לפני מספר ימים סיכמתי דיווח של מאמר שלכאורה בדק, לראשונה בצורה מבוקרת, יעילות של הידרוקסיכלורוקווין (פלקווניל) לטיפול במקרים לא קשים של קורונה. במחקר ההוא, שתוצאותיו מסוכמות בקישור הבא, הודגם שיפור קליני והדמייתי בקבוצת החולים הקלים שטופלו בפלקווניל. בנוסף, ארבעת החולים היחידים במחקר שהתקדמו למחלה קשה היו בקבוצה שלא קיבלה פלקווניל.

תזכורת, כלורוקווין היא תרופה שניתנת בשיגרה כטיפול למלריה. הידרוקסיכלורוקווין (פלקווניל) היא תרופה עם תכונות דומות שבשיגרה משמשת כטיפול בחולים ראומטולוגיים שונים. ידוע שלתרופות אלה יש תכונות אנטי וירליות, גם כנגד וירוסים ממשפחת הקורונה. המנגנונים שהוצעו הם רגולציה של מערכת החיסון, תכונות אנטי קרישיות ומניעת דלקת. 

היום אדווח על מאמר שנוגע לאותה תרופה מבטיחה שיפורסם בקרוב בעיתון NEJM והוא מתיימר להיות מחקר מבוקר כמעט רנדומלי. מה הביא את המחברים להגדיר אותו ככמעט רנדומלי?

שני בתי חולים בדטרויט אשר במישיגן ארצות הברית שבשניהם מאושפזים חולים עם חשד לקורונה. באחד כשנשלחת בדיקת PCR היא חוזרת תוך 24 שעות ואז הם מתחילים טיפול בפלוקווניל, בשני תשובה חוזרת אחרי שבוע ורק אז באם התשובה חיובית הם מתחילים פלקווניל. לכן, בטווח הזה של השבוע שמחצית מהחולים (בבית חולים אחד) טופלו והמחצית השניה (בבית חולים אחר) לא טופלו, ניתן היה להשוות נתונים ולראות אם יש או אין שיפור אחרי התחלה מוקדמת של הפלקווניל.

לא השיטה הכי טובה לערוך מחקר רפואי אבל זה מה שיש בינתיים.