מהן בדיקות ANA ונוגדנים אחרים בשימוש הראומטולוגים

מה הקשר בין בדיקות סרולוגיות למחלות אוטואימוניות?

במחלות אוטואימוניות, מערכת החיסון אינה תקינה וזה יכול להתבטא ביצירת נוגדנים עצמיים, נוגדנים שמפעילים את מערכת החיסון נגד הגוף שמייצר אותם. 

מהי בדיקת אימונוגלובולינים כללית?

בדיקת אימונוגלובלינים (Immunoglobulins – Ig) היא בדיקה שבה מוצאים מה הרמה הכללית של נוגדנים מסוגים שונים בדם. נוגדנים מסוגים שונים כגון IgG, IgA, IgM, IgE. רמה כללית זו חשובה במצבים מסויימים.

למשל בזיהום כרוני רמת ה- IgG יכולה להיות גבוהה, במצבים אלרגיים, רמת ה- IgE יכולה להיות גבוהה.

בדיקת אימונוגלובולינים כללית לא בודקת לאיזה אנטיגנים (גורמים "זרים") נקשרים הנוגדנים הללו או האם מדובר בנוגדנים תקינים או בנוגדנים עצמיים.

על מנת לבדוק נוגדנים ספציפיים (עצמיים או נגד גורם "זר") משתמשים בבדיקות סרולוגיות ספציפיות יותר. למשל סרולוגיה למחלת הנשיקה, בודקת אם הגוף ייצר נוגדנים לווירוס שגורם למחלת הנשיקה ותשובה חיובית מעידה שהמטופל נחשף לווירוס הזה.

מהן בדיקות ANA?

בדיקות ANA (ראשי תיבות של Anti Nuclear Antibodies) בודקות אוסף של נוגדנים שנקשרים למבנים בגרעין התא, כלומר אלה נוגדנים עצמיים ולא נגד גורם זר. הנוגדנים הללו נוצרים בגלל שיבוש במערכת החיסון שגורם ליצירת נוגדנים נגד תאי הגוף. הימצאות נוגדנים כאלה יכולה לכוון לכך שיש מחלה אוטואימונית כגון לופוס, דלקת מפרקים של הילדות ועוד.

למרות היותם נוגדנים עצמיים, הנוגדנים הללו קיימים בכ 10% מהאוכלוסיה הבריאה והרוב המוחלט של מי שהבדיקה חיובית אצלו, לא יפתח מחלה אוטואימונית. כלומר, תשובת ANA חיובית אינה מספיקה לאבחנה של מחלה אוטואימונית וברוב המקרים, אם נלקחה בצורה אקראית, תהיה חסרת משמעות קלינית.

לאור כך, כשמתקבלת תשובת ANA חיובית חשוב להסתכל על התוצאה הזו בקונטקסט. אם יש חשד קליני למחלה אוטואימונית אז התשובה החיובית היא משמעותית ואם אין חשד למחלה אוטואימונית אז הימצאות הנוגדנים היא כנראה חסרת משמעות, במיוחד כשהתשובה היא חיובית ברמה נמוכה (עד 1:160).

מה משמעות הרמה של נוגדן ANA?

כשתשובת ה- ANA היא חיובית, ברוב המקרים מצוין מספר לידה, כמו 1:160 או 1:1280. מספר זה מתאר את רמת המיהול שבה עדיין ניתן לזהות נוגדנים בדם. תוצאה של 1:160 מעידה שדילול פי 160 הוא הדילול האחרון שבו עדיין רואים נוכחות נוגדנים. ככל שהמספר גבוה יותר, כך כמות הנוגדנים בדם גבוהה יותר.

כאמור, פענוח משמעות התשובה תלויה בקונטקסט הקליני ולא רק ברמת הנוגדן. 

איזה עוד בדיקות סרולוגיות מחשידות למחלה ראומטולוגית?

יש הרבה מאוד סוגים של נוגדנים עצמיים שהימצאותם יכולה לכוון למחלות ראומטולוגיות שונות.

בדיקת RF

בדיקת RF – Rheumatoid Factor חיובית יכולה להחשיד לאבחנה של דלקת מפרקים ראומטית (Rheumatoid arthritis), אך היא יכולה להיות חיובית במחלות אחרות כגון שיוגרן, אנדוקרדיטיס ועוד.

כלומר, גם פה RF חיובי לא מעיד על מחלה ספציפית והאבחנה תלויה בקונטקסט. כלומר, בסימפטומים הקליניים ובייתר בדיקות המעבדה.

בדיקת anti dsDNA

דוגמה נוספת היא בדיקת anti dsDNA – בדיקה זו נשלחת בשאלה של מחלה ראומטולוגית בשם לופוס (זאבת). כשיש חשד לזאבת והסרולוגיה ל anti dsDNA היא חיובית זה מחזק את האבחנה של לופוס. 

בדיקות נוספות ומה המשמעות שלהן

יש עוד המון בדיקות סרולוגיות לנוגדנים עצמיים שיכולים לעזור באבחנה של מחלות אוטואימוניות שונות.  חשוב לזכור שפיענוח המשמעות של כל בדיקה תלוי במה היה החשד הספציפי שבגינו נשלחה הבדיקה ומה התמונה הכללית מבחינה קלינית ומעבדתית ולכן רצוי שהפיענוח ייעשה על ידי רופא מומחה.

ועוד מסר חשוב- אין סיבה להילחץ מתשובה שאינה בגבולות הנורמה. לא לכל חריגה יש משמעות, כדאי להמתין להסבר מהרופא שביקש את הבדיקה. כאמור, הדוגמה הטובה ביותר היא בדיקת ANA חיובית שכמו שציינתי למעלה, קיימת ב 10% מהאוכלוסייה הבריאה.

לסיכום, שימוש מושכל בבדיקות המעבדה הללו, ברפואת ילדים או מבוגרים, לרוב על ידי ראומטולוג מיומן יוכל לעזור לכם להגיע לאבחנה הנכונה מצד אחד, ולהימנע מאבחון ביתר ומלחץ מיותר מצד שני.

בהצלחה.