תהליך האבחון של הפרעת קשב וריכוז (ADHD) בילדים – מה פרקטית צריך לעשות

מהם תסמיני חוסר קשב?

בין התסמינים האפשריים:

• טעויות הנובעות מחוסר תשומת לב לפרטים.
• קושי לשמור על קשב לאורך זמן.
• תחושה שהילד אינו מקשיב כאשר מדברים אליו.
• קושי להשלים משימות או לעקוב אחר הוראות.
• קושי בארגון משימות ופעילויות.
• הימנעות ממשימות הדורשות מאמץ מנטלי ממושך.
• איבוד חפצים הדרושים לפעילויות יומיומיות.
• מוסחות גבוהה מגירויים חיצוניים.
• שכחנות בפעילויות היומיום.

מהם תסמיני היפראקטיביות ואימפולסיביות?

בין התסמינים האפשריים:

• תנועתיות יתר או חוסר שקט.
• קימה מהמקום במצבים שבהם מצופה לשבת.
• ריצה או טיפוס במצבים שאינם מתאימים לכך.
• קושי לשחק או לעסוק בפעילויות בשקט.
• תחושה של "מנוע פנימי" או צורך להיות בתנועה מתמדת.
• דיבור מופרז.
• פליטת תשובות לפני סיום השאלה.
• קושי להמתין לתור.
• נטייה להפריע או להתפרץ לדברי אחרים.

מהם הקריטריונים נוספים הנדרשים לאבחון קשב וריכוז בילדים

מעבר לתסמינים, נדרשים מספר תנאים נוספים:

התסמינים החלו לפני גיל 12

יש צורך בעדויות לכך שחלק מהתסמינים היו קיימים כבר לפני גיל 12 שנים.

התסמינים מופיעים ביותר ממסגרת אחת

בכדי לקבוע שמדובר בהפרעת קשב, התסמינים צריכים להופיע בשתי סביבות לפחות, למשל בבית ובבית הספר, או בבית ובמפגשים חברתיים.

קיימת פגיעה תפקודית

נדרשת הוכחה ברורה שהתסמינים גורמים לפגיעה או לירידה באיכות התפקוד החברתי, הלימודי או בתחומי חיים אחרים.

יש לשלול הסברים חלופיים

האבחון מחייב לוודא שהתסמינים אינם מוסברים טוב יותר על ידי מצב נפשי אחר, ואינם מופיעים באופן בלעדי במסגרת הפרעה פסיכוטית.

איסוף מידע ממקורות שונים

בפועל, אבחון ADHD מתבסס לא רק על שיחה עם ההורים והילד, אלא גם על מידע ממספר מסגרות. ההמלצות המקצועיות כוללות שימוש בקריטריוני DSM-5 לצד שאלוני הערכה ודיווחים התנהגותיים שממולאים על ידי הורים ומורים. שילוב המידע ממקורות שונים מסייע להבין האם התסמינים אכן מופיעים באופן עקבי במסגרות החיים השונות.

מהם סוגי ההצגה של הפרעת קשב?

• הצגה משולבת – קיימים גם תסמיני חוסר קשב וגם תסמיני היפראקטיביות-אימפולסיביות.
• הצגה עם דומיננטיות של חוסר קשב.
• הצגה עם דומיננטיות של היפראקטיביות-אימפולסיביות.

הערכה נוספת של חומרת ההפרעה

בנוסף לסוג ההצגה, לעתים מעריכים גם את חומרת ההפרעה. החומרה מוגדרת כקלה, בינונית או חמורה, בהתאם למספר התסמינים ולעוצמת הפגיעה בתפקוד.

איך מאבחנים הפרעת קשב בגיל הרך

אבחון ADHD בילדים בגיל הגן עשוי להיות מורכב יותר. בגילאים אלו יש לעיתים פחות הזדמנויות להעריך את התנהגות הילד במספר מסגרות, וקשה יותר לקבוע האם ההתנהגות תואמת את שלב ההתפתחות המצופה. בנוסף, קיימים פחות כלי הערכה ושאלונים שעברו תיקוף לגיל זה.

מה לגבי אבחון ממחושב או אבחון נוירופסיכולוגי?

בדיקות נוירופסיכולוגיות אינן משפרות בדרך כלל את הדיוק האבחוני של ADHD ברוב המקרים. עם זאת, הן עשויות לסייע בזיהוי נקודות חוזק וחולשה בלמידה ובתפקודים קוגניטיביים שונים, כאשר יש צורך בהבנה מעמיקה יותר של פרופיל התפקוד של הילד.

אז איך מתבצע אבחון ADHD בפועל?

מדובר בתהליך מובנה שמטרתו לבדוק האם הילד אכן עומד בקריטריונים של הפרעת קשב וריכוז, והאם קיימים הסברים אחרים לקשיים המתוארים. במקביל לרקע רפואי אישי ומשפחתי מפורט לוודא אבחנה והתאמת טיפול באופן אישי. משרד הבריאות הגדיר מינימום בשל 45 דקות עד שעה.

התהליך מתחיל בפגישה עם איש מקצוע המוסמך לאבחן ADHD כאשר במהלך המפגש נאסף מידע מפורט על:

• הקשיים שהביאו לפנייה.
• התפקוד בבית ובבית הספר.
• ההיסטוריה ההתפתחותית של הילד.
• מועד הופעת התסמינים.

מטרה מרכזית בשלב זה היא לברר האם התסמינים החלו לפני גיל 12.

השלב הבא – הערכת התסמינים לפי DSM-5

בדיקה באופן שיטתי של התסמינים האפשריים.

קבלת מידע ממספר מסגרות

מאחר שאחד הקריטריונים לאבחנה הוא קיום התסמינים ביותר מסביבה אחת, נהוג לבקש מידע ממקורות נוספים, כגון:

• ההורים.
• המחנכת או המורה.
• אנשי צוות חינוכי נוספים במידת הצורך.

לרוב נעשה שימוש בשאלוני הערכה התנהגותיים להורים ולמורים, בהתאם להמלצות המקצועיות.

הערכת הפגיעה התפקודית

לא מספיק שיהיו תסמינים. יש להראות שהם גורמים לפגיעה ממשית בתפקוד.

באבחון השאלות המכוונות הן על מנת להבין :

• האם הילד.ה מתקשה בלימודים?
• האם קיימים קשיים חברתיים?
• האם יש קושי בהתארגנות ובביצוע משימות?
• האם ההתנהגות משפיעה על חיי היומיום של הילד.ה והמשפחה?

שלילת גורמים אחרים

חלק חשוב מהאבחון הוא לבדוק האם קיימת סיבה אחרת היכולה להסביר את התסמינים.

לפי הקריטריונים, יש לוודא שהתמונה הקלינית אינה מוסברת טוב יותר על ידי הפרעה התפתחותית/נפשית אחרת.

קביעת סוג ההפרעה

אם הילד.ה עומד.ת בקריטריונים, נקבע סוג ההצגה:

• משולבת: קיימים קריטריונים גם לחוסר קשב וגם להיפראקטיביות-אימפולסיביות.
• דומיננטית של חוסר קשב.
• דומיננטית של היפראקטיביות-אימפולסיביות

מתי משתמשים במבחני קשב ממוחשבים?

אבחון ADHD מבוסס בראש ובראשונה על הקריטריונים הקליניים ב-DSM-5 ועל מידע מהורים וממורים במספר מסגרות. בדיקות נוירופסיכולוגיות ממוחשבות כגון MOXO , BRCA, TOVA אינן משפרות בדרך כלל את הדיוק האבחוני של ADHD, אם כי הן עשויות לסייע בהבנת חוזקות וחולשות בלמידה. לעתים משתמשים בבדיקות אלו להתאמת הטיפול התרופתי.

לסיכום, אבחון הפרעת קשב וריכוז בילדים הוא תהליך מובנה המבוסס על קריטריונים ברורים. האבחנה אינה נקבעת על סמך תסמין בודד או בדיקה אחת, אלא באמצעות הערכה מקיפה של התסמינים, משך הופעתם, הופעתם במספר מסגרות חיים, מידת הפגיעה בתפקוד ושלילת גורמים חלופיים. שיתוף פעולה בין ההורים, הצוות החינוכי והגורם