שנת 1976, שייקה פייקוב הלחין וחיבר המילים והמבצעת היא הבלונדינית הנצחית של המוזיקה הישראלית, אילנית.

למה דווקא השיר הזה? כי הוא שיר אהבה פשוט ויפה לארץ שכולנו, ומשמש לנו כתזכורת לכך שהיא הארץ של העם.  לדעתי ילד (או מבוגר) שיוכל לשיר ולהתחבר למילים "ארץ בה נולדנו, ארץ בה נחיה, יהיה מה שיהיה" יגדל להיות אוהב ומאושר יותר. שייקה פייקוב מספר כי השיר היה להמנון בפי אסירי ציון ברוסיה. 

שני סיפורים יפים ועם מסר על הזמרת הנפלאה אילנית:

א. החלום הגדול שלה בתור ילדה לא היה להיות זמרת אלא להיות רקדנית בלט…. את החלום הזה היה הגשימה בגיל 65 בתוכנית "רוקדים עם כוכבים".

ב. אחרי שהות של 8 שנים בברזיל וכאשר היא עוד לא מדברת עברית כהלכה, היא זכתה בגיל 15 בתחרות כישרונות צעירים של "מעריב לנוער" אחרי ששרה שני שירים בפורטוגזית ובספרדית. מאז הכול היסטוריה.

בתמונה חנה דרזנר (אילנית) בגיל שנה עם אחיה הגדול, בתל אביב של שנת 1948.