ויטיליגו בילדים ובמבוגרים – מדוע מופיעים כתמים לבנים בעור, האם זה עובר ואיך מטפלים?

הופעה של כתם לבן על עורו של ילד מעוררת לא פעם דאגה אצל ההורים. האם מדובר בפטרייה? האם זו מחלה תורשתית? האם הכתם יתפשט? והאם ניתן להחזיר לעור את צבעו המקורי?

אחת הסיבות להופעת כתמים לבנים בעור היא ויטיליגו. ויטיליגו היא מחלת עור שכיחה יחסית, שיכולה להופיע בכל גיל, כולל בילדות המוקדמת.

למרות המראה הבולט שלה, ויטיליגו אינה מחלה מדבקת ואינה פוגעת בדרך כלל בבריאותו הגופנית של הילד. עם זאת, יש לה משמעות רפואית, כמו גם השפעה רגשית וחברתית.

לכן, חשוב להכיר את אפשרויות האבחון והטיפול הקיימות כיום.

מי שיציג לנו את הנושא החשוב הזה הוא ד"ר פריד סבאח, מומחה בכיר לרפואת עור בילדים. 

מהי ויטיליגו וכיצד היא נוצרת?

ויטיליגו, המכונה בעברית גם בהקת (אנשים לעתים מתבלבלים ואומרים בהרת), היא מחלת עור המתבטאת בהופעת כתמים לבנים כתוצאה מאובדן התאים האחראים לייצור הפיגמנט בעור.

צבע העור שלנו נקבע בעיקר על ידי חומר הנקרא מלנין, המיוצר בתאים מיוחדים בשם מלנוציטים. בוויטיליגו, מערכת החיסון תוקפת את המלנוציטים וגורמת לפגיעה בהם ולהיעלמותם מאזורים מסוימים בעור. כתוצאה מכך, האזורים הללו מאבדים את צבעם ומופיעים ככתמים לבנים.

ויטיליגו בילדים ובמבוגרים – מדוע מופיעים כתמים לבנים בעור, האם זה עובר ואיך מטפלים?
בתמונה ויטיליגו לא סגמנטלית באזורים הקשורים לטראומה מקומית.

האם ויטיליגו זו מחלה אוטואימונית?

כן. מדובר במחלה אוטואימונית. כלומר, מחלה שבה מערכת החיסון תוקפת בטעות תאים של הגוף עצמו.

ויטיליגו אינה נגרמת מזיהום ואינה מדבקת במגע.

עד כמה ויטיליגו שכיחה ובאיזה גיל היא מופיעה?

ויטיליגו פוגעת בכ־0.5-1% מהאוכלוסייה בעולם, והיא יכולה להופיע אצל נשים וגברים ובכל גוני העור.

למרות שרבים מזהים את המחלה עם מבוגרים, חלק משמעותי מהמקרים מתחילים כבר בילדות. על פי מחקרים שונים, כמחצית מהחולים מפתחים את המחלה לפני גיל 20, וכרבע לפני גיל 8.

המחלה יכולה להופיע גם בתינוקות, אך הופעה מולדת או בחודשי החיים הראשונים נדירה, ובמקרים כאלה חשוב לשלול מצבים אחרים המתבטאים בכתמים בהירים בעור.

מדוע ויטיליגו מופיעה? האם מדובר במחלה תורשתית?

הגורם המדויק להתפתחות ויטיליגו אינו ידוע במלואו.

כיום מקובל לראות בה מחלה הנובעת משילוב של נטייה גנטית, שינויים במערכת החיסון וגורמים נוספים המשפיעים על תאי הפיגמנט בעור.

למחלה יש מרכיב תורשתי. הסיכוי לפתח ויטיליגו גבוה יותר בקרב בני משפחה של אדם הסובל ממנה, אך אין מדובר במחלה העוברת בתורשה באופן ישיר ופשוט. מרבית הילדים עם ויטיליגו אינם נולדים להורים הסובלים מהמחלה, וגם כאשר אחד ההורים חולה, אין פירוש הדבר שילדיו יפתחו אותה.

האם יש קשר בין ויטיליגו לסטרס?

לעיתים הורים מספרים כי הופעת המחלה התרחשה לאחר מחלה, אירוע מלחיץ או תקופה של מתח רגשי. אף שקיים עניין מחקרי בקשר האפשרי בין גורמים אלה לבין פעילות המחלה, לא הוכח שהם גורמים באופן ישיר להתפתחות ויטיליגו.

לעומת זאת, ידוע כי אצל חלק מהחולים פגיעה משמעותית בעור, למשל כווייה, שפשוף או חבלה, עלולה להוביל להופעת נגע חדש באזור שנפגע. תופעה זו נקראת תופעת קבנר (Koebner phenomenon).

כיצד נראה ויטיליגו?

הביטוי האופייני של ויטיליגו הוא הופעת כתמים לבנים, בדרך כלל בעלי גבולות ברורים יחסית, על פני עור שנראה תקין לחלוטין מלבד שינוי הצבע.

הכתמים עשויים להיות קטנים, בגודל מילימטרים בודדים, או להתאחד לאזורים נרחבים. הם יכולים להופיע כמעט בכל מקום בגוף, אך ישנם אזורים אופייניים במיוחד, ביניהם סביב העיניים והפה, על גב כפות הידיים, באצבעות, במרפקים, בברכיים, בבתי השחי, סביב הטבור ובאזור איברי המין.

המחלה בולטת במיוחד בבעלי עור כהה, בשל הניגוד החד בין העור הרגיל לבין הכתמים הלבנים. בילדים בעלי עור בהיר, לעומת זאת, הכתמים עשויים להיות כמעט בלתי מורגשים בחורף ולהתבלט בקיץ, כאשר העור הבריא משתזף.

בדרך כלל הכתמים אינם כואבים, אינם מגרדים ואינם מלווים בקשקשת או בשינוי במרקם העור. לעיתים קיימת תחושת גרד קלה, במיוחד באזורים שבהם המחלה פעילה.

בחלק מהמקרים מופיעה גם הלבנה של השיער בתוך הכתמים, למשל שיער הקרקפת, הגבות או הריסים. תופעה זו נקראת לאוקוטריכיה (Leukotrichia), ולעיתים היא עשויה להעיד על סיכוי נמוך יותר להחזרת הצבע באזור המעורב.

האם קיימים סוגים שונים של ויטיליגו?

נהוג לחלק את המחלה למספר צורות, כאשר ההבחנה החשובה ביותר היא בין ויטיליגו לא־סגמנטלית לבין ויטיליגו סגמנטלית.

ויטיליגו לא־סגמנטלית (Non-segmental vitiligo)

ויטיליגו לא־סגמנטלית היא הצורה השכיחה ביותר. ראו בתמונה הראשונה בפרק זה.

הכתמים יכולים להופיע במקומות שונים בגוף, לעיתים בשני הצדדים ובפיזור סימטרי יחסית. מהלך המחלה משתנה מאדם לאדם, וייתכנו תקופות של התקדמות ותקופות ארוכות שבהן המחלה יציבה.

ויטיליגו סגמנטלית (Segmental vitiligo)

ויטיליגו סגמנטלית מתבטאת בכתמים המוגבלים בדרך כלל לאזור אחד או לצד אחד של הגוף, ולעיתים קרובות לפנים. צורה זו נפוצה יחסית בילדים. היא נוטה להתפתח במהירות במהלך החודשים הראשונים, ובהמשך, לרוב בתוך שנה עד שנתיים, עשויה להתייצב.

הההבחנה בין שני הסוגים חשובה משום שהיא משפיעה על ההערכה לגבי מהלך המחלה ועל בחירת הטיפול המתאים.

ויטיליגו סיגמנטלי
ויטיליגו סיגמנטלי
ויטיליגו
ויטיליגו סיגמנטלי עם הלבנת ריסים

האם כל כתם לבן בעור הוא ויטיליגו?

בהחלט לא. זו אחת הנקודות החשובות ביותר שהורים צריכים להכיר.

כתמים בהירים בעור שכיחים מאוד בילדים, ובמקרים רבים כלל אינם קשורים לוויטיליגו.

אחת הסיבות השכיחות היא Pityriasis alba – מצב המתבטא בכתמים בהירים, בעיקר על הלחיים, ולעיתים מלווה ביובש או בקשקשת עדינה. מצב זה שכיח במיוחד בילדים עם עור יבש או נטייה לאטופיק דרמטיטיס, ולרוב משתפר בהדרגה.

סיבה נוספת היא היפופיגמנטציה לאחר דלקת בעור. במקרים אלה, לאחר החלמה מאקזמה, פריחה או תהליך דלקתי אחר, נותר אזור בהיר יותר מהעור שסביבו. הצבע עשוי לחזור בהדרגה לאורך זמן.

גם "פטריית שמש" (Tinea versicolor) יכולה לגרום לכתמים בהירים, במיוחד באזור הגב, החזה והצוואר, ולעיתים גם בפנים אצל ילדים.

קיימים גם כתמים בהירים מולדים, כגון Nevus depigmentosus, הנוטים להישאר יציבים לאורך השנים.

ההבדל החשוב הוא שבוויטיליגו קיימת בדרך כלל היעלמות כמעט מוחלטת של הפיגמנט מהנגע, בעוד שבחלק גדול מהמצבים האחרים מדובר רק בהפחתה בכמות הפיגמנט.

לכן, לא כל כתם לבן מחייב טיפול, אבל אבחנה נכונה חשובה כדי להימנע מטיפולים מיותרים ולא לפספס מחלה שניתן לטפל בה בשלב מוקדם.

כיצד מאבחנים ויטיליגו?

אבחון ויטיליגו מתבסס בעיקר על המראה האופייני של הכתמים, פיזורם בגוף וההיסטוריה הרפואית. במקרים רבים, רופא עור מנוסה יכול לזהות מאפיינים המחשידים לוויטיליגו כבר בהתרשמות הראשונית ממראה העור.

לעיתים, גם תמונות איכותיות של הכתמים, בשילוב מידע על מועד הופעתם, התפתחותם ופיזורם, עשויות לסייע בהערכה ראשונית ובהבחנה בין ויטיליגו לבין מצבים אחרים הגורמים להבהרת העור.

עם זאת, כאשר הממצאים אינם חד־משמעיים, ייתכן שתידרש בדיקה במרפאה, לרבות שימוש במנורת Wood המסייעת להדגיש אזורים שבהם קיים אובדן פיגמנט.

ברוב המקרים אין צורך בביופסיה של העור.

חשוב גם להעריך את מידת הפעילות של המחלה לרבות האם מופיעים כתמים חדשים, האם הכתמים הקיימים מתרחבים, והאם קיימים סימנים המעידים על התקדמות מהירה. נתונים אלה משפיעים על תוכנית הטיפול שתיקבע.

האם ויטיליגו קשורה למחלות נוספות? האם יש צורך בבדיקות דם?

מרבית הילדים והמבוגרים עם ויטיליגו בריאים לחלוטין ואינם סובלים ממחלה אחרת.

עם זאת, מאחר שויטיליגו היא מחלה אוטואימונית, היא מלווה בשכיחות מוגברת של מחלות אוטואימוניות מסוימות, ובעיקר מחלות של בלוטת התריס.

קיים גם קשר למחלות נוספות, כגון אלופציה אראטה (נשירת שיער מוקדית) וסוכרת מסוג 1, אך חשוב להדגיש כי אין פירוש הדבר שכל ילד עם ויטיליגו צפוי לפתח מחלות אלה.

במסגרת הבירור הרפואי, הרופא ישאל על מחלות רקע, תסמינים מתאימים והיסטוריה משפחתית. לעיתים מומלץ לבצע בדיקות לתפקוד בלוטת התריס ולנוגדנים הקשורים אליה, בהתאם לגיל, לסוג המחלה ולהערכה הרפואית.

אין צורך לבצע באופן אוטומטי סדרה ארוכה של בדיקות דם לכל ילד עם כתם לבן בעור.

האם ויטיליגו יכולה לחלוף מעצמה?

מהלך המחלה אינו צפוי לחלוטין.

אצל חלק מהמטופלים המחלה נשארת מוגבלת למספר כתמים קטנים לאורך שנים רבות. אצל אחרים מופיעים בהדרגה כתמים נוספים, ולעיתים קיימת התקדמות מהירה יחסית.

ייתכנו גם תקופות של שיפור ספונטני, שבהן חלק מהפיגמנט חוזר לעור. עם זאת, חזרה מלאה וקבועה של הצבע ללא טיפול אינה שכיחה.

במקרים שבהם הפיגמנט חוזר, התהליך מתחיל לעיתים בנקודות קטנות וכהות סביב זקיקי השיער, המתפשטות בהדרגה ומתחברות זו לזו. באזורים אחרים הצבע חוזר משולי הכתם פנימה.

האם הסיכוי להצלחת הטיפול אחיד בכל אזורי הגוף?

בדרך כלל הפנים והצוואר מגיבים טוב יותר, ואילו כפות הידיים, האצבעות, כפות הרגליים והשפתיים נחשבים לאזורים קשים יותר לטיפול.

גם משך הזמן שחלף מאז הופעת הכתם עשוי להשפיע על סיכויי ההצלחה, ולכן יש יתרון להערכה מוקדמת, במיוחד כאשר המחלה מתקדמת.

האם ניתן לטפל בוויטיליגו ולהחזיר את הצבע לעור?

כן.

כיום קיימות מספר אפשרויות טיפול שעשויות לעצור את התקדמות המחלה ולעודד חזרה של הפיגמנט.

עם זאת, חשוב להגדיר מראש את מטרות הטיפול:

  1. לעצור הופעת כתמים חדשים.
  2. לצמצם התפשטות של כתמים קיימים.
  3. לעודד חזרה הדרגתית של הצבע לאזורים שכבר נפגעו.

בחירת הטיפול תלויה בגיל המטופל, במיקום הכתמים, בהיקף המחלה, במשך הזמן שבו היא קיימת ובמידת פעילותה.

הטיפול בוויטיליגו מבוסס על שני עמודי תווך מרכזיים:

  • דיכוי התהליך הדלקתי האוטואימוני הגורם לפגיעה בתאים המייצרים את צבע העור, באמצעות טיפול תרופתי.
  • עידוד חידוש ייצור הפיגמנט בעור, באמצעות חשיפה מבוקרת לאור השמש או לטיפול באור רפואי (פוטותרפיה), המבוסס על קרינה אולטרה־סגולה.

טיפול בוויטיליגו על ידי שימוש במשחות סטרואידיות

משחות המכילות סטרואידים הן אחת מאפשרויות הטיפול המקובלות בוויטיליגו מקומית. מטרתן להפחית את הפעילות הדלקתית של מערכת החיסון באזור המעורב.

הן עשויות להיות יעילות במיוחד בנגעים חדשים יחסית, אך יש להשתמש בהן לפי הנחיית רופא, לתקופות מוגדרות ובהתאם לאזור הגוף. שימוש לא נכון, במיוחד במשחות חזקות ולאורך זמן, עלול לגרום לדקיקות העור ולתופעות לוואי נוספות. 

טיפול בוויטיליגו על ידי שימוש משחות שאינן מכילות סטרואידים – טקרולימוס ופימקרולימוס

משחות אלה פועלות לוויסות הפעילות המקומית של מערכת החיסון, ומשמשות לטיפול בוויטיליגו, במיוחד באזור הפנים והצוואר.

יתרונן המרכזי הוא האפשרות להשתמש בהן באזורים עדינים מבלי לגרום לדקיקות העור האופיינית לשימוש ממושך בסטרואידים. בחלק מהמקרים הן ניתנות גם כטיפול תחזוקה לאחר שהושג שיפור.

טיפול בוויטיליגו על ידי טיפול באור – פוטותרפיה

אחד הטיפולים היעילים והמבוססים לוויטיליגו הוא חשיפה מבוקרת לקרינה אולטרה־סגולה מסוג UVB בתחום צר, המכונה  NB-UVB.

הטיפול ניתן באמצעות מכשור רפואי ייעודי, בדרך כלל מספר פעמים בשבוע, ומטרתו לעודד חזרה של תאי הפיגמנט ופעילותם בעור.

פוטותרפיה עשויה להתאים גם לילדים, אך ההחלטה תלויה בגיל, ביכולת לשתף פעולה במהלך הטיפול, בהיקף המחלה ובשיקולי בטיחות.

חשוב להבדיל בין פוטותרפיה רפואית לבין שיזוף בשמש. חשיפה אחראית לשמש בהנחיית רופא עשויה להטיב עם המחלה ואף להחליף במקרים ספציפיים טיפול פוטותרפי. עם זאת, חשיפה בלתי מבוקרת לשמש עלולה לגרום לכוויות ואף להחמיר את המחלה בחלק מהמקרים.

טיפולים חדשים בוויטיליגו

בשנים האחרונות חלה התקדמות משתמעותית בטיפול בווטיליגו. פותחו טיפולים ממוקדים הפועלים בצורה יותר ספציפית על מנגנוני הדלקת האוטואימונית.

טיפולים אלו ובעיקר תרופות המעכבות את מסלול ה- JAK באמצעות קרם או כדור, מציעים אפשרויות חדשות להשגת חזרת הפיגמנט.

טיפול בוויטיליגו על ידי משחת רוקסוליטיניב (Opzelura)

בשנים האחרונות חלה התקדמות משמעותית בהבנת המנגנונים החיסוניים הגורמים לוויטיליגו. הבנה זו הובילה לפיתוח תרופות ממוקדות יותר.

אחת ההתפתחויות החשובות היא משחת רוקסוליטיניב (Ruxolitinib), המעכבת אנזימים ממשפחת JAK המשתתפים בתהליך הדלקתי המוביל לפגיעה בתאי הפיגמנט.

המשחה אושרה בארצות הברית ובאירופה לטיפול בוויטיליגו לא־סגמנטלית בתנאים מוגדרים, במבוגרים ובמתבגרים מגיל 12 ומעלה. התרופה אינה משווקת באופן סדיר בישראל, אך ניתן לזמן אותה מחוץ לארץ דרך בתי מרקחת ספציפיים.

מחקרים קליניים הראו כי הטיפול עשוי להביא לחזרה משמעותית של הפיגמנט, במיוחד באזור הפנים. עם זאת, לא כל המטופלים מגיבים לטיפול, התגובה הדרגתית ועשויה להימשך חודשים רבים.

פיתוח טיפולים חדשים נוספים נמשך, אך נכון להיום אין טיפול אחד שמבטיח ריפוי מלא וקבוע לכל החולים.

טיפול בוויטיליגו על ידי Rinvoq (Upadacitinib)

תרופה שניתנת דרך הפה, היא מאושרת לשימוש במספר מחלות דלקתיות בעור ובראמטולוגיה. התרופה נמצאה כיעילה גם בווטיליגו ולאחרונה אושרה באינדיקציה זו באירופה. אני מאמין ומקווה שבקרוב מאוד תאושר גם בישראל לילדים מגיל 12

האם כדאי להתחיל טיפול מוקדם בילדים עם ויטיליגו?

חד משמעית כן.

טיפול מוקדם עשוי לשפר את הסיכוי להשגת חזרה של הפיגמנט, לפני שמאגר תאי הפיגמנט באזור המעורב מצטמצם באופן משמעותי.

עם זאת, לא כל ילד עם ויטיליגו זקוק בהכרח לטיפול תרופתי. כאשר המחלה מצומצמת ויציבה ואינה מפריעה לילד, ניתן לעיתים להסתפק במעקב ובהגנה מתאימה מהשמש.

ההחלטה על טיפול צריכה להתקבל בשיתוף המטופל ומשפחתו, תוך התייחסות גם לרצונותיו של הילד ולמשמעות המחלה עבורו.

ויטיליגו והשפעתה על ילדים – הרבה מעבר לצבע העור

למרות שויטיליגו אינה גורמת בדרך כלל לכאב או לפגיעה בתפקוד הגופני, אין להמעיט בחשיבותה.

ילדים ומתבגרים עלולים לחוות מבוכה, הערות מצד ילדים אחרים או פגיעה בביטחון העצמי, במיוחד כאשר הכתמים ממוקמים בפנים או באזורים חשופים.

ההשפעה הרגשית משתנה מאוד בין ילדים. יש ילדים שאינם מוטרדים כלל מהמחלה, ואילו אחרים חווים מצוקה משמעותית גם כאשר מדובר במספר כתמים קטנים.

חשוב שההורים, או כל אחד מהאנשים שסובב את הילד, לא יעבירו לילד מסר שמדובר במשהו שיש להתבייש בו, ובמקביל לא יבטלו תחושות של קושי או מבוכה.

כאשר המחלה גורמת לפגיעה חברתית או רגשית, כדאי להתייחס לכך כחלק בלתי נפרד מהטיפול.

האם ילדים ומבוגרים עם ויטיליגו צריכים להימנע מהשמש?

אציב שתי עובדות קריטיות.

  • האזורים הלבנים בעור חסרים את ההגנה הטבעית שמספק המלנין, ולכן הם רגישים יותר לכוויות שמש.
  • חשיפה לשמש או ל UV מעודדת יצור מלנין שהוא קריטי לחזרת הצבע. על כן נדרשת זהירות ואיזון בין חשיפה לשמש למניעת כוויות.

מצד אחד הימנעות מחשיפה ממושכת בשעות שבהן הקרינה חזקה. מצד שני חשיפה מבוקרת לתקופות לא ממושכות לשמש עם קרם הגנה. קראו פה עוד על איך להימנע מהשמש ומה נכון לעשות.

לסיכום, ויטיליגו היא מחלת עור אוטואימונית שכיחה יחסית, שיכולה להופיע בכל גיל, ובמקרים רבים מתחילה כבר בילדות.

למרות שמדובר במחלה שאינה מסכנת בדרך כלל את הבריאות הגופנית, חשוב להגיע לאבחנה נכונה ולהבחין בינה לבין גורמים שכיחים אחרים לכתמים בהירים בעור.

בשנים האחרונות התרחבו אפשרויות הטיפול, וכיום ניתן במקרים רבים להשיג עצירה של התקדמות המחלה וחזרה חלקית או משמעותית של צבע העור.

אם הופיעו אצל ילדכם, או אצלכם, כתמים לבנים חדשים בעור, מומלץ לפנות להערכה של רופא עור מומחה בתחום.