26/12/2023

שימוש באנטיביוטיקה והתגובה לחיסונים

מה הקשר בין אנטיביוטיקה וחיסונים? או במילים אחרות, האם ילדים שמקבלים יותר אנטיביוטיקה יפתחו תגובה חיסונית פחות טובה אחרי מתן חיסוני ילדות?

את השאלה הסופר מעניינת והמקורית הזו חקרו רופאים מניו-יורק, והמאמר פורסם במאי 2022, בעיתון מדעי מצוין, פדיאטריקס. מספרו PMID 35474546.

הקדמה – השפעת החיסונים על בריאות המין האנושי אדירה. חלק מהחיסונים ניתנים בגיל הצעיר על מנת לבנות רמת חיסוניות טובה של תינוקות וילדים דווקא בשנים הראשונות לחיים. עם זאת, ידוע שהתגובה של הילד הספציפי לחיסון ספציפי משתנה ותלויה בגורמים שונים ביניהם גנטיקה וגרמים סביבתיים רבים.

בשנים האחרונות נחקר יותר ויותר הקשר בין רמת החיסוניות של האדם, מבוגר או ילד, לפלורה התקינה של כל חיידקי המעי שיש לו (המיקרוביום). היום ידוע שלשינוים במיקרוביום יש השפעה ממשית על על בריאות האדם ועל מערכת החיסון שלו.

מה משפיע מאוד על המיקרוביום? כמובן, מתן אנטיביוטיקה, בעיקר בילדים. שהרי הרופא לא יכול להגיד לאנטיביוטיקה תהרגי רק את החיידק הרע שיש לילד באוזן שמאל והיא מחסלת גם הרבה חיידקים טובים יותר או פחות במעיים.

ולכן שאלת המחקר הנוכחי הייתה האם ישנו קשר בין מתן אנטיביוטיקה בגיל הצעיר ליכולת של הילד לפתח נוגדנים כנגד מחלות ילדות שבהם חוסן.

או במילים פשוטות יותר – האם ילד שמקבל הרבה אנטיביוטיקה מפתח חיסוניות פחותה (מבחינת רמת נוגדנים) בהשוואה לילד שלא קיבל אנטיביוטיקה.

שיטות – איסוף הנתונים הרטרוספקטיבי הנוכחי מתבסס על קוהורט של ילדים בגילאים חצי שנה ועד שנתיים שעברו הערכה במסגרת מחקר פרוספקטיבי אחר.

במחקר המקורי שהתמקד בדלקות אוזניים בילדים נבדקו נתונים רבים הקשורים לבריאות הילדים, הסטטוס החיסוני שלהם וקבלת אנטיביוטיקה. כמו כן נלקחו בדיקות דם מכל ילד בשלבים שונים במחקר.
החוקרים של המחקר הנוכחי פשוט אספו הנתונים על הילדים השונים במחקר המקורי, לרבות חיסוני שיגרה וקבלת אנטיביוטיקה ובדקו מדגימות הדם המקוריות רמות נוגדנים למחלות כנגדן הילד חוסן.
רמות הנוגדנים הושוו בין קבוצת הילדים שטופלו באנטיביוטיקה לבין אלו שלא.

אז מה הקשר בין אנטיביוטיקה וחיסונים?

תוצאות – סך הכול 560 ילדים, 342 שקיבלו אנטיביוטיקה (1678 קורסים שונים של אנטיביוטיקה, דהיינו כל ילד קיבל בממוצע כמעט 5 פעמים אנטיביוטיקה בתקופת המחקר!), ו-218 שלא קיבלו אנטיביוטיקה. ההבדל הדמוגרפי היחיד בין שתי הקבוצות הללו היה שילדים שקיבלו אנטיביוטיקה פקדו גן בשיעור כפול מאלו שלא…

ומה לגבי שאלת המחקר? ובכן, ילדים שקיבלו אנטיביוטיקה היו עם רמות נוגדנים נמוכות יותר, לעתים אפילו מתחת לטיטר המגן ממחלה בגילאים 9 ו-12 חודשים.

זאת אומרת שילדים חוסנו כמו שצריך כנגד מחלה מסוימת אבל בפועל לא פיתחו נוגדנים בכמות שתגן עליהם. מדהים לא?

אילו אנטיביוטיקות היו המשפיעות לרעה הכי הרבה? צפלוספורינים מתקדמים (יש בארץ רק כטיפול תוך ורידי), ואוגמנטין.

דרך אגב, באוגמנטין, קורס טיפולי של 5 ימים לא נמצא היה כקשור לרמת נוגדנים הנמוכה, אבל 10 ימים כן.

מה לגבי האנטיביוטיקה שהכי בשימוש ברפואת הילדים בארץ ובעולם? אמוקסיצילין (מוקסיפן או מוקסיווט) – לא נמצאה כקשורה לרמת נוגדנים נמוכה. תודה לאל.

עוד ממצאים מענינים? בבקשה. יש משמעות גם לכמות הטיפולים האנטיביוטיים שאותם הילד מקבל. ככל שהילד מקבל יותר קורסים כך התגובה שלו לחיסונים תהיה נמוכה יותר.

דיון ומשמעות – וואו. איזו עבודה חשובה. אומנם ראשונית בילדים, אבל חשובה. אבל מה אנחנו ההורים יכולים לקחת מהמאמר הזה?

א. להבין שיש קשר, ככל הנראה דרך המיקרוביום, בין שימוש באנטיביוטיקה לתגובה לחיסונים אותם מקבל הילד.

ב. להבין שמה שיותר משפיע זה אנטיביוטיקות רחבות טווח וכמובן קורסים ממושכים וחוזרים.

אז מה ת'כלס? לא לקחת פעם הבאה האנטיביוטיקה שהרופא ילדים רשם לילד? מה פתאום.

אבל לדון יחד איתו על הצורך באנטיביוטיקה. אני מעריך שכחמישים אחוז (לפחות) מהטיפולים האנטיביוטיים שניתנים לילדים בישראל באבחנה של דלקת אוזניים הינם לא נחוצים. קיראו על שיטת הטיפול המושהה באזור הזה באתר. זוהי פשוט שיטה מצוינת להימנע מטיפול חצי מיותר.

לדון איתו על משך הטיפול – אני מסכם באתר מאמר נפלא, גאווה ישראלית, על טיפול בדלקת ריאות של חמישה ימים. קיראו כאן. חלק מרופאי הילדים לא שמעו עליו ולא אימצו את מסקנותיו.

לדון על סוג האנטיביוטיקה שנבחר – יש תמיד לשאוף לתת את האנטיביוטיקה הכי צרת טווח שמכסה את החיידקים שגורמים לדלקת אצל הילד שלכם. במילים אחרות, אם יצאתם הרבה פעמים מהרופא שלכם עם מרשם לאוגמנטין, אתם והוא בבעיה. חייבת להיות סיבה טובה לרישום אוגמנטין בילדים.

כמובן שכמו לכל מחקר, גם למחקר הזה יש מגבלות. וכמובן, שמייד צצות עוד אלף שאלות מחקריות נוספות על הקשר הספציפי בין המיקרוביום לחיסונים.

אבל אני מקווה שהמסר ברור לכולנו.

אנטיביוטיקה היא כלי עוצמתי מאוד בידיו של הרופא. יש לנהוג בו בחוכמה.

ושלא יובן לא נכון, אם הרופא שקל, חשב ורשם לילד שלכם אנטיביוטיקה, קחו כפי שהמליץ.