19/12/2024

סוגי פורמולות לתינוקות (תרכובות מזון לתינוקות) במדינת ישראל

יש כיום במדינת ישראל מעל 30 סוגי פורמולות לתינוקות (במילים אחרות תמ"ל – תרכובות מזון לתינוק).

ההיצע, האינדיקציות והשמות הנוצצים, הם כל כך מבלבלים עד שזו הייתה מבחינתי אחת משתי הסיבות העיקריות לכתוב בנושא תזונת תינוקות (זה ולתת דגש על התחלת טעימות מוקדמת).

שימו לב, זהו פרק שסוקר את כל סוגי הפורמולות במדינת ישראל, על ההבדלים השונים ביניהן.

פרק אחר, שדן בסוגיה החשובה "איך לבחור את הפורמולה הנכונה לתינוק שלכם" נמצא באתר במקום אחר.

אז על מנת להבין במה אנחנו מאכילים את התינוקות שלנו, אפשר לחלק את סוגי הפורמולות השונות בכמה דרכים:

חלוקה ראשונה של פורמולות לתינוקות – לפי החברה המייצרת

טוב, זו לא באמת דרך לחלק את סוגי הפורמולות, אבל יש מקום לדעתי לדעת מהי החברה שעומדת מאחורי כל מותג.

מטרנה – בבעלות חברת נסטלה השוויצרית. תרכובות המזון לתינוק מיוצרות במפעל בארץ, בקיבוץ מעברות שבעמק חפר, ומשווקות ומופצות על ידי קבוצת אסם-נסטלה.
נוטרילון – מיוצר על ידי חברה הולנדית בשם נוטרישה שנקנתה ב-2007 על ידי קונצרן דנונה. המותג הגיע לארץ בשנת 2011 והוא משווק ומופץ על ידי חברת טבע.
סימילאק – מיוצר על ידי חברת אבוט שהיא חברת תרופות ומוצרי בריאות בינלאומית. המותג מופץ על ידי חברת פרומדיקו.
יש עוד מספר סוגי פורמולות שחשוב להכיר ושנמצאות בטבלה בסוף הפרק אבל אינן מיוצרות על ידי שלושת החברות שהוזכרו. מדובר ב- נוטרמיגן, פוראמינו, אנפמיל AR ונאוקייט.

כל הפורמולות, אלו המגיעות לארץ מוכנות ואלו המיוצרות בארץ, משתחררות להפצה רק אחרי בדיקה ואישור של משרד הבריאות.

חלוקה שניה – אינדיקציות שונות (או הבדלים במרכיבי הפורמולה):

זהו חלק חשוב מאוד, ובשביל להבין אותו יש צורך בהבנה בסיסית של מרכיבי כל פורמולה. בכל הפורמולות יש חלבון, פחמימות (סוכרים), שומנים ותוספים.

חלבון בפורמולות לתינוקות

חלבונים בכלל וחומצות אמינו בפרט נמצאים בכל תא ותא בגופנו ונדרשים על מנת לאפשר גדילה.

שני החלבונים העיקריים בחלב אם (כמו גם בחלב פרה), הם Whey ו-Casein.

היות וחלב אם נחשב לתזונה האופטימלית מבחינת הרכב החלבונים, כל הפורמולות הרגילות משתמשות באותם שני חלבוני חלב פרה, ביחסים שונים בין השניים, כמקור לחלבון.

כאשר יש סיבה לא לתת חלבון חלב פרה ניתן לתת פורמולה על בסיס חלבון סויה.

אז מה זה פורמולה על בסיס חלבון מפורק או פורמולה מפורקת? זוהי פורמולה שבה חלבון חלב הפרה פשוט מפורק. חשוב לדעת שיש 3 'רמות' לדרגת פירוק החלבון:

רמה פירוק חלקית
רמה פירוק נרחבת
חומצות אמינו בודדות

כפי שתקראו בהמשך האינדיקציה למתן פורמולה ברמת פירוק חלקית היא ניסיון טיפול בבעיות עיכול כלליות וכאבי בטן בעוד האינדיקציות למתן פורמולות ברמת פירוק נרחבת ומעלה הינן רגישות ברמה זו או אחרת לחלבון חלב פרה.

על פי החלטת הרופא המטפל ניתן לשקול אחת משתי רמות "הפירוק" של החלבון. לדוגמה, ברגישות שמתבטאת רק בכאבי בטן ושלשולים (לרוב ריריים) ניתן לנסות פורמולה מפורקת בצורה נרחבת בעוד באלרגיה קשה המתבטאת במצוקה נשימתית יש לתת אך ורק פורמולה על בסיס חומצות אמינו בודדות. ראו פירוט נוסף בהמשך ובפרק יעודי באתר המוקדש לרגישות תינוקות לחלבון חלב פרה.

סוכר בפורמולות לתינוקות

הרכיב הסוכרי בכמות הגבוהה ביותר בחלב אם הינו הלקטוז (סוכר החלב), זהו דו סוכר המורכב משני סוכרים אחרים בשם גלוקוז וגלקטוז.

הלקטוז מספק אנרגיה לתינוק, תורם לשגשוש פלורת החיידקים (הטובים) במעיים ומסייע בספיגת אבני בניין אחרות החשובות לגוף התינוק.

לכן, באם אנחנו מבינים את המרכיבים העיקריים הנמצאים בפורמולות (בעיקר חלבון וסוכר), ניתן לחלק את הפורמולות השונות בהתאם להבדלים ביניהן במרכיבים אלה וכפועל יוצא בהתאם לאינדיקציות הרפואיות השונות המתאימות לכל פורמולה.

חלוקה על פי ההבדלים בחלבונים

פורמולות 'רגילות' על בסיס חלבון חלב פרה – הסטנדרט שמתאים לרוב רובם של התינוקות.

פורמולות על בסיס חלבון סויה – בבסיס ההבדל הוא המקור השונה של החלבון (במקום חלבון חלב פרה יש חלבון סויה).

שימו לב, שיתכן הבדל בין חלק מהפורמולות הללו לפורמולות רגילות (על בסיס חלבון חלב פרה) לא רק בחלבון אלא גם בסוכר שונה שהחברות השונות ישימו בפורמולה וגם במרכיבים אחרים. אבל במהות, ההבדל העקרוני הוא אותו הבדל בחלבון.

פורמולות על בסיס חלבון סויה יתאימו יותר גם לתינוקות של משפחות טבעוניות (יש לדקדק ולשים לב למקורם של כל מרכיבי הפורמולה, לא רק החלבון) או במצבים רפואיים מאוד ספציפיים. קיראו הכול על פורמולות צמחיות/סויה בקישור הבא.

מאידך, אין שום סיבה להעדיף מבחירה הזנה בפורמולה זאת על פורמולה רגילה.

נקודה נוספת היא רגישות לחלבון חלב פרה שיש לפעמים בתינוקות. היות ובאחוז ניכר של המקרים ישנה רגישות צולבת גם לחלבון הסויה, אזי ההחלטה להעביר תינוק שכזה לפורמולה על בסיס סויה צריכה להישקל בכובד ראש על ידי המשפחה והרופא המטפל.

בחלק מהמקרים, השינוי לא יעזור.

פורמולות על בסיס חלבון חלב פרה עם חלבון מפורק, כאמור 3 רמות 'פירוק':

רמת פירוק חלקית – אני עדיין פוגש מטפלים / הורים שחושבים שהמטרה באותה סדרת פורמולות עם פירוק חלקי היא לעזור לתינוקות הסובלים מרגישות/אלרגיה קלים ביותר לחלבון חלב פרה. זה לא נכון. בפועל מדובר בפורמולות עם השם קומפורט (סימילאק גולד או נוטרילון) שפרקטית משמשות כאופציה לפורמולה נוספת לתינוקות הסובלים מכאבי בטן. לכן, באבחנה אמיתית של רגישות לחלבון חלב פרה פורמולות אלה לא יומלצו על ידי הרופא המטפל. פורמולות אלו (בניגוד לפורמולות מפורקות יותר כפי שתראו בהמשך) אינן מחייבות מרשם רופא לקניה ולסבסוד על ידי קופת החולים.

פורמולות על בסיס חלבון חלב פרה עם חלבון מפורק באופן נרחב – מיועד לתינוקות הסובלים מרגישות/אלרגיה אמיתיים אך מתונים לחלבון חלב פרה וגם רגישות צולבת לחלבון סויה. פורמולות אלו מחייבות מרשם רופא לקניה ולסבסוד על ידי קופת החולים.

פורמולות על בסיס חומצות אמינו – מיועד לתינוקות הסובלים ממחלות מעיים מסוימות או לתינוקות הסובלים מדרגה קשה של רגישות/אלרגיה לחלבון חלב פרה וגם רגישות צולבת לחלבון סויה. אלו פורמולות שבהן חומצות האמינו (אבן הבניין של החלבונים) מופרדות ונמצאות בצורתן המולקולרית. פורמולות אלו מחייבות מרשם רופא לקניה ולסבסוד על ידי קופת החולים.

חלוקה על פי ההבדלים בסוכרים

פורמולות דלות (או ללא) לקטוז – ישתמשו בפחות (או בכלל ללא) לקטוז. התחליף הסוכרי יהיה שונה בין החברות השונות, ממלטודקסטרין ומוצקי סירופ גלוקוז שהם שרשרת של סוכרים המופק מתירס, ועד במקרים מסוימים אפילו סוכרוז (סוכר לבן).

ישנן הוראות ברורות של משרד הבריאות בנושא תחליפי הסוכר – לדוגמה, סירופ מוצרי גלוקוז שהוא פולימר של גלוקוז מותר לשימוש בפורמולות כבר משלבי 1, בניגוד לסוכרוז לדוגמה שאסור על פי תקן בשלבי 1.

פורמולות אחרות המתאימות לאינדיקציות ספציפיות

פורמולות אנטי רגורגיטציה (רפלוקס) – אלו פורמולות על בסיס חלבון חלב פרה המשתמשות בעמילן על בסיס תפוח אדמה ו/או על בסיס אורז המביא לכך שעוד בבקבוק (מטרנה A.R) או בסביבה החומצית של הקיבה (סימילאק AR או אנפמיל AR) העמילן הופך לסוג של עיסה סמיכה והעליה של האוכל בחזרה במעלה הושט פוחתת. אפשרות נוספת היא שימוש בסיב מסיס מחרוב שמסמיך את הפורמולה כבר בבקבוק ואינו מושפע מחומציות הקיבה (נוטרילון AR).

פורמולות המשך לפגים אחרי שחרור – בגדול, פורמולות שדומות במרכיביהן לפורמולות רגילות אבל עתירות אנרגיה וחלבון ומועשרות במינרלים, ויטמינים ויסודות נוספים. ההחלטה האם לתת לפג שאינו יונק (הנקה הינה התזונה הטובה ביותר לפגים כמו גם לשאר התינוקות) פורמולה רגילה או כזו המיועדת לפגים תלויה בגורמים רבים ותעשה על ידי צוות התינוקיה/פגיה המשחרר התינוק מהאשפוז אחרי הלידה. קיראו פרק ספציפי על תזונת פגים בקישור הבא.

פורמולות מוכנות להאכלה (פורמולות נוזליות)

פורמולה מוכנה להאכלה היא פורמולה שמגיעה בצורה נוזלית, מוכנה להאכלה ולא בצורת אבקה שצריך לערבב עם מים.

עיקר השימוש במדינת ישראל מתבצע בבית החולים אחרי הלידה באותם תינוקות שלא יונקים בלעדית ומקבלים תוספת פורמולה בבקבוק.

כל הפורמולות המוכנות להאכלה הן על בסיס חלבון חלב פרה.

למי שרוצה להרחיב קריאה, ישנו פרק ספציפי באתר רק על נושא זה. בקישור הבא.

רכיבים שונים נוספים ששווה להכיר:

LC-PUFA

LC-PUFA – או בשם המלא long-chain polyunsaturated fatty acids – מדובר בחומצות שומן מסוימות שהוכחו לאחרונה כמסיעות להתפתחות מערכת העצבים והראיה.

חומצות השומן הללו נמצאות בחלב אם, ולמעשה גם בכל הפורמולות המוכרות בישראל (יש הבדלים בכמות המוספת בין מוצר למוצר).

פרהביוטיקה

פרהביוטיקה – רכיב שנמצא בחלב אם ומורכב משרשראות ארוכות של סוכרים רכיבים המהווים מצע לגדילת חיידקים טובים במעי וחשובים להתפתחות מערכת העיכול ומערכת החיסון.

שני הרכיבים הפרהביוטיים שנמצאים בשימוש בפורמולות במדינתו הם רכיבי הפוס והגוס.

ההבדל בין החברות השונות הוא בכמות וביחסים בין שני רכיבים אלה.

HMO (Human milk oligosaccharides)

HMO (Human milk oligosaccharides) – שרשראות סוכרים המהווים רכיבים פעילים ייחודיים הנמצאים בחלב אם (מעל 200 תרכובות שונות) ומהווים את הרכיב השלישי בכמותו לאחר לקטוז ושומן (מהחומר היבש ללא מים).

יש להם תפקיד חשוב בהתפתחות מערכת העיכול ומערכת החיסון.

ההגנה החיסונית מושגת במספר מנגנונים שאחד מהם הוא מנגנון פרהביוטי כמצע לגדילת חיידקים ידידותיים במעי.

HMO מסוג 2'FL נמצא בפורמולות שונות של מטרנה וסימילאק ( סדרות הגולד, קומפורט, מטרנה סנסטיב).

קומפלקס מתקדם של חמישה HMO ניתן כיום למצוא בפורמולות מסוג גולד פרו/ גולד פלוס (מטרנה או סימילאק).

פרוביוטיקה

פרוביוטיקה – חיידקים פרוביוטים הינם חיידקים ידידותיים שיש להם השפעה מיטיבה על המאכסן, תינוקות רוכשים את החיידקים הללו עוד במעבר בתעלת הלידה ולאחר מכן גם בהנקה.

המעי של תינוקות יונקים עשיר בחיידקים פרוביוטיים, בעיקר מקבוצת הביפידוסים והלקטובצילים.

מחקרים מוכיחים כי סביבה עשירה בחיידקים פרוביוטיים תורמת להבשלת מערכת העיכול ולהתפתחות מערכת החיסון.

פרוביוטיקה מסוגים שונים מוספת רק בחלק מהפורמולות (מטרנה וסימילאק בלבד), בחלקן מגיל לידה ובחלקן בשלבים בהמשך.

שמן דקל

הייתי חייב להיכנס מכיוון שלפחות בפרסומי אחד המותגים (סימילאק) יש הדגשה שזהו המותג היחיד היא היחיד ללא שמן דקל.

ובכן, שמן דקלים מהווה מקור לחומצות שומן בפורמולות.

רוב חברות המזון לתינוקות בעולם משתמשות בתערובת שמנים הכוללת גם שמן דקלים במטרה להתקרב להרכב של השומנים בחלב האם.

שמן דקל לא הוכח כחומר מסוכן לתינוקות ולכן בעיני אין יתרון או חסרון להוספת/החסרת שמן דקל מהפורמולה.

חלוקה שלישית – שלבים

השלבים השונים בפורמולות השונות נועדו למטרת מודיפיקציות עדינות בהרכב המזון בהתאם לגילאים השונים של התינוקות, ומתוך רצון לשמור על אותה פורמולה (אותו 'מותג') גם בגילאים שונים. יש לשים לב שלא לכל הפורמולות יש שלבים שונים.

לשמחתנו, כשיש שלבים, החלוקה לגילאים זהה בין החברות השונות (גם אם נראה שבמותג מסוים ההגדרה הינה טיפה שונה):

מטרנה – שלב 1 – מגיל לידה ועד גיל חצי שנה. שלב 2 – מגיל חצי שנה ועד שנה. שלב 3 – מגיל שנה ואילך.

סימילאק – שלב 1 – מגיל לידה ועד גיל חצי שנה. שלב 2 – מגיל חצי שנה ואילך. שלב 3 – מגיל שנה ואילך.

נוטרילון – שלב 1 – מגיל לידה ועד גיל חצי שנה. שלב 2 – מגיל חצי שנה ועד שנה. שלב 3 – מגיל שנה ואילך.

גם בפורמולות האחרות שיוזכרו בפרק זה ויש להן שלבים (נוטרמיגן ואנפמיל AR) אזי החלוקה זהה.

מטרת השלבים השונים בכל החברות הינה לדייק ולהתאים לתינוק תזונה לפי הגיל שבו הוא נמצא.

ההבדלים בין השלבים השונים יכולים להיות בתכולת חלבון או בתוספות (תכולת ברזל גבוהה יותר ככל שהשלב עולה, כמות פרהביוטיקה שונה, ויטמינים ומינרליים, ועוד).

לעתים אני נשאל על ידי הורים שנזכרו פתאום בגיל 6.5 חודשים שהתינוק עדיין ניזון מפורמולה שלב 1.

לא נורא, ככלל, ניתן לסיים אם כל הפורמולה שיש בבית ולעבור לשלב הבא בהזדמנות הראשונה.