוש". 

אני לא הייתי נכנס לרבדים פסיכולוגיים עמוקים יותר כמו הדגמה על בובות בבית וכדומה. זה מתיש.

מי צריך ללכת עם הילד לבדיקות הדם?

שאלה טובה. ההורה הרך או ההורה הקשוח?

האמת שאין לזה תשובה של מאה אחוז כי הכול תלוי בילד ובאופי שלו.

אני חושב שההורה האסרטיבי יותר. ולעתים, אם אפשר, נוכחות שני ההורים יכולה להקל.

כל משפחה שונה וצריכה לדעת מה התשובה לשאלה הזו, בהקשר לכל ילד וילד.

מה לקחת איתנו לבדיקת הדם?

אל תשכחו את "חפץ המעבר" של הילד באם יש כזו פונקציה או סתם בובה שהוא אוהב.

אייפד או כל אביזר אחר שאפשר להקרין בו משהו שהילד אוהב, יכולים גם להסיח את הדעת.

איך אפשר לעשות בדיקות דם בפחות כאב בעזרת הסחת דעת?

כאמור, זה המקום שבו אפשר לשים לילד סרטון או שיר שהוא אוהב ולהסיח את דעתו למסך.

יש ילדים שיאהבו אם ניתן להם תפקיד בעת הבדיקה ונהפוך אותם לשותפים לכל מני משימות קטנות.

טכניקות הרפיה וכו', זה ממש למתקדמים.

אבל יש בכל זאת טריק אחד נהדר שנקרא שיטת השיעולים המצחיקים.

מהי שיטת השיעולים המצחיקים והאם היא מתאימה בבדיקות דם?

בפרק מיתולוגי באתר, על חיסון שפעת בילדים ובמבוגרים, אני מסביר השיטה בפרוטרוט.

מדובר על טריק, מוכח מדעית, של הסחת דעת הילד שאני מחסן.

הגיל שממנו הטריק זה עובד, תלוי באופי של הילד ושל ההורים ובסבלנות של המחסן.

אני מבקש מהילד להסתכל לכיוון השני ולהשתעל 7 פעמים (או 10 או 13, מה שבא).

אם הילד רגוע ומשתף איתי פעולה אזי ניתן לחסן יחד עם אחד השיעולים והרבה פעמים הילד לא ירגיש שחוסן.

אז אני יודע שחיסון זו לא בדיקת דם, אבל בכל זאת, עם החדרת המחט אפשר לנסות הטריק הזה ולהוריד הכאב.

איך אפשר לעשות בדיקת דם בפחות כאב בעזרת חומרי אלחוש מקומי?

ניתן להשתמש בחומרי אלחוש מקומי, אשר חלק מהעבודה שלהם הינה פסיכולוגית וחלק אמיתית.

ספריי קירור (ספריי קרח) – בהחלט יכול לעזור, גם פסיכולוגית לחלק מהילדים וגם קצת לכאב. עם זאת, ההתזה של הספריי אינה נעימה, בעיקר אם מתיזים מקרוב ויותר מדי, ולכן אני פחות משתמש בשיטה זו

קרם לאלחוש מקומי – כדוגמת אמלה 5%. טריק נחמד ויעיל מאוד, רק השתמשו לפי ההוראות על מנת למקסם יעילות.

איך אפשר לדאוג לאווירה נעימה סביב הבדיקה?

אני יוצא מנקודת הנחה שאין לנו השפעה על מי עושה לנו את בדיקת הדם, אני מניח שלא תעשו סקר בקופת חולים לאיזו אחות יצא לדקור לאחרונה הכי הרבה ילדים בהצלחה.

עם זאת, יכולה להיות לכם Say לגבי האווירה בחדר.

בעיקר לילד ולהורה שלחוצים ממעמד הבדיקה, רצוי לשהות באזור שקט, ללא כניסה ויציאה של אנשים רבים.

האם הילד צריך להסתכל על הדקירה או שלא?

בגדול, אף אחד לא נהנה לראות שמחט נכנסת לו לווריד. אבל פה ושם ישנם ילדים בוגרים שזה עושה להם טוב, אולי מקנה להם שליטה בתהליך. אז תפדל, שיסתכלו.

אצל האחרים עדיף להסיט המבט.

מה קורה לאחר הבדיקה?

נכון לנחם, ונכון להביע אמפטיה, ונכון להגיד לילד שהוא התנהג כמו אלוף ושאתם גאים בו.

אם היה לו מאוד קשה, ניתן כמובן לחשוב איך אפשר לעשות זאת טוב יותר בפעם הבא.

ממתקים? מתנות? קורקינט חשמלי? דירה למשתכן? אז לדעתי תשורה קטנה ומתוקה שהבאת אתכם בתיק זה הגיוני מאוד, גם ללכת ביחד לגלידה (חוויה משותפת). כל דבר מעבר לזה והסתבכתם.

לסיכום, עוד פרק שעף ממוחי הקודח ואני תקווה יעזור לכמה ילדים ולכמה משפחות.

בהצלחה!